החלטה בתיק בשא 151589/06

זו התנגדות לביצוע ארבעה שטרי חוב על סך 50,000 ש"ח כל אחד, זמן פירעון 17.11.05' משוכים ע"י המבקשת לפקודת המשיבה.

המבקשת טוענת כי סכום בקשת הביצוע מוטעה ונוכח הליך אחר שננקט ע"י המשיבה כנגד המבקשת, כן נטען קיימת טענת קיזוז בסך 40,000 ש"ח בגין תשלומים ששילמה המבקשת לסילוק חוב של שוכרת אחרת שהחזיקה בנכס ועשתה בו שימוש קודם - חברת מ.ו.ל. היי-טק אמנות בע"מ. כן נטען לזכות קיזוז בסך 119,966 ש"ח בגין נזקים שנגרמו עקב התמוטטות קיר במושכר, וגרם נזק לרכוש המבקשת כמפורט בחוו"ד שמאי שצורפה להתנגדות.

המשיבה טוענת שמן הדיון לא נסתר קיים נכון להיום חוב של 12 חודשי שכירות ובצירוף מע"מ וריבית פיגורים מוסכמת מגיע לסך 312,943 ש"ח, כך שגם אם יתקבלו כל טענות הקיזוז, קיים חוב של 153,000 ש"ח. כן נטען שאין לקבל את טענת הקיזוז בקשר לתשלומים שבוצעו בגין חוב של שוכר קודם, שכן מדובר בטענת בדים לאור מועד העלאת הטענה ואי ביצוע קיזוז, המוכחש, במועד קודם, כאשר עדיין שולמו דמי שכירות מה שמוכיח שלא היתה כל הסכמה בעניין. לגבי נזקי נפילת הקיר נטען שלא הוצגו קבלות על הנזקים ושלפי הסכם השכירות היתה המבקשת צריכה לבטח את המבנה ומכאן שעליה להלין רק על עצמה.

לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים אני מחליט לדחות את ההתנגדות, לא ראיתי הגנה לכאורית ראויה בתצהיר ההתנגדות, מן הדיון לא נסתר וברור שסכום החוב להיום כטענת המשיבה מגיע לכ-313,000 ש"ח ורק בגין דמי שכירות שלא שולמו עבור 12 חודשים אחרונים וכאשר המבקשת וחברה נוספת עושות שימוש במושכר, ניתן לבחון את יתרת החוב להיום, וכל טענת קיזוז צריכה להיות ביחס אליה ולא רק ביחס לגובה החוב שהיה בעת פתיחת התיק, וזאת שעה שמן הדיון ברור שאין טענות הגנה לגופן, ולמעט טענת קיזוז, בקשר לאי תשלום של 12 חודשי שכירות אחרונים.

לגבי קיזוז הסך 40,000 ש"ח, אני דוחה את הטענה, לא שוכנעתי ולו לכאורה כנדרש בשלב דיוני זה, שאכן היתה הסכמה בין הצדדים שהמבקשת רשאית לקזז סכום זה מתשלומים המגיעים ממנה למשיבה ועפ"י הסכם השכירות שמכוחו ניתנו השטרות, שהוגשו לביצוע כאן. במיוחד לא מתיישבת הטענה נוכח העובדה כפי שציין ב"כ המשיבה, שעניין הקיזוז נשמר להתנגדות ולא ראיתי תשתית עובדתית מספקת מדוע כך היה, ומדוע ככל שהיתה הסכמה בעניין לא בוצע קיזוז מדמי שכירות שוטפים ששולמו, אי ביצועו מלמד שלא היתה הסכמה בעניין, ובהעדר הסכמה לא נטען לטעון לקיזוז.

לגבי נזקי נפילת הקיר, לא נסתר בדיון שאכן הקיר התמוטט ולפי התמונות שהוצגו בדיון, ומשום מה לא צורפו להתנגדות המקורית, אכן נגרם נזק לא מועט, יחד עם זאת, איני רואה מקום לדון בשאלת החבות עפ"י הנזקים הנטענים, כאשר הבירור מחייב שומה והערכה לעניין גובה הנזק וכאשר גם יש טענות הדדיות לעניין האחריות לפתחו של מי נופלת, במסגרת תיק שטרות זה וכאשר המבקשת יושבת במושכר ואינה משלמת דבר מזה 12 חודשים, על המבקשת לשלם את חוב השכירות, וזכותה להגיש תביעה בגין נזקי נפילת הקיר, לא נראה לי ראוי לאפשר עשיית דין עצמי בעצם ע"י כך ששוכר יושב בנכס, אינו משלם דבר מזה כשנה וטוען שחייבים לו כספים רבים ומשום כך אינו משלם שכירות, ומכח כללים דיוניים של בר"ל סבור שיש לו הגנה מספקת בשלב זה, יש לבחון את מהות העניין, ואין כל הצדקה שמצב הדברים המתואר יימשך, החוב עפ"י השטרות קצוב וברור ואף לא מוכחש כפי שעלה בדיון בפניי, ומאידך בקשר לנזקי נפילת הקיר ישנה מחלוקת שעולה מהחוזה בקשר לשאלת האחריות, וברור שעניין שיעור הנזק שנוי במחלוקת. יתר על כן יצויין שנוכח סכום החוב כיום יחד עם דחיית הטענה ביחס ל-40,000 ש"ח, גם אם היתה ניתנת רשות ביחס לכ-120,000 ש"ח נטענים של נזקי הנפילה עדיין אין בכך לקזז את מרביתה של יתרת החוב להיום, כך שבמצב דברים שכזה יש לשלם את החוב כאן ובגין דמי שכירות שוטפים, ולהגיש ככל שימצאו לנכון תביעה ביחס לנזקי נפילת הקיר.

סוף דבר ונוכח כל האמור לעיל אני מורה על דחיית ההתנגדות, הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם והמבקשת תשלם למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ל' בשבט, תשס"ו (28 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים.

קלדנית:  ציפי בסלי

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: