החלטה בתיק בשא 13646/06

1.         המבקשים הגישו ביום 19.6.06 בקשה למתן הוראות למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים כל דיספוזיציה ב- 11 רכבים הרשומים על שם המשיבה 3 וכן צו מניעה האוסר על כל דיספוזיציה בנכס מקרקעין של המשיבים 1 - 2.

בנוסף, נתבקש צו עיקול זמני על כל הכספים והזכויות שיגיעו למשיבה 3 אצל המחזיקים עד לסכום של 4,977,620 ש"ח.

2.         לפי הסדרים בבית המשפט המחוזי, בקשות לצווי מניעה נדונים בפני שופט ובקשות לעיקול זמני נדונים בפני הרשמים.

מאחר והוגשה בקשה אחת לסעדים שונים הורתה כב' השופטת אלשייך כדלהלן :

"1. מעיון בבקשה עולה לכאורה תמונה חמורה של הברחת נכסים למשיבה 3 המשמשת למעשה כסות חדשה לחברה המצויה בהליכי פרוק, אשר על כן, ניתן צו איסור דיספוזיציה על הנכסים, כמבוקש בסעיפים א, ב' לרישא בבקשה.

2. אשר לבקשה למתן צו עיקול - יש לפתוח בש"א חדשה בנפרד ולהגישה לרשם...".

בעקבות בקשה של המשיבה 3 בה היא מתנגדת להטלת עיקול זמני תוך הצעה להמיר העיקול הזמני בפיקוח מלא ושליטה מלאה של המבקשים על עסקי ופעולות המשיבה 3 החליטה כב' השופטת אלשייך ביום 22.6.06 :

"ראה החלטה מאתמול בבש"א 13646/06 בדגש על סעיף 2 לה , ודוק; בקשות להטלת עיקולים והתנגדויות להן מתנהלת בפני רשם בית המשפט, אשר על כן ההתנגדות תוחזר לשולחה"

בעקבות אותן החלטות הגישו המבקשים את בש"א 13965/06 שהיא חליפתה של בש"א 13646/06 לעניין העיקול הזמני.

העובדות

3.         ביום 5.2.03 ניתן צו פרוק כנגד החברה י.ט. ליבוביץ בע"מ (להלן:"החברה") לפי בקשת נושים שונים - עובדי החברה.

המבקשים מונו כמפרקי החברה.

בעקבות החקירה שערכו המפרקים במשך תקופה ארוכה, הוגש תסקיר רו"ח שיימן מטעם המפרק. התסקיר המשמש נספח לבקשת העיקול וכן לצורך בש"א 13645/06 בה מתבקש בית המשפט להצהיר כי עסקי החברה התנהלו מתוך כוונת מרמה לפי סעיפים 373 - 374 וכן מבקש להרים את מסך החברה.

סך כל הוכחות החוב שהובאו בפני המפרקים הינם בסך 4,977,620 ש"ח וכי הזכויות והנכסים שניטלו מן החברה, לפי התסקיר, שווים מוערך בסך של 4,249,000 ש"ח.

נטען כי המשיבים 1 - 2 נקטו בצעדי הברחה שונים עת נודע להם אודות הליכים משפטיים קרובים והם ביצעו פעולות של הברחת נכסיהם האישיים ובמקביל העבירו נכסי החברה למשיבה 3.

4.         הברחות נכסי המשיבים והחברה נעשו בדרכים שונות לדוגמא :

בת.א. 73591/01 (שלום ת"א) בו נטען כי מי מהמשיבים 1 - 2 הורה לחברת טבע שלא להעביר לחשבון החברה בבנק לאומי כספים הצריכים להשתלם לתוך חשבון החברה בבנק לאומי, אלא הורתה להעבירם לחשבון אחר בבנק דיסקונט.

הברחה נוספת הינה רישום ביתם של המשיבים 1 - 2 ברח המאור 8 בגבעתיים בדרך של רישום הערות אזהרה לטובת בני משפחתם של המשיבים 1 - 2 וכן לטובת ב"כ המשיבים עו"ד זוהר גרינברג.

בנוסף נטען כי החלו להבריח את נכסי החברה למשיבה 3 שהינה חברה אחרת בבעלות המשיב 1 ונטען כי הדבר נעשה ללא תשלום ותמורה עבור נכסי החברה.

5.         לטענת המפרקים, המשיבה מס' 3 שהיתה חברה רדומה שלא היתה בה כל פעילות, הועברו בה מניות המייסדים למר ברוך אברהם, נהג  וסבל בחברה, אשר עבד בחברה והמשיך לעבוד בתפקיד נהג - סבל במשיבה 3.