החלטה בתיק בשא 159044/08

בפני בקשה לסילוק על הסף מטעמי סמכות מקומית, התיישנות, שיהוי, העדר יריבות, השתק ומניעות, חוסר נקיון כפיים, חוסר תום לב והעדר עילה.

רקע

עסקינן בתביעה לשיפוי התובעת בגין תשלומים ששולמו לנפגעות עקב תאונת דרכים ביום 31.12.98.

לטענת התובעת, הנתבע 1 הינו הבעלים ו/או מחזיק המונית בעלת מ.ר. 9461225 והנתבע 2 נהג במונית ולפיכך, עליהם לשפותה בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -  1975 (להלן:"חוק הפלת"ד").

הנתבע 1 שלח הודעת צד ג' בטענה כי צד ג' אמור לשפות את התובעת בהתאם לתעודת ביטוח שמספרה 1194061 ולפוליסה שמספרה 98-19-19-054854-1.

הנתבעים וצד ג' כופרים בטענות המופנות כלפיהם ומבקשים לדחות את התביעה וההודעה (בהתאמה) כנגדם.

הנתבע 1 הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף ומכאן הבקשה שבפני.

הבקשה

המבקש עותר לסילוק התובענה על הסף מטעמי סמכות מקומית, התיישנות, שיהוי, העדר יריבות, השתק ומניעות, חוסר נקיון כפיים, חוסר תום לב והעדר עילה.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה.

להלן אדון בטענות הצדדים:

א.      סמכות מקומית

המבקש טוען כי בהתאם ל תקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"תסד"א") ונוכח מקום מגורי המבקש, היה על המשיבה להגיש את התובענה בבית משפט השלום בבאר שבע.

המבקש סבור כי מעמדה של התובעת זהה למעמדה של מדינת ישראל, בהיותה, בין היתר גוף מבוקר, בקביעת תפקידיה על ידי שר האוצר ובניהולה על ידי בעלי תפקידים הממונים על ידי שר האוצר, וגם מטעם זה חלה עליה תקנה 3(א1) לתסד"א.

המבקש מוסיף וטוען, כי לאור סעיף 15(א)(1) לחוק הפלת"ד, אשר הוראתו קובעת כי כל מבטח בישראל מחויב להעביר למשיבה חלק מדמי הביטוח הנגבים על ידו, יש לראות את המשיבה, לצורך ענין הסמכות המקומית כקשורה בחבל הטבור לאותו מבטח, במקרה דנן, הפניקס.

המבקש סבור כי יש להעביר את מקום הדיון בתובענה גם מחמת מאזן הנוחות שכן הוא אדם חולה מאוד, אשר לקה בארועים מוחיים וסובל מאלצהיימר ושלל מחלות נוספות וכן, הארועים הרלוונטיים הנוגעים לאחת הנפגעות, גב' אדרי, אותה יבקש לזמן לעדות בבוא היום, לרבות חתימה על הסכם הפשרה ואישורו, ארעו במחוז באר שבע אליו הוא מבקש להעביר את התובענה.

המשיבה טוענת כי בהתאם ל חלופה 3(א)(3) לתסד"א, ובהתאם ל חוק הפלת"ד, למשיבה זכות סטטוטורית לתבוע השבת כספים ששילמה לנפגעות, ולמבקש חובה סטטוטורית לקיים חובתו להשבת הכספים במשרדה היחידי של המשיבה, בתל אביב. המשיבה מסבירה כי יש לאבחן את ההפניות אליהן הפנה המבקש בבקשתו בטענה כי במקרה דנן מדובר  בתביעה כספית ולא בתביעות נזקי גוף.

תקנה 3 לתסד"א מסדירה את סוגית הסמכות המקומית כדלקמן: