החלטה בתיק בשא 14249/07

1.         ביום 17/7/06 הגישו המשיבים בבקשה תביעה כספית כנגד המבקשים. בד בבד עם הגשת התובענה, הגישו המשיבים בקשות לעיקולים ולצווי מניעה בשתי בקשות - בש"א 15873/06 ובש"א 15877/06. לענייננו - ניתן צו עיקול כמבוקש (להלן: "צו העיקול הראשון"). בקשתם של המבקשים לביטול צו העיקול הראשון (בש"א 16278/06; 16548/06) נדחתה בהחלטה מנומקת של כב' השופט ישעיה, החלטה מיום 3/8/06. בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על החלטת כב' השופט ישעיה - נדחתה אף היא.

2.         ביום 2/11/06 הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו יפקידו המבקשים סכום כספי של 2,183,954 ש"ח בקופת בית המשפט והעיקול הראשון יבוטל תוך שמירת זכותם של המשיבים לחזור ולהטיל אותו אם יוטלו עיקולים ו/או שעבודים על הסכום הכספי המופקד על ידי צדדים שלישיים, בלא שהמבקשים יוכלו להתנגד לכך. משהוטלו עיקולים כאמור, חזרו המשיבים ועתרו להטלת העיקול הראשון (בש"א 14257/07) ובקשתם נענתה.

3.         בבקשה שבכותרת עותרים המבקשים "לעיון חוזר" בבקשתם "לביטול עיקולים" (זו שנדחתה) "ולחילופין לבטל את העיקולים הזמניים שהוטלו" בזמנו (העיקול הראשון), אשר בוטלו וחודשו בשל הטלת העיקולים על הסכום המופקד כאמור בסעיף 2 לעיל.

4.         את בקשתם מבססים המבקשים על ממצאי חוות דעת, אותה ביקשו לצרף, ממצאים שהועלו במסגרת הליך גישור שהתקיים בין הצדדים ואשר הביא לחתימת הסכם הגישור נשוא המחלוקת, המצביעים לדעתם על סיכויי הצלחה קלושים ביותר לתובענה.

5.         נתבקשה ונתקבלה עמדת המשיבים וטענותיהם נשמעו בפניי בישיבת יום 20/8/07.

6.         דין הבקשה להידחות.

7.         א.  אפתח ואומר כי הכותרת בה מוכתרת הבקשה - בקשה "לעיון חוזר" ולחילופין "לביטול עיקולים" - מכוונת למעשה לכותרת אחת - עיון חוזר ואין לשעות לעתירה של ביטול העיקולים (העיקול הראשון), שכן בקשה שכזו הוגשה, נבחנה, נידונה והוכרעה אף בערכאת ערעור. מבחינה זו אין לפתוח את הדיון מחדש. השופט ישעיה בחן את התשתית העובדתית שביסוד הבקשה לעיקול הראשון ומצא אותה כמצדיקה את הטלת העיקול והותרתו על כנו.

            ב.  משכך, יש לבחון, כלשון תקנה 338 א' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אם חל שינוי נסיבות או נתגלו עובדות חדשות מאז מתן צו העיקול הראשון שיש בהן כדי להצדיק עיון מחדש בצו שניתן או אם ברור שמלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.

8.         מבלי שאדרש לשאלת קבילותה של חוות הדעת - בהיותה מבוססת על נתונים שנמסרו על ידי המשיבים בהליך הגישור - טענה מקדמית שנטענה ע"י ב"כ המשיבים, אין בממצאיה כדי להצדיק את הבקשה. הטעם העיקרי לכך - גם בהליך הקודם, בבקשתם הקודמת של המבקשים לביטול העיקול הראשון, ביססו הם את עתירתם לביטול העיקול על חוות דעת שהצביעה לטענתם על מצג שווא והטעייה מטעמם של המשיבים ביחס למצבה של חברת א.ד.מ אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "החברה") אשר הביאו לחתימת הסכם הגישור שכיום הם עותרים לביטולו. רוצה לומר: טענה זו נבחנה ע"י כב' השופט ישעיה (ובערעור בעליון) במסגרת ההליך של העיקול הראשון ולא היוותה מניעה להטלת העיקול ולהותרתו על כנו. העובדה שחוות הדעת הנוכחית היא חוות דעת מקצועית ושכיום קיימת תובענה של המבקשים לביטול ההסכם, איננה משנה.

            הנתונים המספריים שהוצגו בפני בית המשפט הם שמשנים ומהם עולה, כי מצג השווא שהוצג ע"י המשיבים למבקשים (לטענת המבקשים) ביחס למצבה של החברה, עובר לחתימת הסכם הגישור, היה הרבה יותר חמור (הפער בין המוצג למצוי) בחוות הדעת הראשונה מאשר זו הנוכחית כך שמבחינת קל וחומר אין בכך כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה. גם העובדה שהוגשה תובענה לביטול ההסכם איננה עילה לבחינה מחודשת.

9.         משכך, הבקשה נדחית.

10.        המבקשים ישאו בשכ"ט ב"כ המשיבים כדי סך של 2,500 ש"ח פלוס מע"מ, צמודים ונושאים ריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, 24/08/07, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לצדדים בדואר רשום.

_______________                                                                                               

שוחט שאול, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: