החלטה בבקשת אלמנה להעניק לה זכויות הצבעה להתקנת מעלון לו מתנגדות בנותיה בבניין בו מספר דירות בבעלות המנוח

מונחת לפני בקשה, במסגרתה עתרה המבקשת לקבוע כי עד לחלוקת העזבון, כל זכויות הניהול בנוגע לדירות המהוות חלק מעיזבון המנוח ש' מ' ז"ל (להלן: "המנוח") ובפרט כל זכויות ההצבעה לצורך התקנת מעלון בבניין בו היא מתגוררת, שייכות לה.

תמצית הרקע לבקשה:

1. המנוח הלך לבית עולמו ביום 21.11.11 והותיר אחריו אלמנה (היא המבקשת) וארבעה ילדים משותפים: המשיבות 1-3 וכן בן נוסף מר ג' מ' (להלן: "הבן"; "האח").

    

2. המנוח הותיר אחריו צוואה בכתב יד מיום 23.7.08 וכן תוספת לצוואה מיום 2.1.10. ביום 8.9.14 ניתן צו לקיום הצוואה.

    

3. המבקשת והמשיבות 1-3 הינן זוכות על פי צוואת המנוח. יצוין, כי הבן אינו זוכה על פי הצוואה וזאת מאחר ועל פי האמור בצוואה, קיבל עוד בחייו רכוש מהמנוח.

    

4. ביום 8.10.18 מונה המשיב 4 כמנהל עזבון קבוע בין היתר לצורך חלוקת העזבון (להלן: "מנהל העזבון").

5. יצוין, כי המנוח היה בעלים של מספר דירות בבניין --- (להלן: "הבניין"), כאשר עפ"י צוואתו הדירות בבניין אמורות להתחלק בין שלוש בנותיו, בכפוף לזכויות ניהול ואכילת פירות של המבקשת (אמם) עד אריכות ימיה, והכל כמפורט בצוואה.

    

6. עוד בטרם מינוי מנהל העיזבון, החל משנת 2015 התנהלו בין הצדדים הליכים שונים בנוגע לאופן חלוקת העיזבון ובפרט אופן חלוקת הדירות בבניין ותשלומי איזון, בהתאם לאמור בצוואה.

    

7. למרות שנעשו ניסיונות רבים להגיע להסכמות ואף נקבעו עקרונות הסכם, לא צלח הדבר ולא גובש הסכם כולל לחלוקת העזבון.

    

8. בשלב מסוים, במהלך המו"מ בין הצדדים, מכרה המשיבה 3 את הזכויות בדירה מס' 6 אשר היתה מיועדת עבורה - לאחיה. לטענת המשיבות 1 ו -2 פעולה זו סיכלה את אופן חלוקת העיזבון בהתאם למתווה העקרונות שהגיעו אליו הצדדים ועל כן הודיעו על ביטול עקרונות ההסכם.

    

9. לנוכח הסכמת כל הצדדים לביטול עקרונות ההסכמות בין הצדדים בדיון ביום 20.1.22, נתבקש מנהל העזבון להציע תוכנית לחלוקת העזבון אשר צפויה להיות מוגשת בקרוב.

    

   מהות הבקשה דנן:

10. כאמור, במסגרת בקשה זו אשר הוגשה עוד ביום 20.12.21 עתרה המבקשת להורות כי עד לחלוקת העזבון, כל זכויות הניהול בדירות השייכות לעזבון ובכלל כך זכות ההצבעה באסיפת בעלי הדיירים, שייכות למבקשת. לטענת המבקשת, הכרעה בבקשה זו נדרשת כיום ביתר שאת לאור גילה המבוגר ומצבה הבריאותי של המבקשת והצורך להתקין מעלון לדירתה (בבניין אין מעלית). כן לטענת המבקשת, בכוונתה לשאת במלוא עלות המימון של המעלון. המבקשת הפנתה לסעיפים בצוואה מכוחם היא טוענת כי בעלה המנוח השאיר לה את זכויות הניהול בדירות עד אריכות ימיה ושנותיה כאשר לטענתה זכות זו כוללת גם את זכות ההצבעה הנוגעת לרכוש המשותף של דירות אלו. המבקשת הדגישה, כי זכות הניהול וההצבעה של כל דירות המנוח הוקנו לה בצוואת המנוח בדיוק מסיבה זו, קרי על מנת לדאוג לרווחתה וכבודה של המבקשת אשר בגילה המבוגר, מתקשה לרדת במדרגות ועלולה להיפגע בגופה.

     

11. יצוין, כי במסגרת פניה קודמת שערכה המבקשת למנהל העיזבון בעניין זה, קבע מנהל העיזבון בהחלטתו את זכויות ההצבעה בקשר לרכוש המשותף בהתאם לדירות אשר היו מיועדות למבקשת ולמשיבות 1-3 כמפורט להלן: דירה מס' 1 – למשיבה 1; דירה מס' 2- למבקשת; דירה מס' 3: למבקשת; דירה מס' 4 ודירה מס' - למשיבה 2; לא נקבעה זכות הצבעה לגבי דירות 5 ו -6 (החלטה מיום 7.7.21 צורפה כנספח 3 לבקשת המבקשת).

     

12. המשיבה 3 תומכת בעמדת אמה בדבר זכותה להקים מעלון לדירתה באופן מיידי וללא דיחוי.

     

13. מנגד, המשיבות 1 ו -2 התנגדו לבקשה וטענו כי זכויות הניהול שאליהן מתייחסת הצוואה הן אך ורק לגביית דמי שכירות, הארכת דמי שכירות כדי שהמבקשת תקבל את פירות הדירות. כן, לטענת המשיבות 1-2, אמנם המבקשת קיבלה את הזכות לניהול השוטף בגין הדירות, אולם לצורך התקנת מעלון, מדובר על ניהול קנייני ולא ניהול מהסוג שהוקנה למבקשת בצוואה. כן טענו המשיבות 1-2, כי הבקשה הוגשה במסווה של בקשה תמימה, אולם כל מטרתה הינה לנצל את מצבה הרפואי של המבקשת בכדי להתקין עבורה ועבור אחיהן מעלית פרטית בעורף הבניין. אחיהן של המשיבות מתגורר אף הוא באותו בניין ובכוונתו לבנות את המעלון כך שיגיע לקומה הראשונה של המבקשת ומשם יחובר המעלון גם לדירה שלו, המצויה מעליה (דירה מאוחדת אותה רכש מהמשיבה 3) והכל תוך חסימה ופגיעה בשטחי המרתף הפונים לעורף הבניין ותוך פגיעה ברכוש המשותף. בכך, לטענות המשיבות 1-2, מנסים המבקשת ואחיהן להשתלט על שטח משותף עליו כבר השתלטה המבקשת וסגרה בשער, תוך רמיסת יתר בעלי הזכויות בבניין. כן, כל דיירי הבניין ישמחו להתקנת מעלית משותפת ומן הראוי שהמאמצים ינותבו לטובת התקנת מעלית לכל דיירי הבניין. יצוין, כי בדיון ביום 20.1.22 טענה המשיבה 1 כי היא איננה מתנגדת לפתרון הולם שיאפשר סיוע למעלון, אולם לטענתה אין פה רצון אמיתי לסייע לאמה, אלא המטרה היא להשתלט על החלק האחורי של הבניין, שכן בעלי הדירות מעדיפים להקים מעלית לטובת כלל הדיירים ולא מעלון.

     

14. במסגרת תגובתו הודיע מנהל העיזבון כי יקבל כל החלטה של ביהמ"ש.

     

15. בתשובתה הבהירה המבקשת כי אין היא מבקשת להורות על התקנת מעלון בבניין אלא אך ורק לקבוע כי עד לחלוקת העזבון כל זכויות הניהול בדירות המנוח ובהתאם לזכויות ההצבעה באסיפת בעלי הדירות בשם דירות המנוח, שייכות למבקשת לצורך התקנת מעלון. כן, הבהירה כי המעלון המתוכנן הינו לדירתה בלבד ולא מעבר לכך.

     

16. בין לבין, ביום 22.12.21 הגישה המבקשת תביעה בעניין הקמת מעלון למפקחת על המקרקעין בתל –אביב, כאשר בתביעה זו נתבעים גם יתר דיירי הבניין, שאינם צד להליך כאן; תביעה זו עודנה תלויה ועומדת.

     

    דיון והכרעה:

     

17. המסגרת הנורמטיבית לפרשנות צוואה נקבעה בסעיף 54 (א) לחוק הירושה, המורה כדלקמן:

     

    "מפרשים צוואה לפי אומד דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות".

     

18. פרשנות צוואה היא שליפת משמעותה המשפטית של לשון הצוואה מתוך מגוון משמעויותיה הלשוניות (ע"א 1900/06 טלמצ'יו נ' האפוט' הכללי, פ"ד נג (2) 817. ככל טקסט אחר גם הצוואה זקוקה לפירוש. גם צוואה "ברורה" מחייבת פרשנות שכן בהירותה של הצוואה היא תוצאת פרשנותה. בעיית היסוד בפרשנות צוואה, כמו בפרשנות של כל טקסט משפטי, היא ביחס בין הלשון לאומד הדעת, בין "הגוף" לבין "הנשמה". במתח הפנימי שבין "הגוף" לבין ה"נשמה", יש ליתן בפרשנות הצוואה משקל מיוחד ל"נשמה". הטעם לכך הוא שהאינטרס היחיד הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה.

     

19. לשון הצוואה קובעת את גבול הפרשנות (במובן הצר). אומד דעת המצווה חייב להיאחז באחת ממגוון המשמעויות הלשוניות של הצוואה. פרשנות צוואה אפשרית רק אם האמצעי (הלשון) מסוגל להגשים את המטרה ("אומד דעת המצווה"). כאשר האמצעי לא מסוגל להגשים את המטרה נפסקת הפעילות הפרשנית (במובנה הצר) וכדי ליתן תוקף למטרה, נדרשות דוקטרינות לבר- פרשניות אשר מאפשרות לשופט להגשים את אומד דעת המצווה. אלה הם מקרים מיוחדים בהם הדין מאפשר מתן מובן לצוואה או ביצועה הלכה למעשה גם אם למובן זה או לביצוע זה אין קשר מילולי מינימלי עם לשון הצוואה (כב' הנשיא (בדימ') ברק פרשנות במשפט (כרך חמישי) הוצאת נבו, עמ' 195).

     

20. על כן, בפרשנות צוואה יש להתחשב בשני יסודות מרכזיים: לשון הצוואה ואומד דעת המצווה.

     

    מן הכלל אל הפרט, לענייננו:

     

21. לאחר שבחנתי ושקלתי את טענות הצדדים ולמקרא הוראות הצוואה עולה כי דין הבקשה להתקבל. מסקנה זו מושתת על התחקות אחר לשון הצוואה ואומד דעתו של המנוח כפי שבאה לידי ביטוי בהוראות הצוואה וכן על שיקולים נוספים, כמפורט להלן.  

     

22. ראשית, בענייננו, אין חולק כי הנכס העיקרי בעיזבונו של המנוח והמצוי בלב המחלוקת בין הצדדים הוא זכויותיו של המנוח בדירות בבניין אשר הוסדרו במסגרת הוראות הצוואה. ביחס לזכויות אלו ציווה המנוח כך (ההדגשות אינן במקור):

     

    "בהיות רעיתי, י' מ' לבית א' (להלן רעיתי) בחיים בעת פטירתי, ועל תנאי שהיא תאריך לפחות מאה ימים אחרי מותי, הנני מצווה לטובתה לאמור:

    (א)היא תירש את כל רכושי, נכסים, זכויות, בין זכויות חפצא, בין זכויות אישיות, אשר יהיו לי אותה שעה, הכל מחוט ועד שרוך נעל והכל בכפוף להוראות צוואה זו.

    (ב)על אף האמור בפסקא א דליעל, בנותי, י', ד', וק', תירשנה את כל דירותי בבניין ב---- תל-אביב, (להלן הבינין) ואת כל חלקי הרכוש המשותף הצמודים להן, אך זאת למעט דירת מגורינו שאותה אני מצווה בבעלות שלמה לרעיתי עם חלקי הרכוש המשותף הצמודים אליה.

    וכן אני מצווה לה את כל זכויותי אם יש או יהיו כאלה ברכב המשפחתי.

    (ג)מפיל אני תחינתי בפני רעיתי לבל תסטה, ללא טעם חזק, מהסכמתנו להוריש את כל דירותינו, בחלקים שוים לבנותינו, ובכללם הדירה מס. 3 שבה אנו מתגוררים.

    צויתי לה בעלות מלאה ובלתי מסויגת בנכס זה, כי מי יודע מה ילד יום?

    (ד)הנני מצווה כי לגבי כל הדירות שב --- תל-אביב יפו, שאותן תירשנה בנותי, כי הן תהיינה כפופות לזכות אכילת פרות וניהול לכל אריכות ימיה ושנותיה של רעיתי לאמור:

    רעיתי תשכיר, או תשאיל, או תעניק רשות שימוש, וכל כיוצא בזה בתמורה או ללא תמורה, את הדירות האמורות, או איזה מהן, או חלק מדירה כזו, ובלבד שלא תנתנה זכויות לתקופה המסיימת יותר משנה לאחר פטירתה, או כעבור תקופה קצובה שלא תעבור על 5 שנים (ללא אפשרות הארכה) שיכול ותמשך אף לאחר פטירתה. בשום אופן לא תושכר דירה ו/או חלק ממנה באופן שיגרום להחלת חוק הגנת הדייר.

    להסרת ספק מובהר בזאת שזכות הניהול כוללת את זכות הגבייה הישירה של הכנסות הדירות, סיום שכירויות וחזקות ככל שהיא נתונה על פי הדין, לרבות הגשת תביעות משפטיות.

    (ד)הנני מתנה בזאת את זכותה של כל אחת מהבנות בחלק מעזבוני בהצהרתה, כי בעת חלוקת הדירות בעין, ייוחס לדירה בה היא מחזיקה, מלא ערכה כדירה פנויה (תנאי זה יחשב כממולא גם אם יקדמו להצהרה דברים בעידנא דריתחא)

    רכוש שתפסיד אחת הבנות כתוצאה מסרוב מתן ההצהרה, יתחלק בין האחרות, ואם יתחלק כך בחיי רעיתי, יתחלק בכפוף לזכויותיה כמפורט בצואה זו.

    (ה)הבנות (לרבות ד') תוספנה להתגורר בבינין, הן תחויבנה על ידי רעיתי בתשלום דמי שכירות, רק אם אלה יחסרו לקיומה בכבוד ורווחה, ותוך התחשבות ביכולתן.

    קיום החסר האמור, יכולת העמידה בדרישה, יהיו נתונים לשיקול דעתה של רעיתי.

    ולבסוף לרעייתי: ק', אהבתיך, קיומך במידת הרוח שמשאבינו יוכלו להבטיח –הובטח את גם מוגנת בפני נדנודים ולחצים שהיו מתאפשרים ללא צואה זו, מי יתן ותחיי עוד שנים רבות ומבורכות.

    ...

    תוספת

    אם ימצאני המוות, בטרם אותיר הוראות ביחס לחלוקה בעין בדירות שבבינין, אנא התחלקנה בהן בנותי, בשלום, על בסיס עיקרון השויון, בהסתיעות בתשלומי איזון, שאם לא ימצאו בעיזבון, תוכלנה להשיג אשראי ולממן תשלומים אלה.

    להסרת כל ספק, אני מבהיר בזאת, שאם, חס ושלום, רעיתי לא תהיה בחיים בעת פטירתי, או חלילה תמות תוך 100 מאה יום מפטירתי, תירשנה בנותי, י', ד' וק' את כל רכושי שיהא לי, מחוט ועד שרוך נעל.

    בחלוקת הדירות בשויון בין הבנות, תוכלל הדירה שקבלה ד' רעיונית בעזבוני, כן יש לכלול כך את הדירות הרשומות על שם ק' ואת הסך 145,000 דולר שקבלה מאתנו י', אמנם היא קבלה סכום של 175,000 דולר, אך הפחתתי את חיובה, בשל היותה בודדת ופרנסתה קשה.

    בני ג' לא זכה על פי צואה זו, הוא קיבל/נטל לא פחות מחלקו ההוגן, וצלחה דרכו, אין לו צורך בחלק מירושתנו, והוא אף הצהיר על כך.

    ...

    תוספת שנייה לצואתי מיום 23/07/08

    להסרת ספק, הנני מורה בזה כי אם זכות ניהול הדירות בבינין (ב--- תל-אביב יפו) מחייבת את החכרתן לרעיתי לכל ימיה, בתנאים שפורטו בצואה הנ"ל, חכירה כזו תרשם על שם רעיתי, אם רישום זה ידרש על ידה.

    ....

    להסרת כל ספק, הנני מבהיר בזאת כי לרעיתי תהיה הזכות הבלתי מסוייגת לדרוש דמי שכירות ראויים מבנותי שתתגוררנה בבינין, בזכות המותנית בכבוד זכותה של רעיתי.

    מרעיתי הנני מבקש שלא להשתמש בזכות זו, אלא אם דמי השכירות מהבנות תדרשנה לקיומה ברוחה וכבוד, אך לבקשה זו אינני נותן שום תוקף משפטי.

    ...

    ועוד להסרת ספק: אשתי תהיה רשאית לנהל את הנכסים שב ---, גם באמצעות מי שתמצא לנכון.

    זכות הניהול של הדירות כוללת את הזכות להשכרתן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים ללא אפשרות הארכה, או לתקופה המסתיימת לא יאוחר משנתיים לאחר פטירתה, גם אם תתמשך מעבר ל5 שנים, הגבלות אלה לא תחולנה על עסקה שבהסכמת כל הבנות או מי שתהיה הבעלים של אותה דירה ספציפית שלגביה תעשה העסקה.

     

    ולראיה בהיותי בדעה צלולה חתמתי גם על תוספת זו, ק' , אנא בכל הנוגע לענייני הבניין , הועצי בבנות וכמובן שאין מניעה מלהועץ בג', אך הביניין מיועד לבנות, אחרי מאה ועשרים של שנינו, כך הסכמנו".

     

23. עיון בהוראות הצוואה מלמד כי המנוח ציווה למבקשת את כל רכושו, נכסיו, זכויותיו כו' כאשר לגבי הדירות בבניין (למעט דירת המגורים המשותפת לו ולמבקשת) ציווה את זכויותיו בדירות לבנותיו, המשיבות 1-3. אשר לדירות אלו, קבע המנוח באופן ברור כי זכויות ההורשה למשיבות 1-3 תהיינה כפופות לזכות אכילת פירות וניהול לכל אריכות ימיה ושנותיה של המבקשת.

     

24. עוד עיון בהוראות הצוואה מלמד כי זכויות הניהול שהוקנו למבקשת בדירות העזבון הינן זכויות נרחבות בהיקפן וכוללות גם את הזכות להשכיר, או להשאיל את הדירות, זכות רשות שימוש, זכות לגבייה ישירה של הכנסות, סיום שכירויות וחזקות, לרבות הגשת תביעות וכו'. מדובר בזכות ניהול אשר מוענקת למי שיש לו זכות להחזיק בדירות במשך תקופה ארוכה ביותר (משך כל חייה) אשר כוללת זכות להשכיר את הדירות וגם את החובה לדאוג למצבן התחזוקתי של הדירות וכפועל יוצא, להשתתף בעלויות תחזוקת הבניין והרכוש המשותף כפי שחלה על כל משכיר של דירה. אציין כי זכות נרחבת זו נלמדת גם מעצם האמור בצוואה בדבר זכותה של המבקשת להגיש תביעות משפטיות בקשר לזכויות הניהול שלה. הפועל היוצא של האמור הוא כי עצם הזכות של המבקשת להיות המחזיקה בדירות והזכות אף להגיש תביעות משפטיות בנוגע לדירות כוללת גם את זכות ההצבעה למה ייעשה ברכוש המשותף הצמוד לדירות אלו.

     

25. יתר על כן, עיון בצוואה מלמד כי לא בכדי ציווה המנוח למבקשת את זכויות הניהול על הצד הרחב שכן כפי שציין בצוואתו, המנוח ביקש להגן על המבקשת בפני "נידנודים ולחצים שהיו מתאפשרים ללא צוואה זו" ואף ציין כי בכל הנוגע לענייני הבניין באפשרותה להתייעץ עם ילדיה. המנוח ביקש למנוע כל לחץ שיופעל על המבקשת מטעם הילדים בנוגע לניהול הדירות וביקש להגן עליה מפני לחצים והתדיינויות בבית המשפט, כפי שנוצר בענייננו.

     

26. לא בכדי חזר המנוח שוב ושוב בצוואתו על ההוראה כי ניהול הדירות נתון בידיה של המבקשת וכי הבניין מיועד לבנות רק לאחר 120 שנים שלו ושל המבקשת. אילו רצה המנוח לצמצם את זכות הניהול של המבקשת היה מגביל זאת אך ורק לדברים מסוימים, אולם המנוח הגדיל לעשות ואף כתב שזכותה של המבקשת כוללת את הזכות להחכיר את הדירות לטובתה, באומרו: "להסרת ספק, הנני מורה בזה כי אם זכות ניהול הדירות בבינין (ב --- תל-אביב יפו) מחייבת את החכרתן לרעיתי לכל ימיה, בתנאים שפורטו בצואה הנ"ל, חכירה כזו תרשם על שם רעיתי, אם רישום זה ידרש על ידה". משמע, המנוח אפשר למבקשת להחכיר את הדירות לטובתה עד סוף ימיה, כך שבפועל היא תהיה המחזיקה היחידה והבלעדית בדירות אלו. יוצא אפוא כי מכוח הזכות להשכיר ולהחכיר את הדירות עד סוף ימיה של המבקשת נגזרת גם הזכות לנהל את הרכוש המשותף ולקבל זכות הצבעה בנוגע לרכוש המשותף של דירות אלו.

     

27. כמו כן, בהתאם להוראות הצוואה, המבקשת זכאית להעניק לבנותיה רק "זכות שימוש בדירה" וכן באפשרותה לקבוע האם זכות השימוש תהיה בתמורה או שלא בתמורה. סמכויות מרחיקות לכת, שיש בהן כדי לתמוך בפרשנות לפיה המנוח ביקש שלא להגביל את זכויותיה של המבקשת לניהול הדירות בתקופת חייה כל שכן משהובהר כי ניהול זה נועד לצורך הבטחת טובתה ורווחתה של המבקשת.

     

28. הפועל היוצא של כל האמור לעיל הוא כי בהתאם להורות הצוואה, הוענקו למבקשת זכויות ניהול הדירות בבניין שהוריש המנוח על הצד הרחב ביותר ובכלל כך, זכות ההצבעה בנוגע להקמת או אי הקמת מעלון לדירתה.

     

29. שנית, כאמור, מאחר וטרם נחתם הסכם לחלוקת עיזבון ובכלל זה לא הוסדרו זכויות ניהול הדירות, הרי שהוראות הצוואה ברות תוקף. על כן, גם אם נעשו חלוקת זכויות פנימיות בין המשיבה 3 לאחיה, אין בכך בכדי לגרוע או לשלול את זכויותיה של המבקשת אשר הוקנו לה בצוואה. כאמור, המנוח הדגיש במספר הוראות בצוואתו, כי הדירות בבניין שתירשנה הבנות תהיינה כפופות לזכות אכילת פירות וניהול לכל אריכות ימיה של המבקשת. על כן, כל עוד המבקשת לא ויתרה על זכויות הניהול שברשותה ולא העבירה אותן לאחרים מכוח הסכם ניהול עיזבון (שלא נחתם בסופו של יום), זכויות אלו שמורת עמה.

     

30. בשולי הדברים ולמען הסר ספק, יובהר, כי אין בהחלטתי זו בכדי ליתן היתר למבקשת להתקין מעלון, שכן עניין זה אינו מצוי בסמכותו של מותב זה, אלא מצוי בסמכות המפקחת על המקרקעין. כל שקובעת החלטתי זו היא למתן זכות הצבעה למבקשת בנוגע לרכוש המשותף השייך לדירות שהוריש המנוח בבניין, ובכלל כך זכות ההצבעה לצורך השגת הרוב הנדרש להתקנת מעלון. משכך, טענות המשיבות 1-2 לפיהן המבקשת מנסה לנכס לעצמה חלקים משטח הבניין ו/או להשתלט על שטח מסוים ו/או כי פעולותיה פוגעות ביתר זכויות הדיירים להקמת מעלית וכו', צריכות להתברר בפני הגורם המוסמך לכך. גורם זה יבחן את טענות הצדדים לגופן לרבות עצם האפשרות להקמת המעלון ו/או הדרישות התכנוניות לכך וכן ישמע את עמדת כלל דיירי הבניין לרבות המשיבות 1-2 ויתן החלטה מתאימה בהתאם לסמכויותיו.

     

    סוף דבר:

     

31. אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

     

    • הבקשה מתקבלת וניתנת למבקשת זכות הצבעה בנושא הקמת מעלון בנוגע לדירות העיזבון.

       

    • לאור כך שרק המשיבות 1-2 התנגדו לבקשה, אני מחייבת את המשיבות 1-2 בהוצאות הבקשה בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו למבקשת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד התשלום בפועל.

       

32. המזכירות תמציא החלטתי לכל הצדדים.

     

    ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"ב, 30 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.