החלטה בתיק בשא 15378/04

1.       התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 22.8.02 והגיש תביעה נגד הנתבעות לפצותו על נזק גוף שנגרם לו. במסגרת בש"א 15378/04 ביקש התובע למנות מומחים רפואיים בתחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה. הנתבעות התנגדו לבקשה וטענו כי מדובר בפגיעה קלה ביותר בגינה לא נגרם לתובע כל נזק גוף אלא נזק של מה בכך בלבד. בדיון ביום 6.4.05, לאחר שמיעת טענות הצדדים ובדיקת המסמכים הרפואיים שהוגשו יחד עם התביעה, החלטתי שיש מקום בשלב ראשון למנות מומחה בתחום הנוירולוגי ומונה ד"ר פלד לצורך זה. בחוות דעת שניתנה ביום 26.6.05 קבע המומחה בממצאיו "תסמונת פוסט-טראומתית שלאחר חבלה צווארית לא ישירה. נכותו במישור הנוירופסיכיאטרי, עקב התאונה, היא 5% לצמיתות...". 

2.       כתוצאה מדיון שהתקיים ב- 14.7.05 נשלחה שאלת הבהרה למומחה, בשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. המומחה השיב כי "הנני בדיעה כי בתסמונת שלאחר צליפת שוט (או זעזוע מוח) יש להסתפק במינוי מומחה אחר [הכוונה למומחה אחד - הטעות במקור] בנוירולוגיה או בפסיכיאטריה ואין צורך במינוי שני מומחים".

3.       התובע הגיש בקשה נוספת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי בבש"א 19780/05 כאשר הדגיש בבקשתו וגם במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, כי התובע נמצא בטיפול נפשי מיום התאונה ועד היום ומקבל תרופות בגין מצב נפשי, וכי בתשובה לשאלות הבהרה, הודה המומחה כי אינו מומחה לפסיכיאטריה. בא כח התובע טען כי כושרו של המומחה מוגבל לתחום הנוירולוגי בלבד וכי לא קיים, הלכה למעשה, תחום מוכר בשם נוירופסיכיאטריה כיום.

4.       באת כח הנתבעות חזרה על התנגדותה למינוי מומחה נוסף. בין היתר, נטען כי התובע היה חייב להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הקודמת שלא למנות פסיכיאטר וכי עניין זה הוכרע ולא ניתן לפתוח אותו כעת. כמו כן, נטען שאין מקום למינוי פסיכיאטר לאור התשובות שניתנו על ידי המומחה בשאלות ההבהרה.

5.       למען הסדר יצויין כי מבחינה דיונית תם הדיון בשאלת מינוי מומחה פסיכיאטרי רק עם מתן החלטה זו וכי ההחלטות הקודמות שניתנו היוו חלק מבניית מסכת הממצאים הדרושה לצורך קבלת החלטה. אין צריך להדגיש את החשיבות של מינוי מומחה רפואי עבור תובע על פי חוק הפיצויים לתאונות דרכים, תשל"ה-1975 (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים (גדין, מהד' שלישית) 553). אף על פי כן, במקרה זה, אין לדעתי מקום למינוי מומחה נוסף.

6.       באשר לקיום תחום התמחות של נוירו-פסיכיאטריה וחפיפה בין תחומי הפסיכיאטריה והנוירולוגיה, ציין המומחה בתשובה לשאלות הבהרה:

"במהלך התמחותי בנוירולוגיה עברתי גם התמחות, במשך חצי שנה, בפסיכיאטריה. הנוירולוגיה היא מקצוע קרוב לפסיכיאטריה וחופף לו בשטחים רבים. הנני משמש כיועץ נוירולוגי במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל ומנהל רפואי של המרכז לרפואת שינה בטכניון. במסגרת תפקידי הנני עוסק במקרים רבים שבהם קיימת פגיעה משותפת נפשית ונוירולוגית. מזה 23 שנים הנני גם עורך חוות דעת רפואיות בתחום הזה המכונה גם נוירופסיכיאטרי"

(סעיף 2 לתשובות לשאלות הבהרה מיום 4.10.05).

7.       תחום הנוירו-פסיכיאטריה הינו תת-התמחות ברפואה הנמצא עדיין בשלבי התפתחות. נוסדו מספר ארגונים המאגדים בתוכם את הרופאים העוסקים בתחום זה:

American Neuropsychiatric Association

The British Neuropsychiatry Association

International Neuropsychiatric Association

(http://en.wikipedia.org/wiki/Neuropsychiatry)

8.       הארגון הבינלאומי לנוירופסיכיאטריה הגדיר את התחום כך:

"Neuropsychiatry is a field of scientific medicine that concerns itself with the complex relationship between human behavior and brain function, and endeavours to understand abnormal behavior and behavioral disorders on the basis of an interaction of neurobiological and psychological-social factors. It is rooted in clinical neuroscience, and provides a bridge between the disciplines of Psychiatry, Neurology and Neuropsychology".                                                 http://www.inaweb.org/mission.asp).

9.       על בסיס האמור לעיל, ולצורך העניין כאן, נראה לי כי תחום הנוירופסיכיאטריה עונה על התנאים להכרה בו כתחום מדעי-רפואי לצרכי סעיף 6א. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (ראו גם: י' דיוויס, " קבילות ומשקל ראיות מדעיות במשפט - האם יש מקום לייבא את הלכת דאוברט?", רפואה ומשפט, גליון 29, נובמבר 2003 , עמ' 50 - 63).

10.     במערכת נסיבות כגון זו הקיימת כאן, עם סוג הסימפטומים המוצג על ידי התובע, המלצת מומחה בתחום זה תהווה נתון רלוונטי ביותר במערכת השיקולים שיש לשקול בבקשה למנות מומחה נוסף. מסיבה זו התבקש המומחה לעיין במסמכים הרפואיים שהוגשו בתמיכה לבקשה ולחוות את דעתו באשר לצורך במינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה. הנני מקבל את דעתו כי מדובר בשיעור נכות חופף בתחומי הנוירולוגיה והפסיכיאטריה.

11.     על בסיס האמור לעיל, הבקשה  למינוי מומחה נוסף בתחום הפסיכיאטריה נדחית.