החלטה בתיק בשא 155677/06

1.         בפני בקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 19.06.05 נגד חברת אלקבס בניה ופיתוח בע"מ להלן " החברה"    וכנגד המבקש, על דרך הרמת מסך , בהיותו מנהל ובעל מניות הנתבעת מספר 1 . פסק הדין ניתן נגד הנ"ל , בגין אי תשלום עבור דמי שרות ושימוש אשר סיפקה המשיבה לחברה על סך 4,456 ש"ח נכון ליום התביעה.

פסק הדין  ניתן, בהסתמך על מסירה אישית של כתב התביעה לידי המבקש ביום 05.10.05 ,במען בכפר קאסם 48810 , שהתבסס על דו"ח חוקר מחברת מיטב גליל חקירות.

מסירת התביעה  לנתבעת 1 לוותה בתצהיר מבצע המסירה המעיד על מסירת כתב התביעה לידי המבקש עצמו.

האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה כדין למבקש ביום 02.11.06.

הבקשה לביטול פס"ד  הוגשה ביום 23.02.06 , בצרוף לבקשה  להארכת מועד להגשת הבקשה ולעיכוב הליכים .

2.         הבקשה להארכת מועד:

טענות המבקש

לעניין הגשת הבקשה באיחור, טוען המבקש כי הבקשה הוגשה באיחור מאחר ולא קיבל מעולם את כתב התביעה ולא ידע כי ניתן נגדו פס"ד ולראשונה ידע על הליך שמתנהל כנגדו ביום קבלת האזהרה. ולא זאת אף זאת, כי  המבקש מתגורר בכתובת שבכפר קאסם כ - 20 שנה.

לגירסת המבקש, עת קיבל את האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל פנה אל בא כוחו אשר פנה למשיבה לניהול משא ומתן.

לגרסת המבקש ,  מיום קבלת האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל ועד שבוע לפני כתיבת בקשה זו, התנהל משא ומתן בין הצדדים תוך שהמבקש מאמין כי הצדדים יגיעו להסכמה בנוגע לחוב נשוא התביעה.

לגירסתו , טוען המבקש, כי בא כוחו שוחח עם משרד המשיבה  וניתנה לו הצעה לסיום התיק .בא כוח המבקש טען, מבלי שתמך טענתו בתצהיר,  כי מסר לנציג המשיבה כי ישוחח עם המבקש ויעביר הצעת הפשרה שלה, על מנת להיענות להסדר .

אלא שנוכח עמדת המבקש, העומד על עמדתו להעדר עילה  ויריבות כלפיו, לא קיבל את הצעת המשיבה.

לטענת המבקש ,  "להפתעתו", כשבוע לפני הגשת בקשה זו, הודיעה המשיבה למבקש כי היא דוחה את כל טענותיו ועומדת על דרישותיה לקבל את הסכום הפסוק.

            ומכאן  , הגשה הבקשה לביטול פסק דין באיחור.

3.         עמדת המשיבה בתשובה:

לטענת המשיבה ,  יש לדחות את בקשת  המבקש להארכת מועד  מאחר והגיש את בקשתו לביטול פס"ד באיחור וזאת כחודשיים וחצי מיום קבלת האזהרה .

כן טענה כי  לא הוגשה בקשה להארכת מועד. בהתאם לתקנה 528 לתקנות סד"א.

לטענת המשיבה , בקשת המבקש , שהוגשה לכאורה כבקשה "להארכת מועד", אינה מושתתת על  נימוקים ולבטח לא על  "טעמים מיוחדים" אשר מכוחם יהא זכאי המבקש להגיש בקשתו באיחור . 

לטענת בא כח המשיבה , יש לדחות את טענות המבקש מתצהירו בסעיפים9,10,11- המתייחסים ל"משא ומתן" שנוהל כביכול, בין בא כוחו לבין המשיבה, טענות המהוות למעשה, עדות שמיעה, שמקומה לא יכירנה בהליך כגון זה , לא כל שכן ,כאשר נדרש הוא להניח תשתית עובדתית לטעם מיוחד להגשת הבקשה באיחור.