החלטה בתיק בשא 151215/06

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 28/3/05, לפיו חוייב המבקש לשלם סכום של 2,965  בצירוף שכר טרחה והוצאות.

התובעת הינה חב' ביטוח אשר ביטחה את הרכב הנפגע, ובגין אירוע התאונה  שילמה את סכום התביעה האמור.

בכתב התביעה נטען כי המבקש היה הבעלים של הרכב הפוגע אשר היה מעורב בתאונת הדרכים, ובזמנים הרלוונטים נהג בו מר שגב דור.

כתב  התביעה נמסר למבקש ביום 15/7/03, והמבקש חתם על אישור המסירה. לפיכך המסירה בוצעה כדין.

רק ביום 8/1/06 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, למרות שבקשה קודמת הוגשה על ידו עוד בספטמבר 2005, אך לא צורף לה תצהיר כנדרש בתקנות.

בהחלטה מיום 19/9/05 הובהר למבקש במפורש כי יש לתמוך את הבקשה בתצהיר.

בבקשתו הוא טוען כי המונית אשר הייתה מעורבת בתאונת הדרכים היתה שייכת לחברת "לוי הילה מוניות בע"מ", והופעלה על ידי נהג מטעמם.

המבקש טוען כי הוא היה בעל הזכות הציבורית במונית, ולכן מכוח החוק  היה הוא רשום כבעל הרכב במשרד הרישוי.

כן טוען הוא כי מיום שהתברר לו כי קיימת תביעה כנגדו ידע כי מדובר באי הבנה מאחר והמונית לא הייתה ברשותו ו/או בשימושו.

המבקש מוסיף לטעון כי פנה פעמים רבות הן בכתב והן באמצעות טלפון, למשרד ב"כ התובעת.

כן מדגיש הוא כי במהלך כל התקופה שידע על התביעה פעל הוא בכל  דרך אפשרית כדי להבהיר כי לא היה לו קשר לתאונה.

ביטול פסק דין מחובת הצדק:

הלכה היא כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע בשל אי המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה.

בענייננו, אי התגוננותו של המבקש אינה נובעת מהעדר המצאה כדין.

המבקש עצמו חתום על אישור המסירה.

לפיכך, אין למבקש עילת ביטול בשל פגם שנפל בהליך, פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, בדין ניתן.

(ראה לענין זה את ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282).

במצב דברים זה בו בוצעה המסירה כדין, נתון הביטול לשיקול דעתו של ביהמ"ש.

ביטול פסק דין על פי שיקול דעת: