החלטה בתיק בשא 156803/07

זו התנגדות לביצוע ביחס ל- 5 שיקים ע"ס קרן 160,000 ש"ח המשוכים ע"י המבקשת לפקודת "מטאור מחזור 2004 בע"מ" (להלן: " מטאור"), ומועד פירעונם מ- 12/2/06 ועד 5/3/06. בגבם מופיעה חתימת היסב של מטאור, מחיקות, חותמת "הסבה מבוטלת", כיתוב "ערב אישית לפירעון" בצירוף מספר זיהוי וחתימה. השיקים הוצגו לפירעון וחזרו בציון נ.ה.ב.

סכום החוב בהוצל"פ כיום הינו 225,990 ש"ח.

המבקשת ע"י מנהלה, מר סטיב ביתן, טוענת כי מדובר בשיקים למראית עין בלבד, שהוצאו ממנה בהטעיה ע"י מטאור לפקודתה ובידיעת המשיב. המבקשת מסרה השיקים למטאור לבקשתה בשל מצוקת אשראי של מטאור, שנועדה ליצור תדמית פעילה כלפי צדדי ג' לקבלת אשראי והלוואות. לטענתה, מטאור הבטיחה להחזיר השיקים, לא לפרוע ו/או לסחור בהם, והכל ללא תמורה, וכנגד קבלת שיקים שלה. השיקים הגיעו למשיב בניגוד למוסכם וללא ידיעתה, והעברתם למשיב ללא הרשאה, חרף ביטול ההסבה, התיקונים והמחיקות, מטילה פגם קנייני בשיקים ובאוחז בהם. נטען כי חרף הבטחת המשיב להשבת השיקים, שניים מתוך חמשת השיקים הוצגו לפירעון וחוללו, ובניגוד לאמור בבקשת הביצוע; הגם שלא נשלחה הודעת חילול לגביהם, והשיקים הנותרים לא הוצגו לפירעון, ולא חוללו. עוד נטען, שהמשיב אף ניסה לסחוט את המבקשת ע"י הטלת עיקולים בהוצל"פ.

המשיב עפ"י הדיון וסיכומיו טוען לדחיית הבקשה, וזאת נוכח טענת המבקשת כי העסקה בינה לבין מטאור הייתה למראית עין, ודינה לפי חוק החוזים - בטלות, ועימה בטל התנאי הנטען המגביל סחרות השיקים, ולפיכך, ונוכח חזקת האחיזה כשורה אין למבקשת הגנה,. נטען להעדר הפירוט המוגבר הנדרש לעניין התרמית והמרמה, ולהיעדר פירוט ביחס לעסקת המכר הנטענת בין המבקשת למטאור, וכן להעדר הסבר מספק לאי הגבלת סחרות השיקים בכיתוב או במסמך נפרד. לגבי מחיקות ההסבה, נטען שאין בהם כדי לפגום בתקינות ושלמות השיקים, וכי עפ"י הדיון נסתרה טענת העדר התמורה.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט ליתן למבקשת רשות להגן כנגד ערובה, שתקבע להלן. מדובר בטענות הגנה כנגד צד מרוחק האוחז בשיקים, שהנן דחוקות ביותר, וכפסע בין קבלת הבקשה לדחייתה כבר בשלב דיוני זה.

מנהל המבקשת נחקר על תצהירו, ואכן עולה מן הדיון, שבפועל המבקשת מסרה שיקים טובה לשימוש המקבל - מטאור, שבסופו של דבר הגיעו למשיב.מנהל המבקשת אף העיד בדיון, בניגוד לאמור בתצהירו, כי קיבל בתמורה שיקים וסכום כסף גבוה הרבה יותר ממה שנתן, ואף חלק מהשיקים שקיבל נפרעו.

גם אם נאמץ את שיטת המבקשת לכישלון/העדר תמורה מלא, בעסקת גלגול/ החלפת שיקים, הרי שבית המשפט העליון נתן את דעתו על הסוגיה בע"א 523/64 רייף נ' בורשטיין , פד"י י"ט (1) 604, 605-606 בזו הלשון:

"שניים שהחליפו שטרות זה עם זה, באופן שכל אחד מהם חתם על שטר לפקודת חברו על מנת להשאיל לו את שמו - כל אחד מן השטרות המוחלפים ניתן 'בעד ערך', שכן כל שטר משמש 'תמורה בת ערך' לשטר (או לשטרות) שכנגד. לכן חב כל אחד משני מחליפי השטרות על פי שטרו, לא רק כלפי אוחז (בעד ערך) שלישי, אלא אף כלפי חברו האוחז, שהרי חברו נתן לו בעד השטר תמורה בת ערך... ערכו של השטר-שכנגד הוא בכך שניתן לנכותו או להשתמש בו בתור בטוחה לקבלת מלווה או לעסקה אחרת, וזוהי תעודתו; ואין נפקא מינה אם עושה השטר השתמש בשטר שכנגד בפועל למטרה זו או אחרת או אם לא השתמש בו כלל, או אם השטר שכנגד נפרע בסופו של דבר או לא נפרע על ידי עושהו".

9. יוצא שעל פי ההלכה הפסוקה, בעסקת גלגול שיקים , התמורה איננה פרעון בפועל של השיק הנגדי, אלא עצם קבלתו של שיק זה. המונח "ערך" כמשמעותו בפקודת השטרות, אינו חייב להיות כסף מזומן בלבד ואין כל ספק בכך שמסמך סחיר עשוי לשמש תמורה או ערך לפי אותה הגדרה ועד מסמך סחיר אחר".

(ראה גם בר"ע (ת"א-יפו) 20669/99 אופנת טיפאניס בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , תק-מח 99(3) 46105).

לפיכך, טענת העדר ו/או כישלון תמורה מלא ביחסים שבין המבקשת למטאור נראית קלושה ביותר.

עוד טוענת המבקשת, כי השיקים נמסרו למטאור בתנאי לאי פירעונם ו/או סחרותם ולהחזרתם, ומשהתנאים לא קוימו, והשיקים סוחרו למשיב, נפגמה זכות הקניין בהם. מן הדיון עולה, שהשיקים נמסרו למטאור כטובה כדי שתציגם לבנק לצרכי קבלת אשראי, ולא כפי שנטען בתצהיר בצורה עמומה ומעורפלת, כשברור שהשיקים יוצגו בבנק, ויסוחרו לצורך קבלת אשראי, שעה שמטאור נמצאת בקשיים כלכליים, והמבקשת ידעה על כך. יצוין כי בתצהירו של מנהל המבקשת נטען כי מטאור סיחרה את השיקים בניגוד למוסכם, אלא שבתצהיר לא נפרסה באופן מלא ומפורט ההסכמה הנטענת שהושגה בהקשר זה בין הצדדים, משכך גם טענת מסירה על תנאי נראית קלושה, וביחס למשיב צד ג' כאן.

לזכות המשיב כצד רחוק לכאורי, עומדות החזקות שבפקודת השטרות שלטובת אוחז/ צד ג', מאידך די בשלב הדיוני הנוכחי להציג הגנה אפשרית, ולו גם קלושה כנגד הצד הקרוב (הנפרע) בכדי לזכות ברשות, ואזי במשפט, וככל שיוכח כנדרש פגם בזכות קניין, יוכל המשיב לשכנע כי זכאי למעמד של אוחז או אוחז כשורה הגובר על פגם קודם, ככל שנפל.

נוכח כל האמור לעיל ובהתחשב בשלב הדיוני, בו אנו מצויים, אני מחליט כאמור ליתן למבקשת רשות להגן עפ"י התצהיר שיהווה כתב הגנה. ואולם מתן הרשות מותנה בהפקדת ערובה במזומן, או ערבות בנקאית צמודה למדד בסך 75,000 ש"ח, וזאת בתוך 45 יום מקבלת המבקשת החלטתי. לא תופקד הערובה במועד, תדחה ההתנגדות וייפסקו הוצאות.

לתזכורת פנימית בפני בעוד 52 יום.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד בניסן, תשס"ח (29 באפריל 2008), בהעדר הצדדים.