החלטה בתיק בשא 153698/06

רקע:

מונחת לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 16/1/06 לפיו חויבה המבקשת לשלם למשיב סכום של 21,238.56 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (10/11/05) ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות שכ"ט עו"ד.

בכתב התביעה נטען על ידי המשיב כי הוא ביקש לבטח את רכבו מסוג וולבו 960 מ.ר. 2949715(להלן: "הרכב") אצל המבקשת, כאשר הובא לידיעתה טרם עריכת הביטוח הנזקים שנגרמו לרכב בעבר, והמבקשת נענתה לבקשתו.

הנזקים הנתבעים בתביעה הינם בגין שני מקרי ביטוח שנגרמו לרכב, כאשר לטענת המשיב הפיצוי שנתקבל מהמבקשת  הינו חלקי בלבד.

בנוסף, תובע המשיב פיצויים בסכום כולל של 8,000 ש"ח עבור רכב חילופי, הוצאות נלוות ועוגמת נפש.

ביום 22/1/03 נגרם נזק לתיבת ההילוכים עקב הצפה  כאשר לטענת המשיב התקלה תוקנה והוא שילם סך של 8,983 ש"ח למוסך. בהיות המבקשת מבטחתו, דרש המשיב מהמבקשת לשפותו, אך בצר לו התברר כי הסכום שהוחזר לו עמד על סך של 5,194 ש"ח בלבד (להלן: "המקרה הראשון").

ביום 28/3/03 היה רכבו של המשיב מעורב בתאונת שרשרת. שמאי מטעם המבקשת העריך את הנזק לרכב בסך של 25,000 ש"ח, אך סוכם בין הצדדים כי הרכב יתוקן בתמורה לסך של 21,000 ש"ח בלבד. למורת זאת סירבה המבקשת לשלם למשיב את הסכום הנ"ל בטענה כי הצהרותיו של המשיב בדבר מצבו של הרכב בטרם ביטוחו היו שקריות, ולפיכך שילמה המבקשת למשיב סך של 12,096.44 ש"ח בלבד  (להלן: "המקרה השני"). 

אלו הם טענות המשיב בכתב התביעה.

ביום 24/1/06 הוגשה בקשה לביטול פסק דין בתוספת תצהיר, אך מאוחר יותר הוגש תצהיר מתוקן לאימות הבקשה.

טענות המבקשת:

א.      בשל תקלה טכנית לא הוגש כתב הגנה. התקלה התגלתה בעקבות ביקורת שנעשתה, ומשהתגלתה התקלה, המבקשת עשתה כל שביכולתה לתקנה.

ב.      סיכויי הצלחתה של המבקשת אינם נמוכים, שכן בניגוד למצג שהציג המשיב למבקשת בעת כריתת חוזה הביטוח, הגיש המשיב בעבר תביעות למבטחת של הרכב באותה תקופה.

התקלה הטכנית:

בתצהיר הראשון טענה המבקשת כי כתב הגנה לא הוגש עקב טעות באיתור כתב התביעה במערכת הממוחשבת אותה היא מנהלת, אליה נסרקים כתבי בי דין המתקבלים אצלה.

ב"כ המשיב הגיש תגובה לבקשה וטען בין היתר, כי הטענה בתצהיר לפיה קרתה תקלה טכנית הינה כללית מידי ולא ניתן להשתכנע מה היו הנסיבות שהובילו לאותה תקלה.

חודש וחצי מאוחר יותר הגישה המבקשת תצהיר מתוקן בו פרטה את העובדות שהובילו לטעות. על פי תצהירו של פקיד תביעות מחלקת לקוחות מר אייל בוזגלו, עובדת בשם אלינור פררה טעתה והעבירה את התביעה לסריקה, כשהתביעה היתה מיועדת לטיפול עובדת שאינה עובדת זה מכבר אצל המבקשת.

לפיכך לא היה מי שיטפל בתביעה, וזו הסיבה שלא הוגש כתב הגנה במועדו.

לפי הנטען, הטעות התגלתה על ידי המצהיר ביום 17/1/06 בביקורת שערך באותה עת לתיקים שאינם משויכים לאף מטפל.

אינני מקבלת את טענתו של ב"כ המשיב כי היה צורך להגיש תצהירים מטעם כל הפקידים ששמותיהם פורטו בבקשה, ולטעמי די בכך שהוגש תצהירו של מר בוזגלו אשר איתר את התקלה וחקר את אופן התרחשותה.