החלטה בתיק בשא 1417/05

1.         ביום 24.1.05 הוטל עיקול זמני ארעי לבקשת המבקשת על נכסי המשיבה אצל המחזיקה. המשיבה מתנגדת לעיקול והגישה בקשה לביטולו.

            אציין כי על אף שהעיקול הוטל עוד בינואר 2005, רק ביום 21.4.05 הוגשה בקשה לביטול העיקול, ולאחר שהצדדים ביקשו שלא לקיים דיון, הוגשו סיכומים רק לקראת סוף יולי 2005.

2.         המבקשת עוסקת בין היתר בייצור תערובת P.V.C . בד בבד עם הגשת הבקשה לעיקול, הגישה המבקשת כנגד המשיבה כתב תביעה שעניינו כספים אשר חייבת המשיבה למבקשת, לטענתה, מכוח ערבותה והתחייבותה של המשיבה לאספקת חומר גלם אשר המבקשת רכשה מחברה ישראלית בשם תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ (להלן - "תא"ל"). המשיבה מחזיקה ב-55% ממניות תא"ל.

3.         בין השנים 2001-2003 נחתמו בין המבקשת לתא"ל 16 הסכמים, בהתאם להם רכשה המבקשת מתא"ל כמויות גדולות של P.V.C  והקדימה לידי תא"ל תשלומים בגין רכישות אלה.  תא"ל הוציאה למבקשת חשבוניות מס בגין הרכישות.

4.         מתוקף ההסכמים, הקדימה המבקשת לתא"ל, בין היתר, תשלום של כ- 4,400,879 ש"ח.  בשלב כלשהו, נתנה המשיבה למבקשת מכתבי התחייבות מחודשים מרץ ומאי 2003 (להלן - "המכתבים"). מכתבים אלה מהווים את הבסיס לעילת התביעה כלפי המשיבה.

5.         סלע המחלוקת בין הצדדים נעוץ בפרשנות מכתבים אלה ומשמעות התחייבות המשיבה כלפי המבקשת.

            בשל חשיבות הדברים להלן תמצית נוסח המכתבים:

במכתב המשיבה למבקשת מיום 27 במרץ 2003 נכתב בין היתר כדלקמן:

 "...I am writing this letter to assure you that we are committed to the continuation of the PVC business at EIL, and that we sould like to give you comfort that you will receive the PVC for which you have prepaid EIL".

(הדגשות שלי י.ו.).

במכתב נוסף מיום 21 במאי 2003, שבה המשיבה והתחייבה בפני המבקשת כי היא תוודא קבלת כמות ה- P.V.C   שנרכשה מתא"ל.

6.         מאחר ותא"ל נקלעה לקשיים (ביום 7 יולי 2003 ניתן צו הקפאת הליכים כנגדה) וכמויות P.V.Cמשמעותיות שנרכשו על ידי המבקשת, לא סופקו לה על ידי תא"ל, על אף ששולמה בגינם תמורה מלאה, פנתה המבקשת למשיבה כי תמלא אחר התחייבותיה לאספקת ה- P.V.Cואולם המשיבה התכחשה לאחריותה ולפיכך הוגשה התביעה דנן.

7.         לטענת המבקשת, היא הקדימה את התשלומים לתא"ל בהתבסס ובהסתמך על התחייבויות המשיבה כלפיה ודבר זה בא לידי ביטוי בין היתר גם בהסכם מיום 8.6.03 בין המבקשת לבין תא"ל לפיו, מכתב ההתחייבות מאת המשיבה, הינו תנאי לביצוע העיסקה עם תא"ל. 

לטענתה, אילו לא היו ניתנים למבקשת המכתבים ואילו המשיבה לא היתה מתחייבת כלפי המבקשת על המשך קיום עסקיה של תא"ל ועל אספקה בפועל של כמויות ה-P.V.Cאשר תמורתם שולמה מראש לתא"ל, לא היתה המבקשת מסכימה להקדים את התשלומים לתא"ל.

8.         עוד טוענת המבקשת כי מכתבים אלה מהווים כתבי ערבות והתחייבות המשיבה כלפי המבקשת לתשלום כל הסכומים המגיעים לה מתא"ל ובין היתר, סך התמורה ששולמה בגין ה- P.V.C   שלא סופק למבקשת - 4,404,879 ש"ח, בתוספת 267,761 ש"ח הפרשי הצמדה וריבית וכן בתוספת 2,489,190 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו למבקשת כתוצאה מהעיכובים בקבלת ה-P.V.C   והצורך לרכוש מלאי חילופי במחיר גבוה.

            עוד טוענת המבקשת כי קיים חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין שכן בהיות המשיבה חברה זרה אשר אין לה כל נכסים בארץ למעט המניות שעוקלו, יהיה קשה מאוד לבצע את פסק הדין במידה והמבקשת תזכה בתביעתה. כן טוענת המבקשת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

9.         לטענת המשיבה, יש להורות על ביטול צו העיקול, שכן לא הוכח ולו לכאורה קיומה של עילת התביעה נגדה. לטענתה, המכתבים אינם מהווים ערבות להתחייבותיה של תא"ל כלפי המשיבה אלא מהווים מכתבי "נוחות" בלבד.

            לטענתה, היא העניקה למבקשת נוחות בלבד כי היא תקבל את כל חומר הגלם בגינו היא שילמה לתא"ל וכי אין לראות בכך כל התחייבות מצידה כלפי המבקשת.

            עוד טוענת המשיבה כי המבקשת לא הוכיחה את יסוד ההכבדה שכן המשיבה הינה תאגיד אשר ההון העצמי שלה עולה על מאה מליון דולר וכי העובדה כי למשיבה אין נכסים בישראל אינה מעידה על קושי לעמוד בתשלום פסק הדין, במידה וייפסק כנגדה. עוד טוענת המשיבה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

דיון