החלטה בתיק בשא 154213/06

1.         זוהי בקשה לפטור מאגרה. המבקש הגיש תביעה כנגד משיבים 2ו-3 בסכום של 300,000 ש"ח בעילת נזיקין, פיצוייים בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות וצו עשה.

בתביעה מפרט המבקש את מסכת העובדות כדלקמן:

הוא יליד 1934, ניצול שואה , עלה לישראל לפני קום המדינה והיה פעיל בזרועות הבטחון. בשנים האחרונות, התגורר המבקש עם משפחתו בגוש קטיף ונאלץ לעזוב שם במהלך ההתנתקות בחודש אוגוסט 2005.

2.         לטענת המבקש, הוא התבקש ,על ידי בנו של חבר ותיק לעשות טובה אישית ולהסיע את רכבו של הנ"ל , ממוסך בו נמצא, לישוב יתיר הנמצא לא רחוק מגוש קטיף. במחסום בכניסה לגוש, הוא עוכב על ידי המשטרה בטענה, כי מדובר ברכב גנוב. לאחר בירור קצר  הוא שוחרר מתחנת המשטרה. למחרת יום הארוע, התפרסמה כתבה על ידי משיב מס' 3 בעתון של המשיבה 2 , תחת הכותרת "גנב המכוניות: ניצול שואה בן 71". פורסמה גם תמונתו, אומנם,תווי פניו טושטשו ושמו אינו מופיע בכתבה, אולם , יש בכתבה פרטים אשר מביאים לזיהויו המוחלט בקרב בני משפיחתו ומכריו , ובכך נפגעה פרטיותו ונגרמו לו, לטענתו , נזקים משמעותיים.

3.         לטענת המבקש, מדובר בכתבה שיקרית המוציאה לשון הרע , משפילה ומבזה אותו ולא יכולה לעמוד למשיבים 2ו-3 כל טענה של אינטרס ציבורי או דיווח אמת. הכתבה מציגה את הדברים כאילו מדובר ב'עובדות' , אולם האמור בה הוא שקרי ואינו נכון ומתקיימת בפרסום הכתבה עוולת לשון הרע על שני יסודותיה: לשון הרע ופרסום , כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965. (להלן- החוק).

לטענת המבקש, קיימת בכתבה פגיעה בפרטיותו , בהתאם לסעיפים 2(4),(6) (10) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א- 1981.

למשיבה 2 קיימת אחריות שילוחית למעשי משיב 3 ,

4.         המבקש טוען לנזקים לשמו הטוב , פגיעה בכבודו ועוגמת נפש. אשתו מזה 50 שנה הודיעה לו כי אינה מוכנה להמשיך ולחיות אתו מאחר והוא 'מנהל חיים כפולים' , חבריו הקרובים ניתקו עמו כל מגע , מזכירות הישוב הודיעה לו כי עליו לעזוב באופן מיידי את ביתו ומקום מגוריו . לפיכך, לנוכח ההתנתקות, בה פונה מביתו לראשונה, מצא עצמו שוב מפונה מביתו בשנית. המבקש דורש פיצוי, בסך של 50,000 ש"ח ללא צורך בהוכחת נזק כאמור בסעיף 7 א' (ב) לחוק ועוד 50,000 ש"ח בהתאם לסעיף 7 א' (ג) מאחר והפרסום נעשה בחוסר תום לב.

5.         בבקשה לפטור מאגרה מפרט המבקש את יכולתו הכלכלית. הוא גמלאי ומקבל גמלה מקרן מבטחים בסכום של 700 ש"ח , אולם בשל עיקול שהוטל , מעוקל מסכום זה סך של 139 ש"ח מדי חודש.הוא מקבל קצבת זקנה בסך 1,392 ש"ח. הוא אדם חולה, עבר ניתוחי מעקפים ועליו לקחת מדי יום תרופות רבות. המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות צמיתה של 74% ונכות רפואית של 88%. יש למבקש חובות גדולים המסתכמים בלמעלה ממליון ש"ח, לפיכך הוא נמצא בהליך של פשיטת רגל ומונה לו עו"ד על ידי הסיוע המשפטי. אין למבקש פנקס שיקים, אין לו כרטיסי אשראי ויתרת חשבון הבנק הינה בסך 54 ש"ח ליום 23.1.06. אין למבקש בני משפחה מהם יוכל ללוות את סכום האגרה, בנו מובטל ויתר בני המשפחה התנערו ממנו בעקבות פרסום הכתבה.

6.         המשיבה 1 מסכימה לפטור מאגרה ובתנאי , כי במידה ויזכה בתביעתו יחוייבו המשיבים 2 ו-3 בתשלום האגרה החלה על ההליך וזאת לפי סעיף 13(ט) לתקנות בית המשפט (אגרות).

7.         המשיבים 2ו-3 טוענים בתגובתם, כי סכום התביעה הוא גבוה ואינו עומד בקנה אחר עם העובדות הנטענות. , תקרת הפיצוי הינה 50,000 ש"ח על פי החוק . נזקים נוספים הנטענים אינם מוכחים ובכל מקרה מדובר בפיצוי חלופי ולא מצטבר .

שמו של המבקש לא פורסם בכתבה, אף לא ניתן לזהות אותו על פי התמונה שפורסמה.

בנוסף, הבקשה מלאה סתירות וחסרת יסוד ותום לב. לא ברור האם הוא מיוצג על עו"ד מטעם הסנגוריה הציבורית. המבקש התייחס ליתרה שיש לו בחשבון בבנק הדואר, בעוד שהוא אינו מפרט את החשבון הנוסף שיש לו בבנק לאומי, אליו מועברת הגימלה מקרן מבטחים.

בנוסף מציין המבקש כי הוא משלם חובות עבר, אם כך יש לו יכולת כלכלית לפרוע חובות אלה. המבקש לא פרט אל מי פנה בכדי לגייס את סכום האגרה, למעט בנו שהוא מובטל. נפסק כבר בעבר, כי ייצוג משפטי מצביע על יכולת כלכלית. לחלופין, המשיבים 2+3 אינם מתנגדים לפטור מאגרה בסכום של 50,000 ש"ח בלבד.

8.         מ ס ק נ ו ת

בקשה לפטור מאגרה נשענת על שני אדנים - ראה תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) תשמ"ח 1987.

"(א) בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה ותעודה של לשכת סיוע משפטי תשמש ראיה על כך ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה". 

שני האדנים הינם: