החלטה בתיק בשא 151075/06

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת שהוגשה לי ביום 10.01.06 ע"י המבקשת כנגד המשיב.

באותו יום נתתי צו ארעי והתיק נקבע דיון להיום.

היום התייצב בפניי המשיב כשהסתבר מדבריו, כי בין הצדדים קיימת מערכת יחסים סבוכה ומסובכת מאז ינואר 2005 שעלתה על שרטון, כנראה כבר במרץ 2005 ומאז הצדדים מגישים כל אחד מצידו תלונות כלפי משנהו במשטרת ישראל ואף נפתחו הליכים משפטיים שונים בין הצדדים בקשר לבקשות למניעת הטרדה מאיימת, כך עשה המשיב שהגיש בחודש יולי 2005 או בסמוך לכך, בקשה לביהמ"ש ברחובות (ראה בש"א 2163/05 בפני כב' השופטת שטמר) וכך עשתה אמא של המבקשת שהגישה בקשה לבית משפט זה כנגד המשיב למניעת הטרדה מאיימת בחודש ינואר 2006 (ראה בש"א 150171/06 בפני כב' השופט יפרח).

גם בדיון שהתקיים בפניי היום, התברר, כי מערכת יחסים זו שבין הצדדים הינה מערכת אמוציונאלית מאוד, כאשר במקביל לאותם הליכים משפטיים שהתקיימו בבתי משפט וצווי הרחקה, משוחחים הצדדים האחד עם משנהו בין במישרין ובין בעקיפין והדברים אף הגיעו לכדי כך שלפני כ-3 שבועות (כדברי אביו של המשיב) התארחה ואכלה המבקשת בביתם.

הצעתי למשיב, פעם אחר פעם, מבלי להודות בנכונות הטענות של המבקשת, כי יסכים שלא להתקרב, להטריד אותה ולא ליצור איתה קשר, ואף הצעתי לו בהסכמתה, כי הצו יהיה הדדי בהסכמה, כך שגם כנגד המבקשת יינתן צו האוסר עליה להתקרב אליו.

המבקשת הסכימה, ואף אביו של המשיב שהיה נוכח באולם והוא מעורב בעניינים, הסכים להצעה, אך המשיב סירב ועמד על זכויותיו לקבלת החלטה.

מסכת התלונות ההדדיות ואפילו דברי המשיב עצמו, כי המבקשת תקפה אותו לפני זמן מה (בסילבסטר האחרון) בקניון והטיחה בו עלבונות, מצביעים באופן ברור, על הסיכון הקיים במערכת יחסים זו.

המבקשת היא זו העותרת שבפניי והמשיב אף נאלץ להודות בפניי, כי למרות שאינו רוצה קשר איתה, הוא יוצר איתה קשר הדוק, מארח אותה בביתו ומתקשר איתה באמצעות האינטרנט והוצג לי אף מייל, מה- 08.01.06 ששלח המשיב למבקשת (מוצג במ/3) בו נכללו ביטויים, כמו: "את העונש שלך אני מקווה שאלוהים יגמול לך, מי יודע מגיע לאישה כמוך להיות עקרה, אין צורך להכניס עוד ילדים לטירוף של המשפחה הזו, היי שלום".

מסכת הראיות שהתגלתה בפניי ובכלל זה הדברים שנאמרו בביהמ"ש והתנהלות הצדדים, מצביעה על כך שהמשיב נוקט כנגד המבקשת בהטרדה מאיימת כמשמעותה בחוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב - 2001 (להלן: "החוק").

העובדה שהודגשה ע"י המשיב, חזור והדגש, כי המבקשת היא זו שמטרידה ותוקפת אותו, אינה מתירה לו, במישרין או בעקיפין לנקוט בפעולות ובמעשים המהווים הטרדה מאיימת כמשמעותם בחוק, ולדוגמא אמירות, כמו: "מי יודע מגיע לאישה כמוך להיות עקרה" או "את העונש שלך, אני מקווה שאלוהים יגמול לך" או "אני לא מאחל לאף גבר שיכיר אותך" כל אלו רק דוגמאות לאמירות שלא היו צריכות להיאמר והינן חלק מאותה מסכת יחסים עכורה הקיימת בין הצדדים.

לא הסכמתי לשמוע עדויות שביקש המשיב להעיד, בקשר למעשים שעשתה המבקשת שכן אין במעשים אלו, ככל שיסתבר כי הם נכונים (ויתכן שכך הדבר), כדי להצדיק הטרדה מאיימת שנוקט המשיב כנגד המבקשת והם נשוא לבקשה או לתלונה שיגיש המשיב כנגד המבקשת, אם יגיש.

גם מהדיון היום, למדתי, כי ההתנהגות המטרידה בענייננו, רק הולכת ומתעצמת מידי יום ביומו והיא מחמירה ועולה בדרגתה, כאשר הטרדות בודדות מסוגים שונים מצטרפות למסת-משקל המהווה פגיעה בשלוות החיים, בפרטיות, ואולי אף בגוף, ויש רגליים לסברה, כי הטרדות אלו אינן עומדות להיעלם מן העולם ועלולות לשוב ולפגוע בשלוות חייה של המבקשת ואולי אף של המשיב.

גם הטרדות ואיומים מרומזים משתמעים או עקיפים אפילו אינם עולים לכדי עברה פלילית, יוצרים לא אחת מכלול כפי שארע בענייננו, של הטרדה מאיימת.

חוק מניעת הטרדה מאיימת שהינו חוק חדש יחסית, (כבן שלוש) מגדיר בסעיף 2 שבו, מהי הטרדה מאיימת וזו לשונו:

"( א)      הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

( ב)        מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר באחד מאלה:

( 1)        בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת.

( 2)        בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;