החלטה בתיק בשא 155398/06

התנגדות לביצוע שלושה שיקים שנמשכו על ידי המבקש לפקודת ש. זוהר, כל אחד ע"ס של 40,000 ש"ח, שמועד פירעונם ב-2 לכל חודש החל מיום 2/6/04.

על גב השיקים מצויה חתימת הסבה של ש. זוהר אלומיניום בע"מ (להלן: "ש. זוהר בע"מ") וכן חתימת המשיבה.

השיקים הוחזרו מהבנק עקב הוראת ביטול.

בהתנגדות טען המבקש כי הינו סוחר אלומיניום אשר רוכש סחורות ממקורות שונים לרבות מש. זוהר בע"מ.

בנוסף, נערכה עסקה בינו לבין ש. זוהר בע"מ, לפיה הוקצה לו שטח מסוים לאחסון סחורה המצויה בבעלותו במחסן של האחרונה המצוי במשמר השבעה.

המבקש טוען כי הסחורה שאיחסן  במחסן כללה, סחורה שנרכשה על ידו מש. זוהר בע"מ, אך גם סחורה שנרכשה מגורמים אחרים.

לטענתו של המבקש ביום 2/6/04 אחסן במחסן של ש. זוהר בע"מ סחורה בבעלותו, בשווי של 370,000 ש"ח  אשר עבורה שילם את מלוא התמורה לספקים.

הסכום האמור מבוסס על הערכת המבקש לפיו היו במחסן אותה עת 20 טונות לפחות, כאשר מחיר כל טון עמד בזמנו על  17,000 - 20,000 ש"ח.

באותו יום (2/6/04) הגיעה המשיבה למחסן ש. זוהר בע"מ על מנת להוציא סחורה של ש. זוהר בע"מ בשל סכסוך ביניהן.

לטענת המבקש עובדיה של המשיבה העמיסו סחורה מכל הבא ליד, וחרף הבטחות שניתנו לו כי לא יגעו בסחורה המצויה בחלק מהמחסן שהוקצה לשימושו הבלעדי, התברר לו לבסוף כי המשיבה הוציאה סחורה גם מחלקו במחסן.

המבקש טוען כי באותו יום הוציאה המשיבה מהמחסן של ש. זוהר בע"מ סחורה בשווי של מיליוני שקלים, לרבות סחורה השייכת לו.

כך שלמחרת כאשר שקל את הסחורה שבבעלותו, התברר לו כי נותר 1,505 טון בלבד, מתוך 20 הטון שאוחסנו במחסן.

המבקש טוען כי המשיבה גנבה אותו פעמיים: פעם אחת בגין השיקים נשוא תיק זה אשר ניתנו בעבור סחורה שרכש מש. זוהר בע"מ ושאותה לא קיבל היות ונלקחה על ידי המשיבה עצמה.

ופעם השנייה לנוכח העובדה שהמשיבה עצמה לקחה סחורה בבעלותו שאוחסנה בחלק מהמחסן שהוקצה לשימושו הבלעדי.

המבקש טוען כי המשיבה השתהתה ולא תבעה אותו היות וידעה כי אין לה כל בסיס משפטי לפעול כנגדו. לטענתו שינתה לאחרונה המשיבה את טעמה והחליטה לתבוע אותו בגין השיקים, היות והוא דרש ממנה זיכוי בגין כספים ששילם עבור סחורה שרכש ממנה לפני מספר שנים, אך לא קיבל את כולה.

במועד הדיון ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המבקש.

טענתו המשפטית של ב"כ המשיבה היתה כי אין קשר בין אירוע לקיחת הסחורה לבין האירוע של רכישת הסחורה, אלא מדובר בשתי "עיסקאות" נפרדות. לטענתו, אם למבקש טענות כנגד המשיבה בגין לקיחת סחורה השייכת לו, יתכבד ויגיש תביעה כנגדה, אך הדבר אינו מזכה אותו במתן רשות להתגונן.

לאחר ששמעתי את הצדדים סבורה אני כי יש ליתן למבקש רשות להתגונן, אך רשות זו מוגבלת אך לטענה כי חובו של המבקש כלפי המשיבה נפרע משפשטה המשיבה על המחסן ולקחה לרשותה סחורה השייכת לו.

משלא נחקר המבקש על תצהירו הרי העובדות הנטענות בתצהירו לא נסתרו, לרבות טענתו כי המשיבה לקחה סחורה בשווי ניכר השייכת לו.