החלטה בתיק בשא 15696/07

פסק הדין בבית משפט השלום ניתן ביום 13.8.07, ועל כן, בשים לב לפגרות בית המשפט, היה על המבקשים להגיש ערעורם עד יום 22.10.07. במקום זה הגישו ביום 21.10.07 בקשה להארכת מועד בטענה שמדובר בתיק רחב היקף שכלל הליכים רבים ונמשך שנים ארוכות כך שלימוד החומר ועריכתו דורשים זמן רב. "לצורך חידוד הנקודות ועריכת הודעת הערעור באופן ראוי ומלא" נדרשו פגישות בין ב"כ המבקש לבין המבקש, אלא שאשתו של המבקש חלתה בסרטן והיא עוברת טיפולים כימותרפיים, והמבקש מטפל באשתו באופן יום יומי וכן בילדיו, ולכן לא עלה בידי המבקש להיפגש לפגישות מסודרות עם בא כוחו. חלק מהערעור כבר מוכן אך לאור הנסיבות המצערות והמיוחדות לא ניתן להשלים את הערעור עד למועד הקבוע שנטען שהוא 23.10.07. על כן התבקשה אורכה של 30 יום לכל הפחות.

המשיבים התנגדו לבקשה וטענו שאין צורך בהדרכה של המבקש את עורך דינו בשאלות משפטיות וכי  המבקשים, כפי שקבע בית המשפט, גרמו לסחבת כבר בבית המשפט קמא, שבו התנהל הדיון משך 7.5 שנים.

העובדה הבלתי מוכחשת שהתיק צבר היקף רב מאד אינה טעם מיוחד. כך נקבע בב"ש 81 / 338 עמיתי מלון ירושלים נ' דוד טייק פ"ד לה (4) 613, 615:

אין חולקים, שהחומר הכלול בתיק בית המשפט הוא רב מאוד, אולם לא מצאתי אסמכתא ישירה לכך, שהיקפו של ההליך, שעליו מערערים, עשוי לשמש טעם מיוחד להארכת המועד הקבוע בחיקוק. מתקין התקנות הרחיב לפני שנים מספר את המועד להגשת הערעור והעמידו על תקופה של 45 ימים. הרחבה זו באה כדי לאפשר לבעלי דין להתגבר על קשיים, שמתגלים תוך כדי הכנת הערעור, לרבות קריאת חומר רב ומסובך. תקופה זו היא סבירה ומספקת, ורק "טעמים מיוחדים שיירשמו", כלשון תקנה 488 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963, עשויים להרחיבה.

 גם החלפת עורך דין אינה טעם מיוחד, מכיוון שאינה טעם חיצוני למבקש. נותרה איפוא רק הטענה שהיה צורך בפגישות בין עורך הדין למבקש, שלא ניתן היה לקיים בגלל מחלתה של אשת המבקש והעובדה שהוא מטפל בה. לבקשה צורפו מלבד תצהירו של המבקש 3 מסמכים בלבד. מסמך אחד הוא מיום 27.6.07, יותר מחודש וחצי לפני מתן פסק הדין, ולפיו אשתו של המבקש החלה בטיפולים במחלה אונקולוגית, וכתוצאה מהם החולה מתקשה לתפקד. בעלה המבקש תומך בה ומלווה אותה לטיפולים ובדיקות ומלווה אותה לאחר הטיפול. מסמך נוסף הוא מיום 7.10.07, לפיו מוזמנת החולה למחלקה אונקולוגית לטיפול כימותרפי ליום 24.10.07. מסמך נוסף הוא תעודת חדר מיון על פניה למרכז רפואי העמק ביום 16.9.07. נאמר שהיא חולה ומטופלת בכימותרפיה, טיפול אחרון לפני שבועיים. נאמר שהיא פנתה לבית החולים משום שהיא סובלת מאי סגירת עין שמאל וכובד בלשון. החולה נבדקה והבדיקות נמצאו תקינות. נאמר "החולה אונקולוגית, לא נויטרופנית, נראת טוב" והיא שוחררה באותו יום עם המלצה לטיפול לפי המלצת רופא אף אוזן גרון. לא הוגשו מסמכים אחרים. בפני העיד המבקש שאשתו עברה ניתוח לפני כשבוע וקודם לכן קיבלה טיפולים כימותרפיים כל שבוע משך 12 שבועות. אין לכך שום ראיה נוספת והדבר אינו מתיישב, עם ההזמנה מיום 7.10.07 לטיפול ביום 24.10.07. יתר על כן, אפילו אם אומר המבקש אמת בדבר תכיפות הטיפולים הכימותרפיים, הרי אלו התחילו בתכיפות זו רק לאחר תחילת אוקטובר 2007, דהיינו ממחצית אוגוסט, שבה לפי דברי המבקש העביר את הטיפול לבא כוחו החדש, היו לו 45 ימים להכין את הערעור לפני הטיפולים. יתר על כן, המבקש הצהיר בעצמו בתצהירו שלא הוציא את מלוא זמנו בטיפולים באשתו ובילדיו, אלא גם טיפל בעסקיו (סעיף 6 לתצהיר). בחקירתו בפני, שאלתי אותו על כך, ותשובתו היתה "זה דבר מישני, זה לא טיפול, את האמת אני לא הגעתי לעבודה בכלל, עזבתי את העבודה, עזבתי את הכל, הכל קרס אצלי עד כדי כך". הוא נשאל איפוא אם מה שכתוב בתצהירו לא נכון, וענה :"אני כתבתי שזה חשיבות משנית". אני מבין מתשובתו של המבקש שהוא העדיף באותו זמן,  ובצדק, את הטיפול באשתו החולה,  אך לא הפסיק לגמרי לטפל בעסקיו.

יתר על כן, מסתבר מדברי המבקש בחקירתו, שהוא בכלל לא העביר את מלוא התיק לעורך דינו אלא רק כ- 30% ממנו. אם הוא לא העביר את כל התיק לעורך הדין, אין פלא שעורך הדין לא יכול להשלים את כתיבת הערעור, אבל זה אינו טעם מיוחד להארכת מועד, מכיוון שהוא נעוץ במעשיו של המבקש עצמו. מחלתה של אשתו של המבקש לא הפריעה להעביר לעורך הדין את כל המסמכים, על מנת שלאחר שעורך הדין ילמד אותם ויכין את הודעת הערעור, ישב עם מבקש שתיים שלוש ישיבות, בזמן הקצר שהוא מקדיש לעסקיו, או לפני תחילת הטיפולים התכופים, ויקבל מהמבקש הנחיות מה להדגיש ומה לא לטעון.

לפיכך, אני קובע שמחלתה של אשת המבקש אינה הסיבה לכך שכתיבת הערעור לא הושלמה. לפיכך, אין טעם מיוחד להארכת מועד.

ואולם, הבקשה הוגשה יום אחד לפני שחלף המועד, בטרם נוצרה אצל המשיבים הציפיה לכך שפסק הדין, שניתן אחרי 7.5 שנים, הוא סופי. בנסיבות אלה, מתאים הענין לאמור בע"א 66 / 189 ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד  כ (3) 477, עמוד 479:

הפרוצידורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול.

בחלוקה העולה מפסק הדין שבין פגמים שאינם ניתנים לתיקון, פגמים הניתנים לתיקון כנגד תשלום הוצאות, ופגמים הניתנים לתיקון ללא תשלום הוצאות, מקרה זה מתאים לסיווג של פגמים הניתנים לתיקון כנגד תשלום הוצאות, מכיוון שמחד אין טעם מיוחד, ומאידך לא נפגעה ציפיה של המשיבים.

המבקשים ביקשו הארכת מועד של 30 יום מיום 21.10.07. בינתיים מועד זה חלף. בודאי המשיכו לעבוד בינתיים על הכנת הערעור והוא צריך להיות מוכן.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד עד ל- 14 ימים ממועד כתיבת החלטה זו, בתנאי שבתוך 14 יום מהיום, ישלמו המבקשים למשיבים הוצאות משפט ללא קשר לתוצאות בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וימציאו ראיה על כך לבית המשפט. אם ישולם סכום ההוצאות הנ"ל במלואו ובמועדו, יתקבל הערעור באיחור כאמור. אם לא ישולם סכום ההוצאות במלואו ובמועדו, לא יתקבל הערעור לרישום באיחור, ואם התקבל בטעות, ימחק.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים .

ניתנה היום י"ח בטבת, תשס"ח (27 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: