החלטה בתיק בשא 15633/06

1.         בפני בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכים בהגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' הש' א. אלון), אשר ניתנה ביום 30/10/06      בתמ"ש 12240/06.

נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש וחובותיו הרבים לגורמים שונים. לטענת המבקש אין ביכולתו לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש.

2.         המשיבה 2 (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:

א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1996 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה, ולא שיכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה.

ב. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה.

ג. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים.

המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית.

ד. המבקש עובד ומשתכר 9,500 ש"ח ברוטו לחודש, אך בחר שלא להציג נתון זה בפני בית המשפט.

ה. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה.

ו. זו הבקשה השלישית של המבקש לפטור מאגרה, ובכל אחת מהפעמים טרחה המשיבה והגיבה. בקשות קודמות של המבקש נמחקו, כי המבקש אינו מתכוון לשלם אגרה ולהפקיד ערבות. לכן, מבקשת המשיבה לדחות בקשה זו ואף לחייב את המבקש בהוצאות.

3.         המבקש בחר שלא להגיב לתגובת המשיבה, על אף שזו הוגשה עוד ב- 30/11/06.

דיון

4.         הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד.

א. תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995, (להלן: התקנות) קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה:

"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה."

המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט. יתר על כן, מתגובת המשיבה עולה כי המבקש משתכר סכום נאה מדי חודש, ולא ציין עניין זה בבקשתו.

ב. "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (ראה בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1), 406), ולפיכך, "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד". (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89    (2), 732). " .... הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". (ראה בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, 712).

" זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537).

המבקש טען טענות כלליות בקשר להכנסותיו הנמוכות, חובותיו הגבוהים והעדר נכסים למימוש, ולא צירף אפילו את המסמכים הנזכרים בבקשה כמסמכים המצורפים לה.