חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בשא 15157/06

: | גרסת הדפסה
בש"א, תיק הוצל"פ
בית משפט השלום חיפה
15157-06,1-07588-06-1
17.12.2007
בפני :
הרשמת ש. פומרנץ

- נגד -
:
פוסטלניק אבי
עו"ד כסלו - ספקטור
:
החב' המרכזית לשקילה בע"מ
עו"ד צוקר
החלטה

החב' - המשיבה אוחזת בשלושה שטרי חוב חתומים ע"י המבקש אשר נמסרו לה במסגרת הסכם שכירות למתקן שקילה שנחתם בין הצדדים ביום 23.11.00.

בהתנגדות שהוגשה כנגד בקשת הביצוע טוענת ב"כ המבקש כי הסכם השכירות מעולם לא יצא לפועל והמשקל מעולם לא סופק.

ביום 2.11.01 הוגשו לביצוע שני שטרי חוב נוספים (מתוך החמישה אשר נמסרו למשיבה), ובמסגרת ת. הוצל"פ הקודם שמספרו01-18362-01-8טען המבקש אין לממש את השטרות שכן הסכם השכירות לא נכנס לתקפו, וכל כך למה? לטענת ב"כ המבקשנרשם בסעיף 2 להסכם כי המשקל יימסר תוך 4 ימים מהמועד בו יודיע המבקש למשיבה כי הוא ערוך לקליטת המתקן. על המשיבה היה להעביר מפרט להכשרת השטח לקליטת המשקל, דבר שלא נעשה והביא בסופו של דבר, כך לטענת ב"כ המבקש, לאי הכשרת הקרקע וכתוצאה מכך לאי - מסירת המשקל. ב"כ המבקש ממשיכה וטוענת כי עפ"י סעיף 5 להסכם, תשולם התמורה כנגד שימוש בציוד - שלדבריה, כאמור, לא יצא לפועל.

ב"כ המבקש טוענת אפוא לכשלון תמורה מוחלט המעמיד למבקש הגנה טובה כנגד התביעה השטרית. בהמשך טיעוניה תולה ב"כ המבקש את יהבה בדיון שהתקיים בגין שני השטרות הקודמים שהוגשו לביצוע וטוענת כי קיים מעשה בית דין הנוגע לכל השטרות נשוא העיסקה לפיו זכאית המשיבה לכל היותר לפיצוי  בסך 7,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות, בגין אי - עמידת המבקש בהתחייבויותיו לכאורה.

ב"כ המבקש נסמכת אפוא על התצהיר שהוגש מטעם המבקש בדיון שהתקיים בפני כב' השופטת דודקביץ בבימ"ש השלום בתל אביב, וטוענת כי משהגישה המשיבה שני שטרות לביצוע, וניתן פס"ד, אין היא זכאית להמשיך ולהגיש את שלושת השטרות דנן, ואם כבר הגישה אותם, הרי שפסה"ד שניתן בעניין שני השטרות הקודמים, כוחו יפה גם כלפי שלושת השטרות הנוכחיים.

יצויין כי בדיון שהתקיים בבימ"ש השלום בתל אביב הסמיכו הצדדים את השופטת לפסוק עפ"י סעיף 79 א' לחוק בתיהמ"ש (נוסח משולב), ובסופו של יום היא חייבה את המבקש בתשלום סך 7,000 ש"ח בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות כאמור לעיל.

ב"כ המשיבה טוען כי בקשת הביצוע הראשונה התייחסה לשני שטרות בלבד, לגביהם נסב הדיון, וכי הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לדון לפי סעיף 79 א' לחוק בתיהמ"ש ביחס לאותם שטרות בלבד.

פסה"ד בפשרה נוגע אפוא לטענתו אך ורק לאותם שני שטרות, ואין בו כדי למנוע הגשת שלושת השטרות הנותרים לביצוע. לשיטתו אין מעשה בית דין לגבי השטרות נשוא התנגדות זו שכן כל שטר הוא עילת תביעה בפני עצמה, והצדדים הגיעו להסכם ביניהם להסמיך את ביהמ"ש לדון לפי סעיף 79 א' לחוק בתיהמ"ש, במסגרת בקשת הביצוע ההיא, בלבד.

ב"כ המשיבה ממשיך וטוען כי אין בפנינו תצהיר ולא ניתן להסתמך על תצהירו של המבקש שהוגש בדיון הקודם בתמיכה להתנגדות הספציפית שנסתיימה בפס"ד עפ"י סעיף 79 א'.

ב"כ המבקש  עומדת על טענתה כי שני שטרי החוב הקודמים מקורם בעיסקת יסוד אחת, והיה על ב"כ המשיבה להגיש בקשה מתאימה לפיצול סעדים שכן עילת התביעה היא זהה, שאם לא כן - אין הוא יכול להגיש לביצוע את שלושת השטרות נשוא התנגדות זו.

מקובלת עלי עמדת ב"כ המשיבה כי לא קיים מעשה בית דין ביחס לשטרי החוב הנדונים כאן.

כל שטר מהשטרות שנתבעו בתביעה הקודמת ונתבעים בתביעה זאת מקימים עילת תביעה נפרדת; התביעה הקודמת עסקה רק בשני השטרות נשוא אותה תביעה, והשטרות בהם עסקינן מקימים עילת תביעה עצמאית ונפרדת. דעתי כדעת ב"כ המשיבה כי פסה"ד בתביעה הקודמת לא ניתן בגין עיסקת היסוד, ובודאי שלא חייב בתשלום סכום אשר כלל את כל התמורה המגיעה בגין עיסקת היסוד.

המבקש טוען בתצהירו כי השטרות ניתנו לצורך תשלום דמי שכירות בלבד; כי ההסכם הינו הסכם עם תנאי מתלה, וכי לא התקבלה תמורה בגין השטרות שכן האתר לא היה מוכן לקליטת הציוד, והמבקש לא עשה כל שימוש בציוד שלא סופק לו, וממילא לא יכול היה להשתמש בו.

עיון בסעיף 2 להסכם השכירות מעלה כי "השוכרת", דהיינו המבקש התחייב לבצע על חשבונו את פעולות הכשרת האתר, אך בסעיף 3 נאמר כי פעולות הכשרת האתר וקליטת הציוד ע"י המבקש ייעשו בהתאם למיפרט שיימסר למבקש ע"י המשיבה.

כזכור, טוענת ב"כ המבקש כי המפרט להכשרת השטח לקליטת המשקל לא נעשה, וכשלון התמורה נעוץ אפוא במחדלה של המשיבה, ולא במעשיו ו/או אי מעשיו של המבקש.

לעניין זה יש לציין כי טענת המבקש בדבר אי מסירת המפרט ע"י המשיבה אינה מופיעה בתצהירו אלא רק בהתנגדות עצמה, ולפיכך מעלה הגנתו ספקות באשר לאמיתותה, אם כי בשלב זה לא נבחנת מהימנות המצהיר, ודי אם הגנתו במדה ותוכח עשויה לשמש לו תריס ומגן בפני התביעה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי טענותיו העובדתיות של המבקש טעונות בירור אך מן הראוי להתנות את קבלת ההתנגדות בהפקדה הולמת.

סוף דבר: ניתנת למבקש רשות להתגונן בתנאי שיפקיד בקופת ביהמ"ש (בנוסף לפקדון שהופקד כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ), סכום במזומן של 40,000 ש"ח או ערבות בנקאית צמודת - מדד ובלתי - מוגבלת בזמן על סכום זה, תוך 30 יום מהמצאת החלטה זו לידי באת - כוחו.

בהעדר הפקדה תידחה ההתנגדות והליכי הוצל"פ יימשכו כסידרם נגד המבקש ע"י המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>