החלטה בתיק בשא 15746/05

זוהי בקשה של המדינה למחיקת ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה על הסף.

מדובר בתביעה שהוגשה ע"י התובעת ב-4/9/02 נגד העמותה לקידום התרבות במרום הגליל, פלתורס סוכנויות לביטוח בע"מ, המועצה האיזורית מרום הגליל והדר חב' לביטוח בע"מ, בגין פציעתה, שעה שירדה, במדרגות של בניין העמותה ב-28/12/99.

לטענת התובעת העמותה היתה מעבידתה, פלתורס חברת הביטוח ביטחה את העמותה בביטוח חבות מעבידים, המועצה האיזורית היתה הבעלים ו/או המחזיקה ו/או בעלת השליטה של הבניין והדר חברת הביטוח ביטחה את המועצה בביטוח חבות מעבידים ואחריות כלפי צד שלישי.

ההליכים המקדמיים התמשכו. ב-31/5/04, ולבקשת באי כח הנתבעים, הארכתי המועד למשלוח הודעת צד ג' נגד מי "שכנראה בנו את המדרגות המתוארות בתביעה".

על פי החלטה זו הוגשה ההודעה לצד שלישי רק ב-12/7/05 גם כנגד המדינה. הטענות נגד המדינה, כמתואר בהודעה לצד שלישי שהמדינה מפקחת באמצעות משרד הפנים על פעילות המועצה האיזורית ו/או על המקום בו מקיימת המועצה האיזורית את פעילותה הציבורית וכי המדינה היא זו שהורתה למועצה האיזורית לעבור למבנה שבו ארעה התאונה וגם לא אסרה לקיים פעילותה במבנה.

בבקשתה למחיקת ההודעה לצד ג' שנשלחה נגדה, מדגישה המדינה כי הארכת המועד להגשת הודעות צד ג' היתה אך ורק נגד אלו שבנו את המדרגות ולא נגד אחרים. גם אין טענה שמשרד הפנים הוא אשר בנה את המדרגות.

דעתי בעניין הזה כעמדת המדינה. הארכת המועד שניתנה בחלוף כשנתיים מאז שהוגשה התובענה, והרבה מעבר ל-30 הימים הנקובים בתקנה 217 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, יועדה אך ורק כלפי מי שבנו את המדרגות ואם נרחיב את הפרשנות מי שתכנן אותן.

למען הסר ספיקות, מדובר במבנה רגיל ובו מדרגות רגילות ועוד תיבחן השאלה אם המדרגות נבנו, תוכננו או הוחזקו בצורה בלתי תקינה.

טענת הנתבעות כולן שהתובעת נפלה במדרגות בגלל נכותה הקודמת.

ניתן היה להשלים פה את ההחלטה ולמחוק את ההודעה לצד ג' על הסף כי לא ניתנה ולא נתבקשה גביה הארכת מועד, אלא שלא אסתפק בכך ואתייחס גם לגוף העניין.

הדברים נבחנים כמובן אך ורק על פי העובדות המפורטות בהודעה לצד שלישי, בהנחה שאלו נכונות. לכן, גם לא היה צורך שהמדינה תצרף תצהיר לבקשתה, כי לצורך הדיון במחיקה על הסף העובדות יהיו, לכאורה, על פי האמור בהודעה.

אין חולק כי משרדי המועצה האיזורית שוכנים במבנה שנים רבות, כך גם טען ב"כ המועצה האיזורית בדיון ב-9/11/03.

אם כך, מהי אחריות המדינה בגין המבנה הנמצא בחזקת הנתבעות, אחת מהן או שתיהן ביחד? ומה צריך עוד לברר כדי לבחון את האמור בסעיף 4 להודעה לצד שלישי, כפי שתואר לעיל. האם למדינה אחריות בנזיקין בגין תאונות שארעו למשתמשים או לעוברי אורח באותם מבנים משנקבע על ידה כי אותו מבנה ישמש את הנתבעות, במיוחד כאשר המועצה האיזורית רשות ציבורית.

אין קשר סיבתי משפטי בין העובדה שהמועצה האיזורית פועלת בהתאם להנחיות משרד הפנים ותחת פיקוחה של המדינה, לאחריות לכאורה הנטענת נגד המדינה בגין נפילתה של התובעת במדרגות.

פסק-הדין שצוטט ע"י ב"כ הנתבעות בתגובתם, ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב, פד"י נ"ח(5) 215, אינו רלוונטי לעובדות המקרה המתואר בתביעה. בפסק-הדין שם נבחנה אחריות המדינה בגלל פיקוחה על העובדים בעבודה העשוייה לסכן חיי אדם ובריאותו, ולכן גם נקבעה חובת זהירות מחמירה. חובה זו עוגנה בחוק ובתקנות שהטילו על המפקחים מטעם המדינה חובות ספיצפיות באשר למקומות עבודה כדוגמת עבודה באסבסט וכיוצ"ב. האם מכאן ניתן להרחיק לכת ולקבוע כי המדינה אחראית לתחזוקת מדרגות רגילות במבנה רגיל, וכזה שנבנה לפני שנים, גם אם קבעה עבור המועצה האיזורית /שהמבנה הוא זה שיהיה מקום פעילותה.

אני מודעת לרצון הנתבעות להגיע ל"כיס העמוק" של המדינה. ספק אם למדינה "כיס עמוק" יותר מזה של המועצה וחברת הביטוח שביטחה את האירוע.

אשר על כן, וכדי שלא להכביר הוצאות מיותרות וצדדים בלתי רלוונטיים בתביעה, אני נעתרת לבקשה על פי הנימוקים שפורטו לעיל ומוחקת על הסף את ההודעה לצד ג' שנשלחה נגד המדינה.

לאור הדיון הקצר שהתנהל בבש"א 15746/05, לא יהיה צו להוצאות.

עו"ד רפפורט יודיע תוכן ההחלטה לצדדים האחרים.