החלטה בתיק בשא 14161/05

1.         בפני בקשה למחיקת עיקול אשר הוטל לבקשת המבקשת בהמ' 237537/97 במסגרת תיק זה, על נכס בגוש 11630 חלקה 8 וזאת לאור פס"ד שניתן ביום 17.7.05 וכן בקשה נוספת לתיקון פסה"ד האמור וזאת עקב טענתו של ב"כ המבקשת כי החישוב שנערך ע"י בית המשפט היה שגוי. הצדדים חלוקים ביחס לשני העניינים האמורים.

2.         ראשית אתייחס לבקשה לתיקון פסק הדין. לאחר עיון בבקשה ובתגובה להן נראה כי מקור טענתו של ב"כ המבקשת היה נעוץ בשוני בין תוכנת החישוב בה נעזר בית המשפט וכן ב"כ המשיבה, תוכנת "המשערכת", לבין תוכנת החישוב שבה נעזר ב"כ המבקשות, תוכנת "חשב". לאור האמור, הצדדים פנו, בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 19.9.05 לעו"ד משה טרם, עורך ה"משערכת" לקבלת פרטים נוספים על הדרך בה מתבצע החישוב על פי התוכנה.

לאור תשובתו של עו"ד טרם נראה כי בסיס המחלוקת נוגע לפרשנות הוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם - 1980 (להלן: "החוק") ולפרשנות שניתנה להחלת צו הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (קביעת שיעור ריבית צמודה) התשס"א - 2000 (להלן: "הצו"). אפרט. למעשה המחלוקת נוגעת לשתי שאלות:

א.         שאלה ראשונה עוסקת בהפרשי ההצמדה: האם לפי החוק יש להוסיף הפרשי הצמדה לקרן בלבד או האם הפרשי ההצמדה יוספו גם לקרן וגם לריבית.

ב.         שאלה שנייה עוסקת במועד החלת הצו: האם יש להוסיף ריבית בשיעור 0.5% לחוב שמועד התהוותו היה עובר ליום 2.10.00 לכל אורך התקופה או האם יש לחשב את הריבית החודשית עד ליום 2.10.00 בשיעור 0.5% והחל מיום 2.10.00 ועד ליום מתן פס"ד יש לפי ריבית חודשית של 0.75%.

דיון 

3.         באשר לשאלה הראשונה, האם יש לערוך חישוב של הפרשי הצמדה לא רק לקרן החוב אלא גם לריבית עליו.

הפרשי הצמדה הוגדרו בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

(1) "לענין ארנונה כללית המשתלמת על פי הסדר תשלומים - עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום ;

(2) לענין ארנונה כללית המשתלמת בפיגור - עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום ;

(3) לענין תשלום חובה אחר - עדכון תשלום החובה לפי שיעור השינוי של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום שילומו של תשלום החובה".  

פירוש סעיף זה במקביל לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 (להלן: "חוק פסיקת ריבית") מראה כי התכליות של שני החוקים היו דומות. ההצמדה למדד המחירים לצרכן, כדרך להבטחת ערכו של חוב. תופעה זו הייתה תופעה מוכרת בכלכלת ארצנו משכבר הימים, אולם סמכות מפורשת וכללית לפסוק הצמדה, לא ניתנה לבתי המשפט אלא בתיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית.

הפרשי הצמדה הוגדרו, בתיקון מס' 3 לחוק פסיקת ריבית כך שלפנינו למעשה תוספת לסכום הנומינלי שבית המשפט פוסק לנושה, אשר נועדה להעמיד את החוב על ערכו הריאלי. את מטרתו הבהיר המחוקק טוב יותר אף בתיקון מס' 4 לחוק פסיקת רבית שם קבע כי לעניין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי ההצמדה כדין הקרן. את הפרשי ההצמדה רואים בעקבות תיקון מס' 4 כחלק מהקרן, קרי, פירעונם נזקף לחוב הקרן, והם עצמם אם לא נפרעו במועדם, נושאים הפרשי הצמדה כדי להביאם לערכם הראלי ביום התשלום. לעניין זה אין הפרשי ההצמדה כדין הריבית, כלומר שהאיסור על ריבית דריבית, אינו קיים על הטלת הפרשי הצמדה (ד' קציר, פסיקת ריבית, הצמדה ושיערוך (הוצאת תמר 1996) עמ' 400 - 403).

לאור האמור נראה כי יש לקבל את פרשנותו של ב"כ המבקשת לפיה יש לערוך חישובי הפרשי הצמדה לא רק לקרן אלא גם לריבית עליו.

4.         כעת אעבור לדון בשאלה השנייה הנוגעת לשיעור ריבית הפיגורים והחלת הצו.

תשלומי הפיגורים מוגדרים בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"תשלומי פיגורים" - ריבית צמודה בשיעור של %0.75 לחודש או בשיעור אחר כפי שקבעו שר הפנים ושר האוצר ממועד החיוב בתשלום החובה עד יום שילומו, בהוספה או בהפחתה של הפרשי הצמדה".

צו הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) (קביעת שיעור ריבית צמודה) התשס"א - 2000 קובע כדלקמן:

1.       "שיעור הריבית הצמודה הנקוב בהגדרה "תשלומי פיגורים" שבסעיף 1 לחוק,   יהיה 0.75% במקום 0.5%.