החלטה בתיק בשא 156560/07

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין מיום 2.11.06.

התביעה הינה כספית, על סך של 4055 ש"ח.

על פי כתב התביעה התובעת הינה עורכת דין במקצועה, אשר יצגה את המשיבים בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.

על פי כתב התביעה נפסקו כספים לטובת המשיבים אשר הועברו לידי המבקשת, אך המבקשת לא העבירה לידם את הכספים.

2.         המבקשת מודה כי כתב התביעה נמסר לה.

פסק הדין ניתן לאחר שהוצג אישור מסירה מיום 31.8.06.

על כן עסקינן בבקשה לביטול פסק דין מפאת שיקול דעת בית המשפט ולא מחובת הצדק.

3.         המבקשת טוענת בבקשתה כי אכן כתב התביעה נמסר כדין אך נגנב כאשר נפרץ רכבה ועל כן לא יכלה להתגונן.

הנני דוחה טענה זו אשר נטענה בעלמא.

המבקשת נמנעה מלמסור בתצהירה את המועד בו נפרץ רכבה. סעיף 3 לתצהירה סתמי וכללי ועדותה לא הבהירה את האמור בו. תצהיר עד נוסף נמחק לבקשת ב"כ המבקשת.

המבקשת לא התלוננה במשטרה על פריצת רכבה. לטענתה פניה למשטרה הייתה מיותרת.

אולם פניה להגשת תלונה אינה מיותרת כאשר המבקשת ידעה כי  נמסרה תביעה לידיה ובשל הפריצה אינה יכולה לכאורה להגיש את הגנתה.

מעבר לכך, אף אם רכבה נפרץ והגנב האלמוני בחר דווקא ליטול את כתב התביעה לידיו, הרי בהעדר לוח זמנים בתצהיר, היה בידיה סיפק זמן לעיין בתביעה ובמידת הצורך לפנות למשיבים או לב"כ בבקשה למסירת עותק נוסף.

יודגש כי המחלוקת עם המשיבים הייתה ידועה למבקשת עוד בטרם הגשת כתב התביעה ביום 27.8.06, כעולה מתכתובת עם בא כוחם אשר הוגשה לתיק (מש/1).

על כן אין למבקשת הסבר למחדלה, המתקבל על הדעת והעומד במבחן ההגיון הסביר.

4.         אפנה כעת לבחינת סיכויי ההגנה.

א.         המבקשת מודה בתצהירה כי אכן נפסקו למשיבים הוצאות מעבר לסכום אשר שולם לה בסך של 3000 ש"ח בצירוף מע"מ.

לטענת המבקשת בתצהירה מתוך הסכום הנ"ל שולם לה שכר טרחה שנפסק בהוצאה לפועל, הושב סכום האגרה ששילם המשיב. את היתרה שילמה בשני תשלומים במזומן של 600 ש"ח כל אחד וכן שילמה סכום נוסף בסך של 375 ש"ח. כלומר על פי תצהירה שילמה למשיבים במזומן סך של 1575 ש"ח.

המבקשת לא פירטה בתצהירה את נתוני תיק ההוצאה לפועל, קרי האגרה ושכ"ט בתיק ההוצאה לפועל.