החלטה בתיק בשא 15540/05

בפני בקשה אשר כותרתה - "בקשה לביטול החלטה שמורה על מחיקת התביעה ובקשה להארכת המועד להגשת תגובה לבקשה לדחייה על הסף".

רקע -

1. על מנת להבין את מהות הבקשה אסקור בקצרה את השתלשלות העניינים עד כה.
2. התביעה העיקרית הוגשה ביום 13/10/2004, ועילתה הינה הפרות נטענות של חוזה מכר דירה שנחתם בחודש נובמבר 1993.
3. החוזה דנן נחתם בין התובעים, ה"ה חנה ויצחק אפרת (להלן - "התובעים") לבין הנתבעת מס' 1, תמיר-דניה ייזום פרוייקטים בע"מ, שהינה חברה בפירוק (להלן - "החברה").
4. הנתבעים הנוספים הינם עזבונו של בעל מניותיה ומנהלה של החברה, אשתו של המנהל המנוח, כונס הנכסים שמונה לחברה, כונס הנכסים הרשמי ובנק טפחות (אשר כפי שנטען היה מעורב בליווי הבנקאי של הקמת הפרויקט הרלבנטי, להלן - "הבנק").
5. ביום 24/11/2004 הוגשה על ידי הבנק בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות (בש"א 21349/04).
6. ביום 5/12/2004 הוריתי לתובעים להגיש תגובה בכתב לבקשה לדחייה על הסף (להלן - "התגובה"), וזאת תוך 15 יום.
7. ביום 10/1/2005, לאחר שכבר חלפו 15 הימים האמורים, הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת התגובה עד ליום 23/1/2005.
8. נעתרתי לבקשה והוריתי על הגשת התגובה עד ליום 23/1/2005.
9. ביום 9/2/2005 - לאחר שלא הוגשה התגובה ולא התבקשה כל ארכה נוספת - הוריתי על מחיקת התביעה וסגירת התיק. מהאישור הקיים בתיק בהמ"ש עולה כי ההחלטה שוגרה לצדדים באותו היום.
10. ביום 2/6/2005 (כארבעה חודשים לאחר מכן) הוגשה מטעם התובעים בקשה להשבת אגרת בית המשפט, לאור העובדה שהתביעה נמחקה ללא שהתקיימו דיונים.
11. ביום 8/6/2005 הוריתי כי האגרה תועמד על סך של 1,000 ש"ח וכי היתרה תושב לידי התובעים, ומעיון בתיק בהמ"ש עולה כי ביום 20/6/2005 אכן הושבה יתרת האגרה  לידי התובעים.

הבקשה הנוכחית -

12. עתה באים אנו לבקשה דנן, אשר הינה, כפי שצויין לעיל, בקשה לביטול ההחלטה שמורה על מחיקת התביעה (שניתנה ביום 9/2/2005, להלן -"מחיקת התביעה")  ובקשה להארכת המועד להגשת תגובה לבקשה לדחייה על הסף.
13. קראתי את הבקשה ואת התגובה שהוגשה על ידי הבנק, ועמדתי היא כי דין הבקשה להדחות.
14. ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר, למרות שמפורטות בה עובדות רבות, ודי בכך כדי להביא לדחייתה.
15. שנית, לא התבקשה אורכה להגשה הבקשה לביטול ההחלטה.

ההחלטה מיום 9/2/2005 ניתנה בהעדר הצדדים והיה עליהם לבקש את ביטולה תוך 30 יום מהיום שניתנה, כלומר לכל היותר עד חודש מרץ 2005. ברם אולם, הבקשה בה עסקינן הוגשה בספטמבר 2005, כלומר חצי שנה לאחר המועד, וזאת ללא שהתבקשה כלל אורכה להגשתה במועד בו הוגשה. ויודגש כי התובעים לא טוענים כי ההחלטה לא היתה בידיעתם, ומהבקשה להשבת האגרה ניתן ללמוד שהיא היתה בידיהם לפחות בחודש יוני 2005. כל שבפני הינה בקשה למתן אורכה להגשת התגובה לבקשה לדחייה על הסף, אך היה צריך גם לבקש במפורש אורכה להגשת בקשה לביטול ההחלטה. אשר על כן, ללא קבלת היתר להגשת הבקשה הנוכחית במועד בו הוגשה, למעשה לא ניתן לדון בה כלל ויש לדחותה.