החלטה בתיק בשא 14265/05

א.         התובע נפגע בתאונת דרכים וסובל משיתוק בפלג גופו התחתון. שמיעת העדויות בתיק הסתיימה. ב"כ התובע כבר הגישה את סיכומיה. ב"כ הנתבעות שוקד אף הוא באלה הימים על הכנת סיכומיו.

ב.         בבקשה המונחת בפניי כיום טוען התובע כי לפי הוראות הרופאים המטפלים, שהתקבלו גם על דעת המומחית השיקומית ד"ר א. פרבר, זקוק התובע לביקורת רפואית של רופא שיקום ואורתופד אחת לשלושה - שישה חודשים.

ג.          התובע, כך נטען, זומן לבירור תקופתי בבית-החולים לוינשטיין, בין היתר עקב כאבים קשים. בית החולים דורש התחייבות למימון האשפוז. משפנתה ב"כ התובע אל ב"כ הנתבעות נענתה היא בשלילה במכתבו של ב"כ הנתבעות מיום 27.9.05, לפיו אין מקום להתחייבותן של הנתבעות הואיל והתובע זכאי לקבל את האשפוז לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי על חשבון קופת-החולים או המדינה ללא צורך בהתחייבות כלשהיא.

משפנה הרופא המטפל בתובע למחוז הצפון של קופת-החולים נענה הוא בתשובה מיום 22.8.05 לפיה "דרושה אינפורמציה נוספת", ובפיסקת ההערה נרשם:

"אם האשפוז קשור לתאונת הדרכים יש לקבל לסדר התקשרות ישירה בין בית לוינשטיין וחברת הביטוח. אם האשפוז לא קשור יש לפנות ליחידה להמשך טיפול"

ד.         טוענת ב"כ התובע שמרשה נקלע למבוי סתום כשמחד גיסא סובל הוא מכאבים קשים וזקוק עקב התאונה לאשפוז ביקורת בבית לוינשטיין, אך מאידך גיסא, כמוסבר כבר לעיל, התובע לא נענה, למרות שעשה כל שביכולתו לקבל את המימון מקופת החולים ונענה בשלילה ולכן , כך נטען, על המזיק לממן את מלוא ההוצאה הרפואית.

ה.         ב"כ הנתבעות מתנגד בתשובתו לבקשה זו, ולדעתו אין הבקשה מראה על פניה כל עילה והצדקה לחייב את הנתבעות במימון האשפוז הנטען.

ב"כ הנתבעות מצביע על כך שבמכתב בית החולים לוינשטיין מיום 14.8.05 מודפס המשפט "יש להביא התחייבות למימון האשפוז". ליד משפט זה מופיע ריבוע קטן. לאחר המשפט הנ"ל מופיע בין סוגריים: "(אם סומן)", ובעניננו, הריבוע איננו מסומן, מכאן טענת ב"כ הנתבעות שאין בסיס לטענה לפיה דורש בית החולים התחייבות למימון האשפוז.

ו.          עוד טוען ב"כ הנתבעות שלא הובהר מאומה לגבי האשפוז, האם הוא קשור לתאונה וכן מה סיבותיו, מהותו ומטרתו של האשפוז, ומדוע יש לבצע את הבירור התקופתי (בהנחה שבכך מדובר) במהלך אשפוז ולא במרפאה. למעשה, אין מסמך או ראיה להצדקתו של האשפוז, מה עוד שאשפוז שיקומי מכוסה בסל הבריאות לפי סעיף 23 בתוספת השניה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

כמו כן לא הובהרה משמעות ההערה המופיעה בסיפא למכתב התשובה של קופת החולים מיום 22.8.05. לדעת ב"כ הנתבעות אם קיימת התקשרות ישירה בין ביה"ח לוינשטיין לבין חברת הביטוח כי אז קובעת ההתקשרות, ואם ההתקשרות אינה קיימת, כי אז תכסה קופת החולים את האשופז.

            עוד מעיר ב"כ הנתבעות שרופא הקופה מן הסתם לא פירט בפנייתו ללמחוז הצפון של קופה"ח את הנימוקים שאמורים היו להיות מובאים בפני הנהלת קופה"ח, כגון, שהם מתבקשים לכסות אשפוז אשר כלול ממילא בסל הבריאות.

ז.          ב"כ הנתבעות מפנה גם לאמור ב-ע"א 5557/95 סהר נ. אלחדד, פ"ד נ"א (2), 724, וכן ע"א 6431/96 אן בר-זאב ואח' נ. מוחמד ואח', פ"ד נ"ב (3), 557, בעמ' 571.

מוסיף ב"כ הנתבעות שהתובע לא ביצע פנייה להנהלת קופ"ח או מנהל המחוז, אלא היתה כאן רק פנייה של הרופא המטפל, לא היו כאן ערעור או פנייה כלשהי בעקבות מכתב קופ"ח, ואין בכך משום מיצוי זכויות לפי החוק.

מוסיף ב"כ הנתבעת שללא עדות וללא תצהיר, שרק לאחר עיון בהם יכול היה ב"כ הנתבעות לקבוע האם עליו לחקור את כותביהם (או להסתפק במה שכתבו) לא ניתנה בבקשה זו אינפורמציה מספקת, והבקשה היא חלקית, בלתי שלמה ואינה מאפשרת מתן החלטה המחייבת את הנתבעות במימון אשפוז כלשהו על פי הבקשה.

ח.         בטרם אכריע בגורלה של בקשה זו אתייחס לטענה דיונית שהעלה ב"כ הנתבעות בתגובתו, והיא שרק לאחר עיון בעדות או בתצהיר יוכל ב"כ הנתבעות לקבוע האם יכול הוא להסתפק בכתוב או בנאמר או שמא עליו לחקור בחקירה נגדית (סעיף 11 של התגובה).

יחד עם זאת כותב ב"כ הנתבעות בסעיף 2 של התגובה:

"הנתבעות אינן מבקשות (ככל שהדבר נוגע להן) לקיים כל דיון בע"פ בבקשה בנוכחות באי כח הצדדים מה עוד שלדעתן ניתן להחליט בכל הנוגע לבקשה על פי כתבי הטענות, דהיינו, מצד אחד הבקשה ומצד שני התגובה "

                        (ההדגשה שלי - י.ג.)

לעמדה זו של הנתבעות כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 2 של התגובה אין בידי אלא להסכים, וללא כל היסוס.