החלטה בתיק בשא 157225/07

מונחת לפניי בקשת המבקש, מר יגאל כהן (להלן:- " המבקש") לתיקון פרוטוקול ישיבת יום06/02/2007, על מנת שזה ישקף, לכאורה, את מהלך הדברים, כפי שנאמרו במהלכה ויוכל לשמשו כראיה לתביעה לביטול הסכם הפשרה שהושג באותה הישיבה ואשר בסופה ניתן לו תוקף של פסק דין. לטענת המבקש, במהלך הדיון הופעל עליו לחץ להיענות בחיוב להצעת הפשרה שהעלה בית-המשפט וכי יש בתיקון המבוקש כדי לאשש את חששו של המבקש למשוא פנים כנגדו, אשר הניעוהו להסכים להצעת בית-המשפט.

הבקשה הוגשה ביום 12.3.2007, קרי כחודש ורבע לאחר מועד אותה ישיבה.

למעשה, הבקשה היא, כי כל ההצעות שהועלו ע"י ביהמ"ש וע"י ב"כ הצדדים אשר ניתנו עובר להסכמת הצדדים על סיום התיק בפשרה, יירשמו בפרוטוקול.

המשיב, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן:- " המשיב") הגיש ביום 11/04/2007 התנגדותו לבקשה, אותה נימק, בין השאר, בשיהוי בן כחודש בהגשת הבקשה ובטענה, כי לא התרשם שהופעל על המבקש כל לחץ מצד בית המשפט. כמו-כן, טוען המשיב, כי בתיקון המבוקש אין כדי לתאר את אשר אכן אירע באותה הישיבה, במהלכה התנהל מחוץ לכותלי בית-המשפט משא ומתן בין הצדדים, אשר הביא לשינויים בהצעת בית-המשפט וזאת לטובת המבקש ולפי בקשתו.

יצוין, כי חרף העובדה שבהחלטתי מיום 15/04/2007 אפשרתי למבקש להשיב לתגובת המשיב, ביכר הלה שלא לעשות כן.

כבר בפתח הדברים יובהר ויודגש, כי המבקש אינו כופר בנכונות הרישום בפרוטוקול, ככל הנוגע להסכמה אליה הגיעו הצדדים וזאת לסיום המחלוקות שביניהם.

דיון

דין הבקשה להידחות.

פרוטוקול הדיון אכן אמור לשקף את המתרחש באולם בית-המשפט, אך ברי, כי לא כל דבר הנאמר מוצא את מקומו במסגרת הפרוטוקול. מוכרים מצבים, בהם לא ייכללו בפרוטוקול חלקים מהדיון ולעיתים אף חלקים נרחבים, כגון התייחסויות הצדדים להתדיינויות ביניהם, ודברים אשר דוברם מקדים להם את ההיגד "שלא לפרוטוקול". בנוסף, לשופט היושב בדין מסור שיקול הדעת לקבוע, אלו דברים ייכללו בפרוטוקול, וזאת מטעמי יעילות ורציפות הדיון וכן לקבוע את ניסוחם. עמד על כך כבוד השופט מ' חשין בפרשת ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו(3), 738 (1992):

"...פרוטוקול של ישיבות בית-משפט בערכאה ראשונה אמור לשקף את עיקרי דברים שאירעו לפני בית המשפט - עדויות, טיעונים והתרחשויות..."

(הדגשה שלי - א' ד')

במידה ואכן נפלה שגגה בפרוטוקול, ניתן לבקש לתקן את הטעון תיקון, בהתאם לתקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אך זאת ללא שיהוי ובהינתן נימוקים כדבעי. עמד על כך כבוד השופט ד' לוין בפרשת ע"א 553/83 מרגלית חבצלת נ' בית ברחוב רוטשילד 60 בע"מ, פ"ד לח(1), 169 (1984):

... דברים, המושמעים בחלל אולם הדיונים בעת הדיון, שאינם מוצאים את ביטוים בפרוטוקול הדיון, אם על דרך רישום עדות ואם על דרך רישום הצהרה של בעל דין, נשארים בחללו של האולם, אינם הופכים לחומר ראיה, ולא צריכה להיות נודעת להם כל השפעה על מימצאי בית המשפט ועל שיקוליו.

אם סבור בעל דין, כי במהלך הדיון נאמרו דברים מחייבים, שראוי היה להם להירשם בפרוטוקול הדיון, עליו לבקש את תיקון הפרוטוקול, מבעוד זמן, בהחלטת השופט שדן בעניין, לאחר שמיעת עמדתם של בעלי הדין. כל עוד לא תוקן פרוטוקול הדיון, על-פי החלטת בית המשפט, כל שנאמר ולא נרשם אינו בבחינת ראיה או הצהרה, שניתן להתייחס אליהן לגופו של עניין...

(ראו גם: רע"א 9456/06 מירון - מפעלים שיתופיים מ.מ.ת. בע"מ נ' מירון - מושב עובדים של הפועל המזרחי (טרם פורסם, ניתן 15/01/2007)).

ומן הכלל אל הפרט - בענייננו הוגשה הבקשה לתיקון פרוטוקול-ישיבת יום 06/02/2007 ביום 12/03/2007, קרי - למעלה מחודש לאחר קיום הישיבה, וזאת ללא כל הסבר - בכלל ו/או כל הסבר משכנע - בפרט. סבורתני, כי יש בשיהוי זה משום פגם של ממש. יוער, כי בבסיסה של בקשה לתיקון פרוטוקול מצויה ההסתמכות על זיכרון את שהתרחש בישיבה, האמורה להחליף את הפרוטוקול הטעון-תיקון. משעסקינן בבקשה לתיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק-דין, ברי שלמימד הזמן נודעת חשיבות מיוחדת, הן מבחינת מבקש התיקון, החפץ לעמוד על זכויותיו, והן מבחינת המשיב לבקשת התיקון, אשר מבחינתו הסתיימו ההליכים עם מתן פסק-הדין.

זאת ועוד. המבקש דנן מבקש להוסיף לרישום הפרוטוקול פרטי דברים (ואפילו בעניינים איזוטרים לחלוטין - דוגמת ההערה על אופיו הנוח של מנהל הסניף), כאילו הדיון הוקלט, ולא היא (השוו: בג"צ 305/89 ניר נ' בית משפט השלום (תעבורה) למחוז חיפה, פ"ד מה (ד) 203, 205-207 (1991)).

עם זאת ועל-מנת שלא להותיר את טענות המבקש ללא מענה, ראיתי לנכון להתייחס אף לבקשה לגופה, שכן הדברים שמורים בזכרוני -

לטענת המבקש, בראשית הדיון נשוא הבקשה, הציע בית-המשפט הסדר מסוים, אולם ההסדר שהושג בפועל ושלו ניתן תוקף של פסק-דין שונה ממנו מהותית ולרעתו ולטענתו הוא הסכים לו, אך ורק בשל לחצו של בית-המשפט ובשל חששו מפני משוא פנים בהתנהלותו (סעיף 6 לבקשה).

חוששני, כי המבקש איננו מדייק (וזאת בלשון המעטה) ואבאר דבריי -