החלטה בתיק בשא 15030/06

1.         ביום  25.9.06 ניתנה החלטתי בבקשה לסעד זמני, שבקשה החברה אלי לעמס בניה בע"מ.

2.         מדובר בסכסוך כספי בין יזם וקבלן שחברו למיזם משותף לבניית בית. הקבלן היא החברה המבקשת בבקשה זו. סוכם כי הצדדים ישאו ברווחי הפרויקט ובהפסדיו בחלקים שווים, וכן יעמידו הלוואות לצורך מימונו. הסכם שנחתם בין הצדדים קבע כי משלב מסויים  של הפרויקט, מתוך תקבולי הדירות  תקבל המבקשת כדי 50% מהתקבול. כך גם בוצע בפועל, ונכון לעכשיו זכאית המבקשת לפי ההסכמה לקבל כדי 50% מהתקבולים המתקבלים מרכישת הדירות. 

3.         ההתחשבנות הסופית אמורה להערך בין הצדדים בסוף הפרויקט, כך לפי הסיכום שביניהם. את התקבול בגין הדירה שנמכרה לאחרונה, סכום של 311,500$ , שהגיע לידי המשיבים ביום 31.8.06 , עצרו המשיבים, ולא העבירו למבקשת כדי חלקה, 155,750$. המשיבים טענו שם כי הקבלן לא סיים את חלקו בבנייה, ופרטו את אשר נשאר טעון השלמה.

4.         ההחלטה בסעד הזמני קבעה, וראו הנימוקים שם, כי למשיבים תהא זכות לשמור סכום של 75,000 $ בנאמנות  לכיסוי הוצאות גמר בניה שהוערכו על ידם בסכום נמוך בהרבה, והיתרה תועבר מיידית  למבקשת  , אשר הסתמכה על תזרים מזומנים מסויים  והנזק הצפוי לה עלול להיות  בלתי הפיך. עוד סוכם בין הצדדים (וקבל תוקף של החלטה, בס' 3.1 שם) כי על החברה המבקשת לסיים את פעולות הבניה בתוך  שבועיים מיום 20.9.06 , ואם לא יושלמו העבודות יהיו רשאים המשיבים להעזר בקבלן אחר (והסכום המוקפא בנאמנות אמור להספיק לצורך כך ). פעולות הבניה שיש להשלים  נרשמו בס' 2.8. להחלטה.

5.         למרות  קיומה של החלטה ברורה ומנומקת, המשיבים מסרבים לבצע את ההחלטה.

6.         אי לכך, הגישה המבקשת ביום 27.9.06 בקשה לבזיון בית משפט, לפי ס' 6 לפקודת בזיון בית המשפט, על מנת שבית המשפט יכפה על המשיבים את ביצוע ההחלטה.

7.       דיון

7.1        המשיב 2  התייצב לדיון בבזיון בית המשפט בשמו ובשם החברה המשיבה.  אין המשיבים חולקים על כך כי  לא בצעו את החלטת בית המשפט, למעט העברת סכום של 73,000 ש"ח ביום  28.9.06 . סכום זה הווה חריגה צפויה לא מאושרת בחשבון הבנק  של החברה המבקשת עד ליום 30.9.06, שעלולה היתה להכניס את החברה המבקשת למצב של לקוח מוגבל.

7.2        ב"כ המשיבים טען שיש בדעתו להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, אך בפועל זו עדין לא הוגשה.

7.3        ביום הדיון, אשר נקבע  ליום 4.10.06, הגיש ב"כ המבקשים במעמד הדיון בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.  (בש"א 15278/06), בקשה שנדחתה, וראו ההחלטה שם.

7.4        עד היום לא בצעו הצדדים התחשבנות סופית לגבי הפרויקט למרות שפתוחה היתה הדרך בפניהם לעשות כך, ופרטי ההתחשבנות גם לא הובאו בפני  במעמד הדיון על ידי אף אחד מהצדדים.

7.5        ב"כ המבקשים בקש לפרט, לראשונה במעמד הדיון בבזיון בית משפט כי המשיבים השתמשו בכסף התקבולים מהדירה נשוא הדיון להחזר הלוואות, ולתשלום לספקים. טענה זו דינה להדחות מהטעמים הבאים :

א.         לא הועלתה טענה כזו בדיון בסעד הזמני.

ב.         לפיכך גם לא הוצגה כל ראיה ולו לכאורה לאימות עובדות אלו.

ג.          אין ראיה לכאורה מתי בוצע השימוש בכספי התקבולים, אם אכן היה שימוש, לפני הגשת הבקשה לסעד זמני, או לאחריה.

ד.         תשלום לספקים הינה חובה המוטלת על המבקשת  ובעקרון היה מקום להעביר למבקשת את הכספים על מנת שזו תשלם לספקים.

ה.         מדובר בהתנהלות שוטפת של הפרויקט, וההסכמה להעברת 50% מהתקבולים, היתה  מעבר  לקיומה של התנהלות שוטפת של הפרויקט. הווה אומר - החזר הלוואות אין בו כדי לפגוע בתשלום שוטף של 50% מהתקבול.

ו.          והחשוב מכל - הכסף איננו מסומן. אם קיימת חובה חוזית להעביר מתוך התקבול 50%, לא ניתן לטעון כי דווקא מכסף זה ולא ממקורות אחרים הוחזרה הלוואה מסויימת ולכן הכסף לא קיים.  (להבדיל ממקרים בהם יש להחזיר נכס ספציפי שלא קיים).

7.6        בעוד שבבקשה לסעד זמני, הדגש הושם על ידי המשיבים על כך   כי החברה המבקשת לא סיימה את הבניה, ולצורך כך שמרתי בחשבון נאמנות סכום של 75,000$ , הרבה מעבר להערכת המשיב 2 את הוצאות גמר הבניה, הנה בבקשת הבזיון מעלה ב"כ המשיבים טענת קיזוז כוללת. מסתבר כי המשיבים 1,2, חוששים כי בעת ההתחשבנות הסופית  תהיה יתרה לזכותם, ולא יהיה מהיכן לקחת. (עמ' 3 לפרטיכל הדיון).  כפי שכבר ציינתי, פרטי ההתחשבנות הסופית שבין הצדדים לא הובאו בפני, לא היוו חלק ממסכת הראיות לכאורה, ולכן גם אין בידי הכלים לבדוק טענה מסוג זה, שעולה לראשונה בבקשה לבזיון בית משפט.
(וראו לענין זה הפרטים המצויינים בס' 5 בהחלטה  בענין עיכוב ביצוע).