החלטה בתיק בשא 155/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (עב 1377/01).

2.       העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן: 

2.1.   המשיב (להלן - העובד) הגיש תביעה כנגד המבקשת (להלן - המעבידה) לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שכר חודש פברואר, פיצוי הלנת שכר, גמול בעד עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, הפסד דמי אבטלה ופיצוי כללי.

2.2.   ביום 4.4.2004 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי, בו נקבע כמפורט להלן:

2.2.1.      התביעות לפיצויי פיטורים, שכר חודש פברואר ודמי הבראה נתקבלו, ובפסק הדין נקבע הסכום המגיע לעובד בעילות אלה.

2.2.2.      בעניין התביעה לגמול שעות נוספות, קבע בית הדין בפסק הדין את הנוסחה לחישוב התשלום המגיע לעובד, וכן קבע כי הצדדים יגישו תחשיב מוסכם ויבקשו מתן תוקף של פסק דין משלים לתחשיב. עוד נקבע, כי אם הצדדים לא יגיעו להסכמה בנוגע לתחשיב, יגיש כל צד תחשיב משלו, ובית הדין יפסוק במסגרת פסק דין משלים את הסכום המגיע לעובד.

2.2.3.      יתר תביעות העובד נדחו.

2.3.   הצדדים לא הגיעו להסכמה, וביום 2.6.2004 ניתן פסק דין משלים, בו נדחתה תביעת העובד לתשלום בגין שעות נוספות.

2.4.   העובד הגיש הודעת ערעור ביום 7.7.2004.

2.5.   המעבידה הגישה בקשה למחוק את הערעור אשר הוגש על ידי המשיב, בנימוק שהערעור הוגש באיחור. העובד, בתשובה לבקשת המעבידה, הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אם תתקבל טענת המעבידה כי הערעור הוגש באיחור.

2.6.   בהחלטה מיום 11.1.2005 קבעתי כמפורט להלן:

2.6.1.      הודעת הערעור הוגשה באיחור, למעט בעניין עילת התביעה לגמול שעות נוספות.

2.6.2.      יש מקום להאריך את המועד להגשת ערעור העובד.

3.      המעבידה הגישה ביום 20.1.2005 בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד. בערעור שכנגד, משיגה המעבידה על קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה כי העובד זכאי לפיצויי פיטורים, עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

4.       נימוקי הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד הם:

4.1.   ההחלטה להאריך את המועד להגשת הערעור נתקבלה אצל ב"כ המבקשת ביום 12.1.2005. בנסיבות אלה, מניין הימים להגשת ערעור שכנגד צריך להימנות ממועד מתן ההחלטה, ולכן הודעת הערעור שכנגד מוגשת במועד.

4.2.   כל עוד לא ניתנו החלטות בבקשה למחיקת הערעור על הסף ובבקשה להארכת מועד להגשת ערעור העובד, לא היה מקום להגשת ערעור שכנגד, שכן היה סיכוי לכך שלא תינתן למשיב ארכה והערעור יימחק על הסף.

4.3.   האמור לעיל מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.

4.4.   בנוסף, כל הנימוקים ששימשו את העובד בבקשה להארכת מועד, ושנתקבלו בהחלטה מיום 11.1.2005,  עומדים לצד המעבידה - הנימוק של טעות סבירה של ב"כ המעבידה, הנימוק בדבר עניין התלוי ועומד, והנימוק כי טרם נתגבשה אצל הצד שכנגד "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים. כל נימוק בפני עצמו, ובודאי בהצטברם יחדיו, מהווים "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת ערעור.