החלטה בתיק בשא 1410/06

זוהי בקשה של המערער בע"א 1017/06 (להלן: " המבקש") לפסילת שלושת שופטי ההרכב מלדון בערעורו.

הנימוקים לפסילה של כ"א משופטי ההרכב, וכפי שהם פורטו בבקשה, הינם:

א.        ביחס לפסלותו של אב בית הדין, השופט ח'טיב, כתב המבקש בזו הלשון: "המערער הגיש תלונה נגד האשם ח'טיב על שקרים וסילוף עובדות וראיות נגד המערער בשני תיקים אחרים, התלונה עדיין קיימת".

ב.         ביחס לפסילתו של השופט הוארי, כתב המבקש בבקשה בזו הלשון:

            "זיאד הוארי פסל עצמו בתיקים רבים של המערער עוד מתקופת בית משפט השלום".

ג.         הנימוק שהבקשה מעלה לפסילתו של השופט ארבל הינו כי: 

" ארבל דחה בעבר תיק זה נשוא הערעור בטענת חוסר עילה והמערער זכה בערעור על אותה החלטה ולארבל יש דעה קדומה על תיק זה".

בטרם נתייחס לבקשה לעיצומה, עלינו להעיר לענין השפה הבוטה, המשתלחת והפוגעת בה משתמש המבקש בבקשתו; בניגוד למקובל ולנהוג, ציין המבקש את שמותיהם של השופטים, מבלי שציין את תוארם ותפקידם כשופטים, ותוך זלזול מופגן במוסד השיפוטי. חמור מכל המלים שהמבקש השתמש בהם בטענותיו כלפי אב בית הדין, השופט האשם ח'טיב, (" שיקר וסילף עובדות וראיות כנגד המערער בשני תיקים אחרים"). מילים אלה מהוות לכאורה עבירה פלילית של ביזוי בית המשפט.

שקלנו להעביר את בקשתו של המבקש לרשויות החקירה ע"מ שאלה יפתחו נגדו בחקירה בעניין זה, אולם בסופו של דבר החלטנו להבליג מתוך תקווה, כי המבקש ישכיל  בעתיד לרסן את עצמו ולהשתמש בשפה נאותה ומכובדת בפניותיו לבתי המשפט השונים.

באשר לבקשה לעיצומה, הרי ביחס לפסילתם של אב בית הדין השופט ח'טיב וחבר ההרכב השופט הווארי אין הבקשה מעלה כל עילה שתצדיק את פסילתם מלשבת בדין בערעורו של המבקש. הטחת אשמות שווא באב בית הדין, והעלאת טענות שווא נגדו בדבר "שקרים וסילוף עובדות וראיות" ע"י  המבקש, אין בהם כדי להביא לפסילתו של אב בית הדין, גם אם בגין אותם טענות שווא ושקריות הגיש המבקש תלונה. יצויין בהקשר זה של הגשת תלונה כי לאב בית הדין, לא ידוע על תלונה כלשהיא נגדו מצד המבקש; (המבקש עצמו לא הבהיר באיזה תלונה מדובר, למי הוגשה ולא צירף העתק ממנה), אם נאמר אחרת, יוכל כל צד למשפט לפסול כל שופט מלדון בענינו על ידי הטחת אשמות שקריות והגשת תלונות שווא, הכל מתוך מטרה מתוכננת כי אותו שופט לא ידון בעניינו של אותו צד. 

באשר לטענות המבקש כנגד אב בית הדין לעיצומם, כי אב בית הדין, דן בעבר בשני הליכים שהמבקש היה צד להם, האחד ערעור תעבורה שהמבקש הגיש על פסק דין של בית משפט לתעבורה (ע"פ - 1296/05), בו ניתן פסק דין אשר קיבל את ערעורו של המבקש על חומרת העונש, בכך שעונש המאסר לריצוי בפועל שהושת על המבקש בוטל ותקופת הפסילה בפועל מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה צומצמה לתקופה של 12 חודשים במקום 24 חודשים שהושתו על המבקש ע"י בית משפט קמא.

יצויין עוד כי במסגרת הערעור הנ"ל, הגיש המבקש בקשה בעניין חישוב תקופת הפסילה, וביקש כי תקופת הפסילה תיחשב החל מיום שהפקיד המבקש את רשיונו בבית משפט השלום. בקשה זו נדחתה בעיקר מהנימוק שביצוע הפסילה עוכב. על החלטה זו הגיש המבקש לבית המשפט העליון, בש"פ - 1142/05, ובית המשפט העליון בהחלטה מיום 8/1/06, דחה את הבקשה.

יצויין כי ככל העולה מהחלטת בית המשפט העליון, המבקש לא העלה בפני בית המשפט העליון בבקשתו הנ"ל את טענות השווא שהוא מעלה כעת בבקשתו.

הענין השני בו דן אב בית הדין והנוגע למבקש, הינו עתירה מנהלית (עת"מ - 1151/05), שהמבקש הגיש כנגד המועצה המקומית כפר שבלי, בענין ניתוק אספקת המים ולפיה עתר המבקש להורות על חידוש אספקת המים.

בפסק דין מיום 24/11/05, נדחתה עתירת המבקש מהנימוקים שפורטו שם. גם בענין זה של מושא העתירה פנה המבקש לבית המשפט העליון בבקשות לקבלת צו מניעה ולחידוש אספקת המים, בית משפט העליון דחה את בקשתותיו אלה. בהחלטה שבית המשפט העליון נתן בעע"מ 11113/05א ביום 5/12/05, קבע בית המשפט העליון כי:

" בהתחשב בנסיבות שפורטו בפסק הדין איני רואה להתערב בהליך ביניים לחידוש אספקת המים כמבוקש".

בהחלטה נוספת מיום 1/1/06, שניתנה באותו ענין (עע"מ 11113/05ה') החליט בית המשפט שלא להתערב בהחלטת אב בית הדין בעת"מ הנ"ל שלא לחדש את אספקת המים והפנה את המבקש לבית המשפט של פשיטת רגל (בהיות המבקש פושט רגל), בקובעו כי שאלת הסדר התשלום בגין אספקת מים באופן שוטף בתקופה הנוכחית תוסדר ע"פ הוראות שיינתנו במסגרת הליכי פשיטת הרגל. 

אם כן, עיננו הרואות, כי טענותיו של המבקש כנגד אב בית הדין הינן טענות שקריות וחסרות כל יסוד, וכנראה נטענו מתוך מטרה להביא לפסילתו של אב בית הדין מלדון בערעור זה, ומבלי שיהיה לכך צידוק.

באשר לנימוק לפסילתו של השופט הווארי מלשבת בערעורו של המבקש, שהינו החלטת השופט הווארי עת כיהן בבית משפט השלום, לפסול את עצמו, מלדון בעניין שהמבקש היה צד לו, אכן השופט הוארי פסל את עצמו עת כיהן כשופט בבית משפט השלום מלדון בתיק מסויים שהמבקש היה צד לו, זאת לאחר שהמבקש השתמש נגדו במילים בוטות ופוגעות, כפי שהוא עושה עתה כנגד אב בית הדין.