- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בשא 15816/05
|
בש"א בית המשפט המחוזי בתל אביב |
15816-05
6.11.2005 |
|
בפני : אורי גורן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. יוסף ורבר 2. ישראל גרובר עו"ד ע' קסירר |
: בועז מולכו עו"ד יוסי אשד ואח' |
| החלטה | |
זוהי בקשה למינוי בורר, מכוח הסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 8 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: " החוק").
רקע
1. בתקופה הרלוונטית לבקשה התקיימו קשרים עסקיים בין המבקשים לבין המשיב, לצורך רכישת נכס מקרקעין בפייזלי שבסקוטלנד (להלן: "הנכס"), באמצעות תאגיד בשם "ניומור" הנמצא בבעלותם. על-פי הנטען בבקשה, הסמיכו המבקשים את המשיב לטפל ברכישת הנכס, ובכלל זה למנות יועצים מקצועיים ולייצגם בפני צדדים שלישיים. לדברי המבקשים, דיווח להם המשיב כי בשנת 1999 נרכש הנכס מכספי הצדדים ומכספי הלוואה בנקאית שהובטחה במשכנתא. המבקשים מציינים, כי מעולם לא בדקו את נכונות דיווחיו של המשיב בעניין רכישת הנכס ואף לא ציפו לקבל כספים כלשהם בעקבות זאת, שכן עד שנת 2006 אמורים היו התקבולים מהשכרת הנכס לשמש לפירעון ההלוואה שניתנה לרכישתו.
לאחרונה, כך נטען, נודע למבקשים כי הנכס נמכר וכי למעשה מעולם לא היה בבעלותם. המבקשים טוענים, כי משכשלו נסיונותיהם לקבל הסבר לאירועים מפי המשיב, פנו אליו ביום 24/5/05 בהצעה להתדיין עמו בפני בורר מוסכם. תחילה, נענה המשיב להצעה והביע הסכמה למינוי בורר, אולם, לאחר שכבר הועברה לידיו רשימת המועמדים מטעם המבקשים לתפקיד הבורר, הודיעם ביום 14/6/05 כי הוא חוזר בו מהסכמתו זו (ראו: התכתובות שצורפו כנספחים א'- ד' לבקשה).
2. מכאן הבקשה שלפני, בגידרה עותרים המבקשים למינוי בורר על-ידי בית המשפט, כשהם נסמכים על הסכם שנחתם ביום 23/3/98 בינם לבין המשיב, יחד עם אדם נוסף, אשר לטענתם, אינו צד לעסקה לרכישת הנכס ועל-כן אינו צד להליך זה (ההסכם צורף כנספח ה' לבקשה). המבקשים טוענים, כי הסכם זה נועד להסדיר את ההתקשרות בין הצדדים, ובו נקבע, בין היתר, כי:
"7.1 בכל מקרה של מחלוקת בין הצדדים להסכם זה בענין מימושו, פירושו או נסיבות הפרתו: ישמש כבורר דן יחיד _______, ופסיקתו תהא סופית. הבורר הנ"ל יהא פטור מהדין המהותי, דיני הראיות והפרוצדורה וכן מחובת הנמקה של פיסקו, וחתימת הצדדים על הסכם זה כמוה כחתימה על שטר בוררין".
המבקשים סבורים, כי לאור הסכם זה וכן לאור הסכמתו הראשונית של המשיב לפנות לבוררות מתקיימים התנאים למינוי בורר על-ידי בית המשפט לפי סעיף 8 לחוק.
3. המשיב, מצידו, מתנגד למינוי בורר וטוען, כי ההסכם שצורף לבקשה אינו מתייחס לעסקה לרכישת הנכס האמור כי אם להתקשרות עסקית אחרת בה היו מעורבים המבקשים ואדם נוסף. במסגרת התקשרות זו נרכשו נכסי מקרקעין באיים הבריטיים באמצעות תאגיד הרשום באי מאן תחת השם "בלקנייטס", שמניותיו רשומות על-שם חברת הנאמנויות "צ'סטרפילד", הרשומה אף היא באי מאן. המשיב מבקש להבהיר, כי במכתבו מיום 25/5/05 (נספח ב' לבקשה) הסכים לקיים הליך של בירור משותף בעניין רישומו של הנכס, אך לא נתן את הסכמתו לניהול הליך בוררות כמשמעו בחוק. עוד טוען המשיב, כי המבקשים מייחסים לו בטענותיהם מעשי-תרמית בקשר עם רכישת הנכס, וכי הוא עומד על זכותו להפיג את הטענות בבית-משפט. המשיב מוסיף, כי הראיות והעדים הרלוונטיים לעניין מצויים מחוץ לגבולות ישראל (הוא עצמו העתיק את מקום מגוריו ועסקיו לדרום אפריקה), ולשיטתו, מובילות מירב הזיקות הנוגעות לעניין לרשויות החוק והמשפט באיים הבריטיים. פיצול הדיון בין בית-משפט ובוררות אינו רצוי לטענת המשיב. לגופו של עניין, מכחיש המשיב את ההאשמות שמפנים כלפיו המבקשים לגבי אחריותו לפעולות שבוצעו בנכס, ומציין כי הם גרמו לו נזק רב למוניטין שרכש לעצמו באיים הבריטיים במהלך השנים.
דיון והכרעה
4. סעיף 8 לחוק מורה כך:
"8. מינוי בורר ע"י בית המשפט
(א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או ע"י צד שלישי.
(ב) לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל - דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה:
(1) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו;
(2) בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל-הדין להסכים למינויו.
(ג) נקבע בהסכם-הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בית-המשפט, על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד."
קיומו של הסכם בוררות הוא, אפוא, תנאי שאין בלתו למינוי בורר בסכסוך כלשהו הדרוש הכרעה. ודוק: הבורר אינו מוסמך להכריע בשאלת עצם קיומו או תוקפו של הסכם הבוררות, ממנו הוא שואב את סמכותו, אלא אם כן נאמר זאת במפורש בהסכם. עמד על כך כבוד השופט זוסמן:
"אכן דין הוא, שמקום שסמכות הבורר מוטלת בספק, נבצר מהבורר לפסוק בכך. סמכות השיפוט של בורר נובעת מהסכם בוררות בר-תוקף; אם ישלול הבורר תקפו של חוזה המכיל הסכם הבוררות, יוצא שלא היה מוסמך לכך, שכן באין הסכם בוררות, אינו רשאי לדון, וממילא אינו יכול להכריע בסמכותו הוא, אף לא לשלילה. מאותו טעם גופו, שהסכם בוררות בר קיימא תנאי מוקדם לשיפוט הבורר הוא, אין הבורר יכול גם לחייב את תקפו של ההסכם. ייתכנו מקרים מיוחדים, בהם באו הצדדים לידי הסכם נפרד המסמיך את הבורר לפסוק בענין סמכותו, אך במקרה כזה הרי לפניך הסכם בוררות העומד בפני עצמו, ואין כוחו נאצל מההסכם העיקרי שתקפו שנוי במחלוקת". (ראו: בר"ע 130/71 עזרא משה משיח נ' שלמה שאול רביע ואח', פ"ד כה(2) 572, 574-575, וראו גם: ע"א 71/68 קונסטרקשן אגריגייטס קורפוריישן, ו-2 אח' נגד מפעלי ים המלח בע"מ, פ"ד כב(1) 695; ע"א 445/80 נסים ג'ברה נ' המועצה האזורית בקעת בית-שאן, פ"ד לז(1) 421 ; ס' אוטולנגי בוררות דין ונוהל (מהדורה שלישית, תשנ"א) 112-113, 200).
5. במקרה שלפני, כופר המשיב בעצם תחולתו של הסכם הבוררות שצורף לבקשה על הסכסוך המתואר בה בעניין העסקה לרכישת הנכס בפייזלי על-ידי התאגיד "ניומור". ואמנם, מדובר בהסכם כללי המסדיר את אופן חלוקת המניות בתאגיד ששמו אינו מצוין, וכן את אופן העברתן ומכירתן של המניות, הרשומות פורמלית על שם הנאמן צ'סטרפילד. כן מוסדרים בהסכם עקרונות היסוד לפעילות התאגיד ולניהולו. אין בהסכם כל זכר לנכס בפייזלי שנרכש לכאורה על-ידי אותו תאגיד, ואף המבקשים מודים כי בעל מניות נוסף, החתום על ההסכם, לא היה מעורב בעסקה לרכישת הנכס.
6. מכל מקום, אפילו היה הסכם הבוררות חל על הסכסוך נושא הבקשה, הרי שעניינו של הסכסוך במעשי תרמית המיוחסים למשיב בקשר עם רכישת הנכס, והוא זכאי, על-פי ההלכה הפסוקה, שהאשמות חמורות אלה תתבררנה בבית-משפט ולא בבוררות. כפי שהוסבר בפסק הדין בעניין ע"א 157/50 ולטר נתן ויליאמס נ' ישראל בית-אלי וחברת טיל בע"מ, פ"ד ו(2) 1234:
"היסוד להלכה הזאת הוא, כי אין לשלול מהצד שכנגדו טוענים טענות של תרמית, או טענות אחרות העלולות להכתים את שמו הטוב,
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
