החלטה בתיק בשא 156656/04

1.         בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד רגב עמוס (להלן: "רגב") ונגד עמוס מור (להלן: "מור) בגין חוב שהם חבים, לטענת הבנק, במסגרת חשבון השותפות מור - רגב (להלן: "חשבון השותפות"). כל אחד מהנתבעים הגיש בקשת רשות להגן בנפרד. החלטתי זו מתייחסת לבקשה שהגיש מור.

            להלן אדון בטענות מור כסדרן.

2.         לאחר קריאת הבקשה והתצהיר הנספח לבקשה, הגעתי למסקנה, שאין כל מקום למחוק את התביעה על הסף ו/או למחוק את הכותרת סד"מ. התביעה מגלה עילה ומפורטת כנדרש. לכתב התביעה צורפו טופס פתיחת חשבון ודף חשבון המפרט את יתרת החובה בחשבון, שדי בהם כדי לתמוך בתביעה לצורך הגשתה בסדר דין מקוצר.

3.         בתצהירו, שצורף לבקשה, מצהיר מור, כי החל מסוף פברואר 2003 לא היה פעיל בחשבון השותפות. לדבריו, סוכם בינו לבין מר הלפרין, עובד הבנק (להלן: "הלפרין"), שטיפל באופן אישי במור ובשותפות מור - רגב, כי החל מסוף פברואר 2003 לא יהיה אחראי יותר לחובות השותפות, וכי רגב יהיה אחראי לסגירת החשבון. לגרסת מור, מאז סוף פברואר 2003 עשה רגב בחשבון ככל העולה ברוחו ואף משך כספים מהחשבון בחתימת ידו הוא בלבד. הבנק אפשר לרגב לעשות זאת, למרות שהיה זה בניגוד להסכם בין הבנק והצדדים. מור לא קיבל דפי חשבון ולא עודכן במצב החשבון.

לטענת מור, יש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו בתיק זה, שכן יתרת החוב שנותרה, הינה תוצאה של חובות בחשבון השותפות, שנוצרו לאחר סוף פברואר 2003.

            כנגד טענתם הנ"ל של מור וב"כ, טוען ב"כ הבנק בסיכומיו, כי אין לקבל את הטענה הנ"ל כטענת הגנה, שכן בחקירתו הנגדית בבית המשפט הודה מור, שבסוף פברואר הייתה בחשבון השותפות יתרת חובה של 198,000 ש"ח וסכום זה עולה על סכום התביעה.

            איני מסכימה עם ב"כ הבנק. אין לנתק הודאה זו של מור, שהודה שבסוף פברואר חשבון השותפות היה ביתרת חובה של 198,000 ש"ח מהמשך תשובתו שנמסרה בנשימה אחת באשר לקיומן של תוכניות חיסכון באותה עת. אני מצטטת מעמ' 2 (למעלה) לפרוטוקול:

"ש.         אני מפנה לנספח ב'. תאשר לי שבסוף חודש פברואר החשבון המשותף עמד על 198,000 ש"ח בחובה?

 ת.           כן היתרה רשומה. אבל היו תוכניות חיסכון בזכות."

            לנוכח האמור לעיל, החלטתי שיש לתת למור רשות להתגונן בטענה זו, לפיה אין לחייבו בחובות חשבון השותפות שנוצרו לאחר סוף פברואר 2003.

3.         בסעיף 11 לתצהיר הצהיר מור, כי הבנק לקח מחשבונו הפרטי סך של 99,033 ש"ח ללא ידיעתו, ללא הסכמתו, והזרים סכום זה לחשבון השותפות, על כן זכאי מור לטענתו, לקיזוז סכום זה מחובו לבנק.

            מדובר בטענת הגנה לכאורה, שלא הוכחה כהגנת בדים ויש ליתן למור רשות להגן בטענה זו.

4.         הטענה שעל הבנק להחזיר למור סך 17,000 ש"ח, שהם כספים ששילם מור לבנק מחשבונו הפרטי לצורך הסדרת הלוואות של השותפות - הטענה נטענה בצורה בלתי ברורה ואיני נותנת לגביה רשות להגן.

5.         ב"כ מור בסיכומיו העלה טענות נוספות מבולבלות בהן הוא טוען, שהבנק גזל ממור כספים עוד קודם לפברואר 2003 ועליו להשיבם. עוד טען, שהבנק גזל ממור תוכניות חיסכון. הטענות לא ברורות כלל, מתעלמת אני מהן.

6.         לסיכום, הבקשה מתקבלת חלקית כמפורט לעיל.

אני קובעת את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח +מע"מ, שישולמו לפי תוצאות המשפט.

ניתנה היום כ"ג בתמוז, תשס"ו (19 ביולי 2006) במעמד עו"ד נעם שילו, ב"כ מור, ועו"ד אלי סעדון, ב"כ הבנק.