החלטה בתיק בשא 155664/07

זו בקשת הנתבע כי ביתהמשפט יורה על מחיקתה על הסף של התביעה בהיעדר עילה, שאפילו יוכיח התובע כל האמור בכתב תביעתו, אין לו עילת תביעה בדין כנגד הנתבע.

בתיק העיקרי תובע עוה"ד ד"ר דוד סער מלקוחו, הנתבע (1), שכרטרחה בסך של 612,268 ש"ח המגיע לו, לטענתו, במספר עניינים בהם טיפל עבורו, ובהתאם להסכם שכרטרחה עליו חתם הלקוח, שאותו לא שילם לו.

כעולה מכתב התביעה, המבקש, הנתבע (2), גם הוא עורךדין, הגיע למשרדו של התובע יחד עם הלקוח, וטען בפני התובע כי לדעתו, לא מגיע לתובע שכרהטרחה אותו הוא דורש, וכי הסכם   שכרהטרחה מראה בעליל שהסכום המגיע הוא מופחת באופן משמעותי מהמבוקש. הנתבע (2) הודיע לתובע, בשיחות שערך עמו, כי יורה ללקוח לא לשלם את הסכומים המבוקשים.

בכתב התביעה נטען כנגד המבקש, הנתבע (2), כי התרשל בהוראות שנתן ללקוח בדבר דרך קיום הסכם שכרהטרחה, תוך גרימת נזק כספי רב לתובע, וכן נטען, כי בכך שהמבקש, הנתבע (2), הורה ללקוח לשלם אך ורק כפי הוראתו, גרם הוא להפסקת ההתקשרות בין התובע והלקוח, ובכך קמה לו, לתובע, עילה כנגד הנתבע (2), מכח עוולת הנזיקין של גרם הפרת חוזה.

בבקשה לסילוק על הסף טוען הנתבע (2), המבקש, כי אין לו, למבקש, כל חובת זהירות כלפי התובע, ומטעם זה לבדו דין התביעה - להידחות על הסף. כמוכן טוען הוא, כי אין המבקש חב חובת נאמנות כלפי התובע, ואף בעוולת גרם הפרת חוזה לא תצלח תביעתו של התובע, שכן המבקש לא גורם ללקוח לפעול כך או אחרת והוא אינו האפוטרופוס שלו, אלא לכל היותר נותן לו ייעוץ. טוען המבקש, כי ככל שלא יורה ביתהמשפט על סילוקה של התביעה על הסף, הרי יתפרש הדבר כקריאת ביתהמשפט, לפיה, בכל הליך בו מטפל עורךדין, יחוב זה חובת אחריות מקצועית כלפי הצדשכנגד אם לא יעלה ייעוצו יפה, מה עוד שאפשר שהלקוח לא פעל כלל לפי ייעוצו של עורךהדין.

לכך משיב התובע ואומר, כי דווקא משהוכרה בפסיקה חובתו של עורךדין כלפי צד שלישי, הרי שמן הראוי לבדוק את עובדות המקרה, ולהחיל את הדין על המציאות העובדתית, כפי שהתקיימה בפועל, ולהסיק כי בנסיבות המקרה חטא הנתבע ברשלנות ובגרם הפרת חוזה.

השאלה העולה בענייננו היא, אם אכן מקום שעורךדין נשכר עלידי לקוח על מנת לייצגו כנגד עורךדין המייצג את הלקוח בשאלת שכרטרחתו של עורךהדין, אין מקום לבחון במסגרת מערכתיחסים מיוחדת זו את חבותו של עורךהדין שנשכר כלפי עורךהדין המייצג. הדבר שונה בתכלית מאחריות עורךדין של קבלן כלפי רוכש דירה.

אכן, ההלכה הפסוקה הנוהגת במקומותינו היא כי עורךדין חב חובת זהירות מסוימת גם כלפי צד שאיננו לקוחו. אומר ביתהמשפט, בע"א 2725/91 מרים היינוביץ נ' ישי גלעדי, עו"ד, פ"ד    מח(3) 92:

"זוהי חובה שקשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת, וקביעת הגבולות בכל מקרה ומקרה הינה שאלה של מדיניות משפטית."

(עמ' 97, מול האותיות "ב" ו"ד")

השאלה היא אם בענייננו התובע הוא "הצדשכנגד" באותה עסקה, שהאינטרס שלו מנוגד לאינטרס של הלקוח.

לכאורה, עלפי האמור בכתב התביעה, התובע ביקש לגבות את שכרטרחתו עלפי הסכם שכרהטרחה, והלקוח ביקש שלא לשלם אותו. מכאן, שמדובר באותה עסקה, כאשר האינטרס של הלקוח מנוגד לאינטרס של התובע. המבקש, בעסקת ביצוע הסכם שכרהטרחה, קיבל עליו את ייצוגו של הלקוח. השאלה אם בנסיבות אלה אין לומר כי המבקש, כעורךדין, חב חובת זהירות מסוימת גם כלפי התובע, שאיננו לקוחו, היא שאלה שתיבחן רק בהתאם לראיות ולעדויות, כפי שתעלינה בשלב ההוכחות, ואין למחוק את התביעה על הסף בשלב מקדמי זה של ההליך. היה והתובע יוכיח כי גם אם בנסיבותיו של המקרה שלנו קיימת חובת זהירות מסוימת של עורךהדין המבקש כלפי עורךהדין התובע, שאיננו לקוחו, הרי יכול שתקום עילת תביעה, כאשר המעשה או המחדל הנטענים הסבו נזק מכח ההתרשלות.

אשר לעילת גרם הפרת החוזה - גם כאן לא ימהר ביתהמשפט להורות על מחיקת התביעה טרם בחינת נסיבות המקרה והמסכת העובדתית, שלפיה ניתן יהיה להסיק כי יש תחולה ליסודות העוולה, כנדרש בסעיף 62(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והאם הנתבע (2), המבקש, הוא זה אשר ללא צידוק מספיק טרפד וגרם להפרת הסכם שכרהטרחה בין התובע לבין לקוחו. אדגיש כי המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר, וטען לטענות משפטיות בלבד. אין באלה כדי לשכנע כי ביתהמשפט, בהיעדר יכולת לקבוע בצורה מדויקת וגורפת את גבולותיו של המקרה שלפנינו, שלא הונחה לו תשתית עובדתית מלאה מצד הנתבע (2) בתצהיר, יוכל, בהיעדרן, להיעתר לבקשה.

העולה מכל המקובץ - כי הבקשה נדחית. במקש ישא בהוצאות הבקשה, כולל שכרטרחת עורךדין, בסך 2,500 ש"ח, בתוספת מע"מ, צמוד ונושא ריבית, כחוק, מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ישיבת קדםמשפט תתקיים ביום 18/09/07, שעה 09.30.

המזכירות תשגר העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה בלשכתי היום, ב' באייר, תשס"ז (20 באפריל, 2007), בהיעדר הצדדים.