החלטה בתיק בשא 158472/07

ההליכים:

1.                  בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 27.2.07 בה חויבה המבקשת לשלם למשיבה סך של 11,256 ש"ח והוצאות. פסק הדין ניתן לאחר שהוצג אישור מסירת התביעה וההזמנה לדין לידי "אריק" שנטען שהוא עובד המבקשת שסרב לחתום על האישור.

2.                  המבקשת טענה בבקשה לביטול פסק דין כי כתב התביעה לא התקבל אצלה והיא גילתה אותו באקראי באמצעות שומר בנין המשרדים שמצא מעטפה זרוקה. לעצם אישור המסירה טענה המבקשת כי מעולם לא עבד אצלה אדם ששמו אריק.

3.                  למען הזהירות טענה המבקשת כי גם לגופו של עניין קיימת לה הגנה בפני התובענה, שכן מדובר בתביעת שיבוב שהוגשה ע"י המשיבה, שהיא חברת ביטוח שביטחה חנות שנפרצה ושילמה תגמולי ביטוח. החנות היתה מנויה על שירותי מוקד שסיפקה המבקשת ונטען כי המבקשת התרשלה ולא שלחה סיור לברר את סיבת הפעלת האזעקה. המבקשת הבהירה כי היא אינה חברת שמירה ועם קבלת קריאה נשלח סייר לחנות אשר זיהה את הפריצה. על כן, המבקשת טוענת כי לא התרשלה וממילא אינה אחראית לפריצה או לנזק.

4.                  ביום 10.12.07 התקיים בפני דיון בו נחקר מר משה גבאי, מנהל המבקשת. יוער כי לדיון אף הוזמן השליח שביצע המסירה, אולם מאחר ולא התייצב, הסכימו ב"כ הצדדים לוותר על חקירתו מבלי להודות בטענות מי מהצדדים בנוגע להמצאה.

דיון:

5.                  ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות : ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה כשהתובענה לא הומצאה כדין לידי המבקש, קמה לו עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; במקרה כזה בית המשפט אינו שוקל אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין. לעומת זאת, מקום שבית המשפט מתבקש לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, כשהמבקש זומן לדין ולא נפל פגם בהמצאה, דבר הביטול נתון לשיקול-דעתו של בית המשפט. בבואו להפעיל את שיקול-דעתו, יבדוק בית המשפט האם יש בפי המבקש טעם להצדקת אי הגשת כתב ההגנה והאם יש בפי המבקש הגנה בפני התובענה (ראה ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני, פ"ד מח(1) 830, 835-836).

ביטול מחובת הצדק

6.                  כאמור, הלכה היא כי כאשר ניתן פסק דין במעמד צד אחד ע"ס המצאה שאינה כדין, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. הנתבע רשאי לדרוש את ביטולו של פסק דין שניתן שלא כהלכה, מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה (ראה לעניין זה אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה תשיעית, 2007) עמ' 354; ובר"ע (ת"א ) 2411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי, תק-מח 2003(2) 14605, 14606).

7.                  במקרה הנדון המבקשת טענה כי לא קיבלה את כתב התביעה במועד המצוין באישור המסירה. אמנם המסירה בוצעה במען הרשום של המבקשת, רח' ראול וולנברג 14 בת"א, כאמור בתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אולם בדיון התברר כי מדובר בבניין משרדים שבמבואתו ישנו שוער. בנסיבות אלו, על מנת שההמצאה תהא אפקטיבית, יש למסור את הכתב במשרד מנהל התאגיד.

8.                  חקירת נציג מנהל המבקשת הניחה את דעתי כי אכן היא לא קיבלה את כתב התביעה ואילו היתה מקבלת אותו לא היתה מהססת להתגונן בפני התובענה. מנהל המבקשת הבהיר בחקירתו כי מדובר בחברה שיש לה 30-40 עובדים והעובד שיושב במוקד מרכז את קבלת דברי הדואר. מנהל המבקשת הבהיר כי כתב התביעה הגיע לידיו בשלב מאוחר יותר (ולאחר שניתן פסק דין) ע"י השומר בבנין המשרדים ועם קבלת המסמכים הוא העבירם לעורכת הדין של המבקשת. לא נסתרה טענת המבקשת כי אין לה עובד ששמו אריק.

9.                  לא נעלם מעיני כי ב"כ המשיבה הציג אישור רשות הדואר אודות נסיון קודם בהמצאת כתב התביעה שחזר בציון "לא נדרש" (מ/1). אינני סבור שיש בכך כדי ללמד על שיטה או נוהג כפי שניסה להציג, בדבר התחמקות מקבלת מסמכים.

10.              על כן אני סבור שהצדק עם המבקשת שלא קיבלה את כתב התביעה ואין מן הנמנע שהמסמך הושאר אצל שוער בניין המשרדים ולא נמסר לידי מי מעובדי המבקשת או מנהליה. מאחר והשליח לא התייצב לחקירתו, אינני קובע מסמרות בענין זה.

11.              בלוקחי בחשבון את העובדה שזכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות יסוד חוקתית (ראה לעניין זה רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון, תק-על 2001(1) 1121 ואת דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2) 217, 218), אני סבור שככל שקיים ספק בנוגע לכשרות ההמצאה, יש לאפשר למבקש הביטול ליהנות מהספק ולבטל את פסק הדין מחובת הצדק וליתן למבקש את יומו בבית המשפט.

ביטול בהתאם לשיקול דעת בית המשפט

12.              נוכח התוצאה אליה הגעתי, אין צורך להכריע בטענה החלופית של המבקש בדבר ביטול בשיקול דעת בית המשפט, למרות זאת, להלן התייחסות קצרה אף לעניין זה.

13.              על מנת שיבוטל פסק הדין בשיקול דעת בית המשפט על המבקש להראות מהי הסיבה אשר גרמה למחדל שבעטיו ניתן פסק הדין ומה הם סיכויי הצלחתו אם יבוטל פסק הדין, כאשר  עפ"י ההלכה הפסוקה יש לייחס משקל רב יותר לסיכויי ההצלחה של הנתבע.ב

14.              במקרה שבפניי, ספק אם ניתן היה להכיר בהתנהגות המבקשת כגילוי של זלזול מופגן כלפי בית המשפט ואף לא כלפי המשיבה. ודוק, לא צורף לכתב התביעה כל מכתב דרישה שנשלח אל המבקשת בטרם הוגשה התובענה כך שאילו היה מצורף מכתב כאמור שנשלח והתקבל, ניתן היה ללמוד מהיעדר התגובה על  התעלמות או זלזול, אך כאמור ושלא כמקובל בין חברות מסחריות, לא נשלחה דרישה ועל כן לא ניתנה למבקשת כל הזדמנות להגיב לטענות המועלות כנגדה.

15.              אשר לנימוקי ההגנה, אינני מקבל את טענת ב"כ המשיבה כי המבקשת לא הציגה תשתית ראייתית להגנתה. בשלב זה, די למבקשת להראות הגנה לכאורה ולו בדוחק בפני התובענה. המבקשת מכחישה את חבותה לאירוע הפריצה והתרשמתי כי אכן חבותה של המבקשת כחברה למתן שירותי מוקד ולא כחברת שמירה, טעונה בירור והוכחה. באשר לאי הצגת ההסכם בין המבקשת ללקוח או הצגת רישומי המחשב אודות תיעוד האירוע ממועד הפעלת האזעקה, הרי שמקומם של ראיות אלו בשלב הבאת הראיות ולא בשלב מקדמי זה.

משכך קיימת גם הגנה אפשרית ודי בה כדי לפתוח את שערי ביהמ"ש בפני המבקשת.

16.              לאור האמור לעיל, אני סבור שיש לבטל את פסק הדין וכך אני מורה.

סיכום:

17.              פסק הדין יבוטל.

18.              המבקשת תגיש כתב הגנה בתוך 45 יום. היה ולא תעשה כן, רשאית המשיבה ליטול פסק דין כנגדה.