החלטה בתיק בשא 13529/06

1. ושוב מתעוררת סוגיית תחולתו של חוזר המפקח על הביטוח שעניינו מניעת טענות ממבטחת, שלא העלתה אותן טענות במכתב הדחייה שלה למבוטח.

2. רכבה של התובעת בוטח בפוליסת ביטוח מקיף שהוציאה נתבעת 1. נתבעים 2 ו 3 הנם בהתאמה סוכן הביטוח והסוכנות באמצעותם הוזמן הביטוח. בתאריך 12.7.04 נפגע הרכב בתאונה.

3. הנתבעת 1 סירבה להיעתר לדרישת הפיצוי של התובעת, שהופנתה אליה בתורת המבטחת בביטוח מקיף. זאת בהתאם למכתב דחייה מיום 23.1.05 שזו לשונו:

" צר לנו להודיעך, כי לא עלה בידכם להוכיח את התביעה שהגשתם להנחת דעתנו ובהתאם לתנאי הפוליסה וכל זאת מהנימוקים הבאים:

בראשית הדברים נציין כי עד למועד זה ולמרות בקשותינו טרם הועבר למשרדנו טופס הודעה ותביעה על המקרה וכן פרטי הנהג ברכב הכולל תעודת זהות ורישיון נהיגה בתוקף.

כמו כן, בעדויות אשר נמסרו לחוקר מטעמנו עולות סתירות מהותיות הן ביחס למעמד עשיית הביטוח, באם היה כזה והן ביחס למועד האירוע הנטען.

אנו הצענו כי גרסתכם תועמד לבחינה באמצעות פוליגרף ותחת הסכם מחייב לתוצאותיה ואתם סירבתם.

בנסיבות אלה לא נותר לנו אלא לדחות התביעה".

4. בכתב ההגנה המקורי טענה הנתבעת 1 כי התוספת לפוליסה, בה הוכלל כביכול הרכב נשוא התביעה, הופקה רק לאחר קרות מקרה הביטוח, תוך הטעיית הנתבעת 1 והסתרת התאונה ממנה, ועל מנת לזכות בכיסוי ביטוחי שלא היה בתוקף עת אירע מקרה הביטוח. הפוליסה המקורית, כך נטען, הייתה למתן כיסוי ביטוחי לרכב אחר, והתוספת לפוליסה הופקה במירמה והטעייה.

5.        ב 23.3.06 הוגשה בקשה מוסכמת לתיקון כתב ההגנה. הנתבעת 1 מפרטת בבקשה כי לאחר הגשת כתב ההגנה, ומשזה הובא לידיעת הסוכן (נתבע 2) נערכה פגישה בין האחרון לבין נציגי הנתבעת 1, במהלכה הובהרו עניינים שונים, ולנוכח ההבהרות שנמסרו ע"י הסוכן, טעון כתב ההגנה שנוי יסודי בשלוש נקודות, ביחס לכתב ההגנה המקורי:

א.      אין הנתבעת עומדת עוד על עילת ההגנה לפיה הופקה פוליסת הביטוח לאחר קרות התאונה תוך הסתרת התאונה מן המבטחת, היא נתבעת 1.

ב.      יינתן ייצוג משפטי לנתבעים 2-3.

ג.        תיווסף עילת הגנה חלופית: היעדר כיסוי ביטוחי מקיף, במקרה של סחר ברכב.

לבקשה המוסכמת לתיקון כתב ההגנה, לה נעתרתי, צורף נוסח כתב ההגנה המתוקן.

6.        כעת הוגשה לי בקשה למחוק את סעיפים 3 ו 7 לכתב ההגנה המתוקן, בהם טוענת הנתבעת כי לא נמסר לה המידע האמיתי לגבי מהות הביטוח, כאשר הרכב נרכש למטרות סחר והנתבעת 1 אינה מכסה שימוש ברכב למטרות סחר, היינו לא מנפיקה בגינו פוליסת ביטוח מקיף. לטענת הנתבעת הופקה הפוליסה בדיעבד, היא לא מכסה השימוש ברכב למטרות סחר, ולו הייתה הנתבעת יודעת כי נעשה ברכב שימוש לשם מכירתו במסגרת סחר ברכב לא הייתה מסכימה לערוך ביטוח מקיף לרכב מלכתחילה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר.

7.        לטענת התובעת, היא המבקשת, כאשר נתנה הסכמתה לתיקון כתב ההגנה, לא ידעה כי תועלה טענה חדשה זו, אלא סברה שהתיקון יתייחס רק לייצוגם של נתבעים 2-3 גם ע"י מייצג מטעם הנתבעת 1.

8.        צודקים אמנם הנתבעים בתגובתם כי לבקשה לא צורף תצהיר תומך. לו הייתה מחלוקת של ממש בשאלה לאיזה תיקון של כתב ההגנה נתנה התובעת הסכמתה, היה לטעמי מקום לברר העניין טרם החלטה בבקשה זו. שכן לו נתנה התובעת הסכמתה לתיקון כפי שהופיע בנוסח שצורף, ממילא אין היא יכולה להישמע כיום בדיעבד בטענה לפיה אינה מסכימה ל"הכנסתה" של  הטענה החדשה  לזירת המחלוקת הנטושה בין הצדדים (כמובן הכל מבלי שתיחשב כמי שהסכימה  לתוכן כתב ההגנה המתוקן עצמו; כך נרשם בסעיף 8 לבקשה המוסכמת לתיקון כתב ההגנה, ואף אלמלא נרשם כך, זהו הדין:  בעל דין הנותן הסכמה לתיקון כתב הטענות של יריבו אינו נחשב כמי שנתן הסכמה לתוכן שתוקן, אלא רק לכך שיריבו יוכל לטעון, ולנסות להוכיח הדברים בהליך המשפטי).

אולם כאשר בתגובת הנתבעים עצמם לא ראיתי הכחשה לגופה של הנטען ע"י התובעת (כפי שאוזכר בסעיף 6 להחלטה זו), איני רואה לנכון לייחס חשיבות לאי הגשת התצהיר התומך, שבנסיבות אינו אלא פגם פורמאלי,  ואתייחס לבקשה לגופה.