החלטה בתיק בשא 150009/05

בפני בקשה לביטול  פסק דין שניתן כנגד המבקש ביום 27/8/04 לפיו חוייב לשלם למשיבה סכום של 120,411 ש"ח.

המשיבה טוענת כי סיפקה למתכת סדום (1989) בע"מ (להלן: "מתכת סדום") מוצרי מתכת.

במהלך שנת 2002 צברה מתכת סדום חוב גדול בגין אספקת מוצרים.

בחודש אוקטובר 2002 מסרו המבקש ומר אברהם אספיס (שהינו נתבע מס' 1 בתביעה דנן) שיקים בחתימתם לשם פרעון החוב האמור, שמועד פרעונם החל מיוני 2003 ועד לדצמבר 2003.

סכום שהשיקים הסתכם בסך של 71,803 ש"ח.

בחודש אפריל 2003 ביקשה מתכת סדום להזמין סחורה נוספת. המשיבה טוענת כי סרבה בתחילה לספק את הסחורה נוכח החוב, אך לנוכח מצגי נציגי מתכת סדום כי התשלום יבוצע כסדרו וכי אין כל סיכון באספקת הסחורה, נאותה המשיבה לספק את הסחורה.

בגין הסחורה האמורה נמסרו למשיבה שני שיקים כל אחד בסכום של 23,934 ש"ל, בחתימת המבקש ומר אברהם אספיס.

בחודש יוני 2003 חולל השיק הראשון באי פרעון, וזמן קצר לאחר מכן הוגבל חשבון הבנק של מתכת סדום. נציג המשיבה נסע למפעלה של מתכת סדום בדימונה ושם התגלה לו כי המפעל הפסיק את פעילותו ושעריו נעולים, וכי מתכת סדום הפסיקה לשלם משכורות לעובדיה וציודה נמכר. בדיעבד נודע למשיבה כי מספר חודשים בטרם חילול השיק ביוני 2003 נקלעה מתכת סדום לקשיים חמורים, והוגשו כנגדה תביעות בסכום של כ-2.9 מיליון ש"ח.

המבקש הינו מנהל במתכת סדום ומחזיק כ-55% ממניות רגילות ב' המוקצות של החברה, וכ-45% מניות רגילות א'.

אברהם אספיס הינו מנהל השני בחברה ומחזיק כ-55% ממניות רגילות א' המוקצות של החברה, ו-45% ממניות רגילות ב'.

המבקש ומר אברהם אספיס הינם אחים.

בכתב התביעה נטען כי יש לחייב את המבקש עקב "הרמת מסך", תרמית, רשלנות מצגי שוא וכד'.

לפי אישור המסירה נמסר כתב התביעה ביום 12/2/04 ברח' אשתורי הפרחי 4 בת"א לידי המבקש, אשר סרב לחתום על אישור המסירה.

אין חולק כי מדובר בכתובת מגוריו של המבקש.

בבקשה לביטול פסק דין טוען המבקש כי הוא עוסק שנים רבות בעריכה וחיבור ספרי לימוד למתמטיקה וכי אין ולא היה לו מעולם קשר למשיבה, לא במישרין ולא בעקיפין. לטענתו, כל ההליכים בהם נקטה המשיבה כנגדו לרבות הגשת התביעה ופתיחת תיק ההוצל"פ ננקטו בחוסר תום לב ותוך הטעיה או טעות. המבקש טוען כי אין לו קשר ולא היה לו מעולם קשר למתכת סדום, למעט עובדת היותו רשום (פורמאלית) כמנהלה.

המבקש טוען כי גם אם הגיעו אליו מידי פעם תביעות שונות בקשר לקריסת מתכת סדום, העביר את התביעות לטיפולו של אחיו, שכן אחיו היה זה שניהל בפועל את החברה.  למבקש עצמו לא היה בפועל שום קשר לחברה ו/או לעניניה השוטפים.

במקרה דנן טוען המבקש כי כתב התביעה לא הומצא לו, שכן הוא מעולם לא סירב לחתום על דבר דואר המיועד עבורו.

במועד הדיון הוצג אישור מסירה של האזהרה לפיו נמסרה זו לידי אשתו של המבקש ביום 7/11/04.

הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום 30/12/04, ללא בקשה להארכת מועד, וללא טעם כלשהו המצדיק את האיחור. למעשה, די בכך כדי לדחות את הבקשה, נוכח האיחור ובהעדר בקשה להארכת מועד, כאשר היה על המבקש להצביע על "טעם מיוחד" כנדרש בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. יצויין כי בעדותו הודה המבקש במפורש כי קיבל את האזהרה ביום 7/11/04.