החלטה בתיק בשא 158291/04

החלטה זו ניתנת במסגרת בקשת המבקשת להעביר את הדיון "ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה" ובהמשך להסדר דיוני מטעם הצדדים לבטל את הדיון אשר נקבע במעמד הצדדים במסגרת כלל הבקשות בתיק ולדון תחילה בבקשה להעברת מקום הדיון.

המבקשת הגישה תצהיר בתמיכה לבקשתה הנ"ל ובו הצהירה כדלקמן:

1.       כפי שנמסר למבקשת על ידי בנה, שטר החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל נמסר למשיבה עת נוצרו קשרים עסקיים בינה ובין א.ש. צבעים וכאשר החתימה על גבי השטר אינה חתימתה.

2.       יש להעביר את הדיון בבקשה מאחר והיא מתגוררת בחיפה, ומקום עסקו של בנה הינו חיפה.

3.       כמו כן נטען כי המבקשת הינה אישה מבוגרת אשר איננה מסוגלת לנסוע לתל-אביב.

בבקשה נטען כי מקום קיום העסקים בין החברות, ומקום קיום החוזים ביניהם היה במשרדי חברת א.ש. צבעים שהינם בחיפה. טענות אלו לא נטענו בתצהיר.

מר יגאל שטיינר, בנה של המבקשת ואחד מבעלי המניות בחברת א.ש. צבעים לרכב בע"מ, הגיש תצהיר אף הוא בתמיכה לבקשה הנ"ל, אולם לא התייחס כלל לטענות כלשהן בנוגע לבקשה להעברת מיקום הדיון. בנוסף לכך הוצהר בתצהירו הנ"ל כי העביר למשיבה שיקים בסך כולל של 107,200 ש"ח.

ב"כ המבקשת הגיש את סיכומיו בכתב בהמשך להסדר הנ"ל, וטען כי המבקשת לא הצהירה כי מקום קיום העסקים בין הצדדים היה חיפה, מאחר ומדובר בעובדה אשר איננה בידיעתה האישית של המבקשת.

ב"כ המבקשת הוסיף וטען כי לפי הגיונם של הדברים ומאחר והמבקשת מתגוררת בחיפה יש לראות את מקום יצירת התחייבותה כביכול, קרי חתימת השטר בחיפה. 

עוד נטען כי מתצהיריהם של יגאל שטיינר ומר צחי גנון עולה כי הסחורה סופקה לא.ש. צבעים על ידי המשיבה בחיפה ברח' ההסתדרות 99. ב"כ  המבקשת התייחס למצב בריאתה של המבקשת וטען בנוסף כי העילה העיקרית להעברת דיון למקום אחר היא נוחיות הנוגעים בדבר, בעלי הדין, עורכי הדין ועדים וכן נטען כי העברת הדיון לבית משפט השלום בתל-אביב בוודאי לא ישרת חלוקת העומס בין בתי המשפט השונים.

ב"כ המשיבה הגיש את סיכומיו וטען כי מאחר והמבקשת טענה כי איננה חתומה על גבי השטר אשר זוייף, היא איננה יכולה לטעון טענות עובדתיות בנוגע לאופן יצירת השטר. ב"כ המשיבה התייחס לתצהירו של מר גונן ולכך ששימש כמנהל מכירות עד שנת 2001 ונמנע להצהיר מתי נמסר השטר ומתי נחתם. ב"כ המשיבה אף מפנה להצהרתו של מר גונן לכך שלעתים רחוקות ובודדות קבלו סחורה בתל אביב והפנה גם לסעיף 44א' לחוק החוזים אשר קובע כי חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה, קרי רח' ישראל 26 בתל-אביב מקום מושבה של המשיבה.

ב" כ המשיבה העלה תמיהות באשר לטענת המבקשת על כך שיש לקבל את הקונסטרוקציה לפיה אם נחתם השטר על ידי המבקשת אזי הדבר נעשה בביתה, וזאת בעת שטענה בסתירה לכך שהיא איננה חתומה על גבי השטר אשר זויף. לבסוף נטען בסיכומי ב"כ המשיבה כי ישי לדחות טענת ב"כ המבקשת אשר פורטה בסיכומיו, וזאת מאחר וטענותיו באשר למצבה הרפואי של המבקשת לא אוזכרו בתצהיר וכן נטען כי יש לדחות את טענת ב"כ המבקשת באשר לעומסים השונים בבתי המשפט השונים מאחר והטענה כלל לא הוכחה.

דיון

יצוין כי בבקשות השונות אשר בפני בית משפט זה לא אותר תצהיר כלשהו מטעם מר גונן. יחד עם זאת עלה מדברי ב"כ הצדדים בסיכומיהם כי מר גונן הצהיר כי אכן סופקה חלק מהסחורה לעיתים רחוקות בתל-אביב, כאשר אין בפני בית משפט זה התייחסות מפורשת לסחורה כלשהי או טענות מפורשות לפיהן עולה כי כל הסחורות סופקו בחיפה.

בבקשה לביצוע השטר נטען על ידי ב"כ המשיבה כי לבית משפט השלום בת"א סמכות לדון בהתנגדות לאור סכום השטר, וכן קיימת התייחסות נוספת לזיקה לתל-אביב, אולם קשה לפענח את כתב היד בבקשה לביצוע השטר. נראה כי בנוסף נטען כי היה על הנתבעות לפרוע את החוב במשרדי התובעת בתל-אביב.

הצילום של שטר החוב הינו צילום באיכות ירודה, אולם נראה כי כתובות הנתבעות אכן נמצאות בחיפה, וכי החותמת של חברת א.ש. צבעים לרכב בע"מ, אותה ניתן לקרוא בבירור, נושאת את הכתובת שד' ההסתדרות 99 בחיפה.

ברור כי יש לדחות את טענת המבקשת לפיה באם חתמה על השטר אזי הדבר נעשה בביתה, טענה אשר לא נטענה כלל בתצהירה, ואשר מהווה לא רק סתירה לטענת הזיוף אשר מועלית על ידי המבקשת, אלא גם טענה שהינה בגדר הרחבת חזית אסורה.

כאמור לעיל, בראשית ההחלטה אין התייחסות בתצהיר כלשהו למקום שנועד לקיום ההתחייבות, כאשר טענה זו נטענת בבקשה בלבד וללא ביסוס עובדתי כלשהו.

יוצא, אם כן כי כנגד טענת המבקשת לפיה מקום עסקיה של החייבת העיקרית ומקום מגוריה חיפה, קיימת טענת המשיבה לפיה היה על הנתבעות לפרוע את החוב במשרדי התובעת בתל-אביב, ומה שנחזה להיות טענה, לפיה מקום הפירעון של השטר בסניף ת"א, אם כי בית משפט זה אינו בטוח שאכן טענה זו כתובה כך מאחר וכתב היד בבקשה לביצוע השטר אינו ברור כאמור לעיל. המבקשת לא הוכיחה באמצעות ראיות כלשהן ולו לכאורה כי מקום פירעון החוב של הנתבעות לא היה במשרד התובעת בתל-אביב. לעומת זאת מעבר לטענה הנטענת על ידי המשיבה, לא הוכח באמצעות ראיות כלשהן המגובות בתצהיר מטעם המשיבה כי אכן מקום הפירעון של השטר היה במשרדי המשיבה בת"א, ונטען לענין זה כי קיימת חזקה על פי סעיף 44א' לחוק החוזים, אשר קובע כי חיוב שלא הוסכם על מקום קיומו יש לקיים במקום עסקו של הנושה, קרי רח' ישראל 26 בתל-אביב מקום מושבה של המשיבה.

חזקה זו, כאמור לעיל לא נסתרה, ועל כן, הנני דוחה את הבקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בחיפה, וכן קובע כי למשיבה "יתרת זכות" במאזן ההוצאות אשר תבוא לידי ביטוי בהמשך ההליך.