החלטה בתיק בשא 14150/07

1. כנגד המבקש הוצאה התראת פשיטת רגל בגין פסק בורר אשר ניתן נגדו ביום 18.5.06, אשר אושר על ידי בימ"ש ביום 22.4.07.

על פי פסה"ד סכום החוב הוא כ- 355,000 ש"ח.

בהתנגדות להליכי פשיטת הרגל, נטען כי יש מקום לאבחן בין סיטואציה של פס"ד סופי של בימ"ש לבין פסק בורר אשר ניתן במסגרת בוררות שהתקיימה, לטענת המבקש, תוך התעלמות מכללי הצדק הטבעי.

עוד נאמר כי יש להמתין עד לסיום הליכי הערעור על פסק הבורר.

המבקש טען כי יש לו תביעה כנגד המשיב אשר ערכה כ- 400,000 ש"ח אשר לא נידונה במסגרת הבוררות, שכן המבקש לא השתתף בה.

בנוסף, נטען כי יש למבקש תביעה נוספת בקשר לכספי מכירת בית הקפה.

המבקש ציין בבקשה כי בינו לבין המשיב התקיימה מערכת יחסים עסקית במסגרת חברה אשר ניהלה בית קפה בעיר פ"ת.

לדברי המבקש נמכר בית הקפה בסכום של 380,000 דולר, כאשר  המבקש והמשיב קיבלו במעמד המכירה 50,000 דולר והיתרה שולמה לידי המשיב.

המבקש טען כי חרף בקשות חוזרות ונשנות מצידו, הוא לא זכה לקבל את חלקו העומד על 140,000 דולר.

במסגרת חקירתו הנגדית נשאל המבקש האם הפקיד ערבון, כפי שנדרש ממנו במסגרת בקשת רשות ערעור על פסה"ד אשר אישר את פסק הבורר, ותשובתו היתה כי אין הוא יודע מזה.

המבקש אף נשאל האם כל התמורה בגין מכירת בית הקפה היתה אמורה להתחלק בינו לבין המשיב או שהיה חלק לתשלום חובות של העסק.

תשובתו של המבקש היתה כי לפי מה שאמר המשיב, אשר לקח את כל הכסף, היתה היתרה אמורה להתחלק ביניהם.

בפני המבקש הוצג מש/3, שהוא הסכם על פיו יועבר סכום מסויים לתשלום משכורות עובדים וחיובים אחרים, בהם אמורה היתה לשאת החברה אשר ניהלה את בית הקפה.

המבקש טען כי חתימתו איננו מופיעה על המסמך וכי גם על שיקים שונים, אשר נמשכו על ידי החברה, אין חתימתו מופיעה.

לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, בהם חזר ב"כ החייב על טענתו בדבר תביעה נגדית, בעוד שב"כ המשיב טען להשתק עילה, שכן כל המחלוקת בין הצדדים נידונו עוד בשנת 2004, הסכימו הצדדים לעכב את מתן ההחלטה עד להחלטת בימ"ש בבקשת רשות הערעור אשר נקבעה ליום 15.10.07 בכפוף להפקדת הערבון.

עוד נקבע כי הצדדים יודיעו לבימ"ש על תוצאות הדיון.

2. ביום 15.10.07 הודיע ב"כ המשיב כי בית המשפט המחוזי (מרכז) החליט בהסכמת הצדדים לדחות את בקשת רשות הערעור. לאור זאת, התבקש בימ"ש ליתן פס"ד כנגד המבקש ולדחות את התנגדותו להליכי פשיטת רגל.

ביקשתי את תגובתו של ב"כ החייב. בתגובה זו נאמר כי אין במחיקת הבר"ע כדי לדחות את ההתנגדות לאלתר, שכן טענת המבקש היא לדרישה שכנגד ובטענה זו יש עדיין מקום לדון.

3. אינני רואה כל מקום לקבל את ההתנגדות.