החלטה בתיק בשא 159140/05

כללי

1.         התנגדות לבצוע  שיק.

המשיב (להלן: "המשיב" או "שיאים") אוחז בשיק על סך 202,000 ש"ח ז.פ. 12.1.05, בחתימת המבקש לפקודת שיאים (להלן: "השיק"). השיק הינו שיק משורטט הנושא  כיתוב: "לביטחון".

השיק הוצג לפירעון אולם חולל תוך ציון: "א.כ.מ + ה.ב".

טענות המבקש

2.         השיק ניתן לשיאים  בקשר עם תשלומי עמלות מכירה שקיבל המבקש משיאים.

העמלות שהובטחו בשיק זה התייחסו למכירות של פוליסות בטוח מחלות קשות בחודש מרס 2004 שבוצעו על ידי המבקש (להלן:"הפוליסות המובטחות"). הואיל והמבקש קיבל עמלה שמהווה מקדמה על חשבון פרמיות, שיתקבלו מהפוליסות המובטחות למשך 12 חודשים, הוסכם בין הצדדים כי ביחס לכל פוליסה מהפוליסות המובטחות, שתבוטל לפני חלוף 12 חודשים מיום הוצאתה, יהא על המבקש להחזיר להשיב את העמלה שקיבל בגין אותה פוליסה.

הסכמות הצדדים עוגנו בהסכם מיום 28.4.04, אשר צורף כנספח ב' להתנגדות (להלן:"ההסכם").

3.         לטענת המבקש התנאים שבהתקיימם יהא המשיב זכאי להגיש את שטר הביטחון לבצוע, הם:

א.         אם  שיאים תציג למבקש דו"ח חודשי שמראה שפוליסות מהפוליסות המבוטחות בוטלו בטרם חלפו 12 חודשים מהוצאתן.

ב.         אם המבקש לא ישיב לשיאים את חלק המענק שקיבל, שמתייחס לאותן הפוליסות שבוטלו.

לטענת המבקש עד ליום הגשת השיק לבצוע, לא ערכה שיאים התחשבנות מול המבקש ביחס לפוליסות המובטחות, ולא הגישה לו שום דרישה בגינן.

המבקש טוען כי זכותו של המשיב לממש את שיק הביטחון מותנית בביטול כל הפוליסות המובטחות, בטרם חלפה שנה מהוצאתן, כאשר לטענתו, המשיב לא הציג לביהמ"ש את רשימת הפוליסות שבוטלו.

עוד טוען המבקש כי אף אם בוטלו  חלק מן הפוליסות, אין עליו חובה להשיב לשיאים את המענק, מאחר שהביטול הינו פרי יוזמה של שיאים. לטענתו, המשיב פעל יחד עם חברת הפניקס לחבל ביחסיו של המבקש עם לקוחותיו, להכפישו ולגרום לבטול פוליסות שערך למבוטחים.

בסיכומיו, מעלה המבקש טענה נוספת לפיה בהתחשבנות בינו לבין שיאים, שיאים היא זו שחייבת לו כסף, והינו טוען לקיזוז כנגד סכום השיק.

טענות המשיב

4.         המשיב מסכים כי השיק ניתן לביטחון, אלא שלטענתו , התנאי להבטחתו ניתן השיק הוא, שהפוליסות ישתלמו על ידי המבוטחים במשך שנה ובמקרה של ביטול הפוליסה בטרם חלוף 12 חודשים, על המבקש להשיב לשיאים את העמלה ששולמה מראש כמקדמה בגין אותה פוליסה.

לטענת המשיב, לא עמד המבקש בנטל המוטל עליו להוכיח כי התנאי, להבטחתו ניתן השיק, לא התקיים.

המבקש לא  הציג נתונים לעניין הפוליסות שבוטלו.

            המבקש עצמו הוא שמצא לנכון לנתק מיוזמתו את הקשר עם המשיב ולפנות לגורם ביטוחי אחר, וזאת בחדש 10/04 עוד בטרם נעשו הפעולות אותן הוא מייחס למשיב ( ב-11/04).

המסגרת המשפטית

5.         ההלכה היא שבבחינת ההתנגדות, מספיקה הגנה לכאורה להצדקת הבירור המשפטי, ואין צורך לפסוק בדבר טיב הזכויות והטענות לגופן. המבקש אינו נדרש להוכיח את גרסתו אלא רק להראות הגנה אפשרית. ביהמ"ש אינו בוחן שאלות של מהימנות אלא עורך בחינה ראשונית של העניין.

דלתות ביהמ"ש תפתחנה, אם התצהיר על פניו, בשילוב עם החקירה הנגדית (ככל שהתקיימה), מגלה טענה, שאם תוכח במשפט תהווה הגנה מפני התביעה.