החלטה בתיק בשא 158677/05

1.         המבקשת, (להלן "הבנק"),הגיש כתב תביעה כנגד המשיב, ובמסגרתו הוגשה בקשה לעיקול זמני. הבנק טוען, כי המשיב הוא תושב חוץ, אשר פתח אצלו חשבון וניהל הסכם אשראי כללי. על פי ההסכם רשאי הבנק להפסיק את מתן האשראי, או להקטינו מבלי לתת הודעה מוקדמת על כך. כמו כן רשאי לדרוש את סילוק יתרת החוב בחשבון.

2.         הבנק טוען, כי יתרת החובה בחשבון עומדת על סך של 118,87 ש"ח , למרות שהבנק פנה למשיב לפרוע את החוק, הוא לא נענה.

הבנק טוען כי החוב בחשבון אינו מובטח בבטחונות, המשיב מתגורר בחוץ לארץ והסיכויים שהוא יפנה מיוזמתו להסדיר את החוב קלושים.לאור האמור טוען הבנק , כי קיים חשש כבד כי אם לא יוטלו העיקולים, לא יהיה לו מקור אחר להפרע ממנו.

3.         העיקולים הוטלו במעמד צד אחר על זכויות המשיב בנכסי דלא ניידי, עיקולים על רכבים וחשבונות בנקים, אשר לבסוף צומצם לסכום במזומן בבנק לאומי.

טענות המשיב

4.         המשיב טוען, כי הוא פנה לבנק מספר רב של פעמים, לפני הגשת התביעה, בדרישה לקבל את דפי החשבון על מנת לבדוק את נכונות טענת הבנק.

היתה חליפת מכתבים בין הצדדים בענין. לטענת המשיב, אין הבקשה והתצהיר התומך בה מגלים עילה סבירה להטלת העיקול, בעיקר לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.העיקולים מהווים פגיעה בזכות הקניין שלו. הבנק לא הוכיח כי הוא עומד להבריח את נכסיו וכי אין לו נכסים אחרים העשויים להבטיח את ביצוע פסק הדין .

5.         המשיב הוא רואה חשבון בהשכלתו ועוסק בייעוץ פיננסי . לטענתו, לא ברור כיצד מחשב הבנק את הסכומים הנגבים ממנו כ"ריבית" או "ריבית חריגה".  .

לטענת המשיב, הוא החל את פעילותו אצל הבנק בשנת 1994 והחל לבצע  "עיסקאות עתידיות במטבע זר" כאשר הובטח לו כי הוא לא יחוייב בעמלות לעיסקאות אלו., כמו כן הוא קיבל הלוואה ביין יפני. חוץ מעיסקאות אלו, הוא לא ביצע פעולות נוספות בחשבון. לטענתו, הבנק לא שלח לו לביתו בדרום אפריקה כל פירוט לגבי הפעולות שנעשו בחשבונו.

6.         הבנק ביצע פעולות למשיב, פעולות עתידיות במטבע חוץ. לטענת המשיב הוסכם כי הוא לא יחוייב בעמלות. אולם כאשר חשבון המשיב היה ביתרת חובה, התווספה ריבית לחשבון.לטענת המשיב, המשיך הבנק להחזיק בפקדון בסך של 77,000 $  בנוסף לערבויות הבנקאיות שהיו לו בסך של 160,000 $ ולא המיר את סכום הפקדון ליינים . המשיב טוען, כי הוא לא קיבל דפי חשבון. המשיב טוען, כי בגין הערבות הבנקאית שהומרה התקבל רק 158,311 $ בלבד וכי על הבנק היה לפנות לבנק שהוציא את הערבות ולדרוש את שינוי תנאי מימוש הערבויות כך שיקבל דולרים, משלא עשה כן, אין הבנק יכול לגלגל את הפרשי השער על חשבון המשיב.

מסקנות

7.         החוב קיים, גם אם מקבל המשיב דפי חשבון אם לאו.המשיב אינו יכול להתעלם מהחוב הקיים בחשבון, גם אם לא קיבל העתק ממנו. המשיב ניהל עיסקאות רבות ולא דאג לבדוק באופן סימולטני מה מצב חשבונו. למשיב יש ת.ד. בסניף של הבנק. לת.ד זו הועברו העתקי החשבונות.

הטענה כי הבנק לא קיבל עם מימוש הערבות סך של 160,000 $ באופן מלא ואת ההפרש אמור הבנק לספוג, טענה זו נדחית. אין הבנק יכול לפנות לבנק שהנפיק את הערבות ולדרוש שינוי שער. מי שדאג להמצאת הערבות הוא המשיב, ורק הוא יכול לפנות לבנק שממנו קיבל את הערבות ולטעון את טענותיו. יש לבחון את הערבות ולראות כיצד היא אמורה היתה להיות משולמת.המשיב המציא את הערבות והוא זה שאמור לדאוג , כי היא תשולם בהתאם לשער שנקבע בה. בערבות נקבע , כי התמורה תהיה שיקלית(כפי שכך אכן נכתב) הרי שהמשיב הוא זה שאמור לשלם את היתרה הנובעת מהפרשי השער.

8.         המשיב קיבל מהבנק הלוואה ביינים. הוא סבר שהריבית היא נמוכה יותר, אולם משהתברר לו כי הריבית שנקבעה היא גבוהה יותר, הוא טוען כי החתימה על הסכם ההלוואה נעשתה, על פי מיטב זכרונו, רק לאחר שהוא קיבל את ההלוואה בפועל.(ראה סעיף 10 ד. לסיכומים). לא מקובל בעולם הבנקאי, לתת הלוואה ללקוח ולאחר מכן להחתים אותו על הסכם  להלוואה שניתנה.לפיכך, בשלב זה, מקובלת עלי עמדת הבנק כי ההסכם נחתם לפני מתן ההלוואה, והמשיב היה מודע לגובה הריבית הנדרשת.

המשיב ידע כי הוא מחוייב בריביות בגין יתרות החוב בחשבון. הוא גם ראה זאת בחשבון ראה  עמ' 8 :

" ...כאשר אני באתי וצעקתי בבנק שנגבים ממני ריביות מעל ומעבר נחתם הסכם כל פעם אמרו תקבל תנאים כמו בבנקים אחרים. הם לקחו ריביות גבוהות. נחתם הסכם על 2 אחוז הלוואה, ולאחר מכן היה הסכם בעל פה שביקשתי ממנו אישור בכתב רק 1.4, נחתם אי פעם הסכם בכתב".

מתוך האמור עולה, כי המשיב ידע מה גובה הריביות שבהן מחוייב חשבונו , למרות זאת הוא עצם עיניו והמשיך לעבוד עם הבנק , אשר לשיטתו גובה ממנו ריביות גבוהות.

המשיב קיבל הלוואה ביינים והיין התחזק כלומר, המשיב אמור לכסות את היתרה. מצב זה קורה כאשר הלקוח לווה את הכספים בעסקאות עתידיות, לצורך ספקולציה, כפי שהיה אצל המשיב.להלן ציטוט מתמליל שיחות שנערכו עם המשיב:

בשיחה מס' 3 :

   "ש. גולובי: אני יודע שאני קצת מעל 10-15 בערך

    ל. ליפשיץ:זה בערך 70 א' ש"ח."