החלטה בתיק בשא 15559/06

1. מהות הבקשה:

הבקשה שבפניי הינה בקשתו של המבקש להורות על דחית תשלומים של הסדר הנושים ב- 12 חודשים נוספים החל ממועד הגשת הבקשה, וזאת בשונה מהחלטה אשר ניתנה על ידי בימ"ש ביום 13.4.05 בבש"א 10610/03, לאור נסיבות חדשות שיפורטו.

המבקש טען כי בשלב זה עומדות בפני בימ"ש עובדות חדשות, אשר התגלו בחקירת העדה היחידה מטעם המשיב (להלן: " הבנק") בדיון שהתקיים ביום 27.4.06 בבש"א 18525/05.

המבקש טען כי רק בדיון זה הסתבר מדוע נמנע הבנק בעקביות מלתמוך את טענותיו בתצהירים, כאשר בחקירה נגדית של העד היחיד אשר הובא על ידי הבנק, קרסו כל גרסאות הבנק אשר נטענו על ידו בבש"א 10610/03.

שתיקת עדי הבנק וקריסת גרסאות הבנק בחקירה נגדית, מהווה הודאת בעל דין של הבנק המאמתת את גירסת המבקש על פיה לא נעשה כל שינוי בהסכמת כל הצדדים, בדבר דחייה בלתי מוגבלת של התשלומים אשר אמורים להשתלם במסגרת הסדר הנושים. זאת במקרה של משבר בתיירות הנכנסת לישראל וכל עוד נמשך משבר זה.

המבקש טען כי בימ"ש רשאי לדון מחדש ולשנות את החלטתו מיום 13.4.05 ולהורות על דחיית התשלומים שבהסדר הנושים.

המבקש התייחס בבקשתו לחקירתה של עדת הבנק גב' בכר אשר העידה, לדברי המבקש, כי ידיעתה האישית בדבר האירועים הרלוונטיים היא משלהי שנת 2002 בלבד. אין לה כל ידיעה באשר לעובדות הרלוונטיות אשר היו לפני חתימת הסכם הנושים.

עוד הסתבר כי עדי הבנק אינם מוכנים לתמוך בגירסתו של ב"כ הבנק, עו"ד שפירא.

המבקש ציטט מעדותה של גב' בכר.

המבקש העלה טענות באשר להחלטה שניתנה על ידי בימ"ש בבש"א 10610/03.

המבקש טען כי המסמכים אשר היו בפני בימ"ש מצדיקים מסקנה כי אין לבנק זכויות לנכסי החברות  שבהסדר, כי נחתם הסכם פשרה וכי על פי הסדר הנושים נתנו הצדדים את הסכמתם לדחייה בלתי מוגבלת של התשלומים במקרה של משבר בתיירות.

המבקש שב ותיאר את המו"מ לסיום המחלוקות של הצדדים אשר התנהל בשנת 97' ואת הסדר הנושים אשר התקבל בשנת 98'.

לאחר מכן שב וטען המבקש כי לגב' בכר אין כל ידיעה בדבר העסקה שנחתמה עם הבנק.

המבקש גם תיאר את הבקשה נשוא ההחלטה בבש"א 10610/03, בה התבקש בימ"ש להאריך את משך הדחייה של התשלומים על פי הסדר הנושים.

בסופו של דבר, התבקש בימ"ש לעיין מחדש בבקשה שניתנה בבש"א זו לאור העובדות החדשות אשר התגלו, לדברי המבקש, בדיון אשר התקיים ביום 27.4.06.

המבקש טען כי מקריאת ההחלטה, בה דחה ביהמ"ש את הבקשה למתן הוראות בבש"א 10610/03, מסתבר בעליל כי היא מבוססת על טיעונים כוזבים ועובדות לכאורה אשר הובאו בהתנגדות אשר הוגשה על ידי הבנק, עובדות אשר אינן נתמכות בתצהיר.

2. תגובת הבנק:

הבנק הגיש תגובה אותה כינה כתגובה ראשונה ובקשה לסילוק על הסף.

הבנק טען כי מדובר בהליך טורדני נוסף של המבקש, אשר איננו משלים עם פסקי דין חלוטים אשר ניתנו נגדו ונגד תאגידים שבשליטתו.