החלטה בתיק בשא 151208/07

בפני בקשת הנתבע מס' 1, מנחם לוין (להלן: "הנתבע"), לדחיית התביעה שהוגשה כנגדו, על הסף.

הנתבעת מס' 2, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הפניקס"), מצטרפת לבקשה.

הנתבעת מס' 3, אשד איגרא בע"מ (להלן: "אשד איגרא") מתנגדת לבקשה ולחלופין, במידה והבקשה  תתקבל, עותרת להארכת מועד להגשת הודעת צד ג' כנגד הנתבע.

מדובר בתביעה שעילתה תאונת עבודה שארעה לתובע, בוריס טורצ'נקו (להלן: "התובע"), ביום 1.11.01, עת עסק בפירוק גג מבנה שבבעלות אשד איגרא.

התובע טען, בין היתר, כי ביצע את העבודה במהלכה ארעה התאונה, בעת שעבד כשכיר אצל הנתבע.

טענת הנתבע כי דין התביעה כנגדו להדחות על הסף, מתבססת על פסק דינו של בית הדין האזור לעבודה, בתל-אביב יפו, בעב 2768/05, אשר דן בתביעה לתשלום פיצויי פיטורין, פדיון חופשה ודמי הבראה שהגיש התובע כנגד הנתבע. בפסק דין זה נקבע כי התובע התפטר מעבודתו אצל הנתבע, בחודש 8/01, לאחר שדרישתו להעלאת שכר לא נענתה, כך שבמועד ארוע התאונה, לא היה עובד של הנתבע וכאמור בפסק הדין: "מהאמור לעיל עולה כי ביום 1.11.01, לא היה התובע עובדו של הנתבע, לא הווה חלק מהמערך הארגוני של מפעלו של הנתבע, לא היה כפוף לנתבע ולא קיבל ממנו הוראות עבודה" (עמ' 12 לפסה"ד).

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובתגובת המשיבים, ראיתי לדחות הבקשה.

אין חולק כי קביעות פסק דינו של ביה"ד לעבודה, בכל הנוגע לתקופות בהן התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבע, לרבות הקביעה כי התובע לא היה בגדר עובד של הנתבע, בעת ארוע התאונה, מקימות השתק פלוגתא ומחייבות את התובע והנתבע, גם בהליכים נשוא התביעה דנן.

יחד עם זאת, צודק ב"כ התובע בטענתו כי התביעה דנן, רחבה יותר ועילתה כנגד הנתבע, כפי שנוסחה בסעיף 2 לכתב התביעה המתוקן, מבוססת על הטענה להיותו "בעל ו/או מחזיק ו/או מפקח ו/או בעל השליטה במקרקעין ו/או מזמין העבודה ו/או היזם ו/או מבצע העבודה" ויצויין כי גם בפסק דינו של בית הדין לעבודה נאמר כי הנתבע התבקש על ידי אשד איגרא, לפרק את הגג והציע את העבודה לגנאדי שהציע אותה לתובע וכי "מעדותו של הנתבע עולה כי הוא אמור היה לשלם למי שיבצע את עבודת פרוק הגג" (עמ' 11 לפסה"ד).

לפיכך טוען התובע כי גם נוכח הקביעה על פיה בעת ארוע התאונה הוא לא היה עובדו של הנתבע, הרי שיש להוסיף ולברר את שאלת אחריותו של הנתבע לתאונה, כמזמין העבודה ומפנה לעניין זה, לקביעות פסה"ד בעניין ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' תנעמי, פ"ד נח (1) 1, בכל הנוגע לחובת הזהירות המוטלת על מזמין העבודה.

הלכה היא כי בית המשפט לא ימהר לסלק תביעה על הסף וכי סעד של דחייה על הסף, ינקט רק במקרים קיצוניים בהם ברור, על פניו, כי אף אם יוכחו כל העובדות הנטענות בתביעה, התובע לא יהא זכאי לסעד המבוקש, ראה לעניין זה; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), 409 ו- 417 וע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, תל-אביב יפו, פ"ד מב (2) 668.

בענייננו, הגם שקביעת בית הדין לעבודה, בדבר העדר יחסי עובד - מעביד בין התובע לנתבע, בעת ארוע התאונה, מקימה השתק פלוגתא, הרי ששאלת אחריותו של הנתבע, אם בכלל, כמזמין העבודה, טעונה ברור וליבון עובדתי ומשפטי ואין מקום, בנסיבות העניין לדחיית התביעה על הסף.

אשר לטענת הפניקס כי דין התביעה כנגדה, המבוססת על פוליסת אחריות מעבידים שהוצאה לנתבע, להדחות על הסף נוכח הקביעה כי לא התקיימו יחסי עובד - מעביד בין התובע לנתבע והחרגת אחריות כלפי קבלן משנה או קבלן עצמאי, בפוליסה - אציין כי לא הוגשה על ידי הפניקס בקשה נפרדת ועצמאית למחיקת התביעה נגדה על הסף אלא שהפניקס טענה בתגובתה כי במידה ובית המשפט ימצא לנכון למחוק את התביעה כנגד הנתבע, ממילא נופלת גם התביעה כלפי הפניקס.

בנסיבות אלה ובהעדר התייחסות מטעם התובע, הנתבע ואשד איגרא, לבקשה למחיקת התביעה כנגד הפניקס, כמבטחת של הנתבע - לא ראיתי להכריע בדבר במסגרת בקשה זו. ב"כ הצדדים, יבואו ביניהם בדברים בעניין זה. היה ויעלה הצורך, תוגש בקשה מתאימה תוך 30 יום מהיום ותמסר במסירה אישית לתגובת הצדדים שכנגד.

שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליכים.

המזכירות תעביר החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ח' באייר, תשס"ז (26 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.