ה"פ 9187-06-13 כהן ואח' נ' אליאס ואח'

1.הבקשה שלפניי היא בקשת הכונסים לפסוק להם שכר טרחה בגין פעולותיהם. 2.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפירוק שיתוף בנכס הידוע כגוש 30085 חלקה 108, והמצוי ברח' מוסיוף 6 בירושלים (להלן: "הנכס"). 3.הכונסים מבקשים כי יפסק להם שכר טרחה בשיעור של 6% מן התמורה בגין מכירת הנכס ובצירוף מע"מ. 4.השכר המבוקש כולל הן את שכר המימוש והן את שכר הניהול של הנכס ע"י הכונסים. 5.מבוקש לאפשר לכונסים לגבות את שכרם מתוך הכספים המוחזקים בקופת הכינוס, או אלו שיופקדו בשתי פעימות: 5.1.מחצית עם קבלת התשלום הראשון מן הקונה.5.2.מחצית עם קבלת התשלום האחרון מהקונה. 6.הכונסים מבקשים לפסוק בבקשה זו טרם לתשלום מלוא התמורה, על מנת לאפשר לבעלים להכיר בהוצאות השכר במסגרת שומת המס שעליהם להגיש בגין עסקת המכר. רקע רלבנטי7.הנכס מורכב מ-22 יחידות שונות, המשמשות ברובן למגורים, מתוכן מושכרות 16 יחידות בשכירות מוגנת. 8.ביום 6.12.14 החליט כב' השופט רון על פירוק השיתוף בנכס. 9. ביום 21.9.14 מינה כב' השופט רון את באי כח הצדדים במשותף לשמש ככונסי נכסים לצורך ניהולו של הנכס. 10.יצוין, כי מר שמואל אליאסף המנוח, בעלה של המשיבה מס' 10 (להלן:"המשיבה"), אשר היה בעלים של 25% מן הזכויות בנכס, ניהל את הנכס עד לפטירתו והוא למעשה, היה המתנגד היחיד לפירוק השיתוף בשלב הראשון, לפירוק על דרך של מכירה בהמשך, ויורשתו היחידה, המשיבה, היא היחידה שהתנגדה לבקשה שלפניי. 11.ביום 11.11.2014 נערכה חוות דעת שמאית לנכס, ועל פיה הוערך שווי הנכס בסך 18,400,00 ₪ בצירוף מע"מ. 12.ביום 10.5.2015, לאחר שהתנהל הליך לקביעת אופן פירוק השיתוף, בשל ההתנגדות כאמור, קבע כב' השופט רון כי הפירוק יעשה בדרך של מכירת הנכס ומינה את המבקשים ככונסי נכסים לצורך פירוק השיתוף על דרך מכירת הנכס. על ההחלטה הוגש ערעור, שנמשך ע"י המתנגדת בדיון בבית המשפט המחוזי. 13.ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה לכונסים עמדה על סך כולל של 17.67 מיליון ₪ בתוספת מע"מ, ולאחר שבאו הכונסים בדברים עם המציעים, הצעת הפתיחה להליך ההתמחרות עמדה על סך 20 מיליון ₪ בצירוף מע"מ. 14.סופו של יום, ולאחר סבבי הצעות מרובים המתוארים בבקשה, והתמחרות מתוחכמת, באופן של בידוד המציעים זה מזה, זכה המציע שהציע סך כולל של 24,550 מיליון ₪, בתוספת מע"מ. 15.ביום 29.3.2016 ולאחר קבלת עמדת הצדדים, אושר המכר על ידי , כפוף לאישור בית המשפט לענייני משפחה, בגין חלקו של המשיב 8 (חסוי), וביום 1.6.2016 אושרה גם מכירת חלקו של החסוי.  16.75% מן הבעלים מסכימים לבקשת הכונסים באופן פוזיטיבי לפסיקת שכר טרחת הכונסים המבוקש, והסכמה כתובה שלהם צורפה לבקשת הכונסים. 17.המשיבה, הבעלים של 25% הנותרים, התנגדה לפסיקת שכר הטרחה בשיעור המבוקש, ונימוקי ההתנגדות פורטו בתגובה שהוגשה על ידה, הכונסים הגישו תשובה להתנגדות וראיתי לקבע דיון במעמד הצדדים. 18.מאחר והמשיבה לא הייתה מיוצגת בדיון, ועל אף שעמדתה הכתובה הוגשה עוד קודם לכן, ונשמעה באמצעותה ובאמצעות בנותיה, אחת מהן, הגב' יפה אליאס, רואת חשבון במקצועה, אשר ליוותה את ההליך מתחילתו, ואף סייעה לאביה המנוח בחייו בניהול הנכס, קבעתי כי המשיבה תהיה רשאית להשלים את טיעונה באמצעות עורך דין. 19.ביום 22.6.2016 הודיעה המשיבה כי טענותיה הובאו בפני בית המשפט, וכי היא משאירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. פירוט הבקשה ונימוקיה 20.הכונסים מבקשים שכר טרחה הכולל שני רכיבים. שכר ניהול עבור ניהול הנכס החל מיום 21.9.2014 עד מכירתו, ושכר מימוש עבור הליך המכירה.  21.בבקשתם, פירטו הכונסים רשימת פעולות שהצריך הכינוס, ובין היתר הסדרת רישום זכויות הבעלים בלשכת רישום המקרקעין, איתור יורשים הוצאת צווי ירושה, ביצוע רישום של ירושות ובכלל זה ירושת חסוי, פנייה לבית המשפט לצורך מתן צווים לרישום בעלויות לאור מחלוקות עם לשכת רישום המקרקעין, תיקון רישומים בלשכת רישום המקרקעין, על דרך של הוספת מספרי ת.ז. של בעלים מקוריים, באופן שיאפשר מכירה של הנכס. 22.הכונסים פירטו פעולות נוספות שבצעו לצורך המכירה, ובין היתר הכנת "תיק למציעים" שכלל מידע מקיף ומסמכים רבים, פרסומים, איתור רוכשים פוטנציאליים מיוזמתם, כמפורט בסעיפים 9-114 לבקשתם ובפרוטוקול הדיון מיום 15.6.2016. 23.הכונסים גם פירטו את הליך ההתמחרות המורכב שערכו, שהניב בתום ההליך מכר במחיר העולה בכ-6.5 מיליון ₪ על מחיר השמאות.  24.לעניין ניהול הנכס, הכונסים מפרטים בבקשה את הפעולות להן נדרשו הכונסים כחלק מניהול הנכס,לנוכח מורכבותו, כנכס פעיל שחלק מיחידותיו מושכרות בשכירות חופשית וחלק בשכירת מוגנת, כאמור. 25.הכונסים טוענים, כי בשקלול נסיבות התיק, ריבוי המשיבים, מידת המאמץ והעבודה המשפטית שהושקעה, משך התקופה בה טיפלו הכונסים בנכסי המשיבים, כמו גם העובדה שעבודתם המאומצת בת מאות שעות, הניבה לבעלים פירות ראויים ביותר, זכאים הם לשיעור שכר הטרחה המבוקש בבקשה. 26.כאמור, הסכום המבוקש מגלם הן את שכר הטרחה בגין הניהול והן את שכר הטרחה בגין המימוש. 27.הנחת המוצא היא, כי השכר המבוקש כולל גם שכר עבור פעולות אותן עתידים הכונס לבצע, כפי שיידרשו להשלמת הליך הכינוס. תגובות המשיבים28.הכונסים צירפו לבקשה לאישור הסכם המכר, ולבקשה שלפניי, הסכמת 75% מן הבעלים בנכס לאישור המכר ולפסיקת שכר טרחה לכונסים בשיעור המבוקש בבקשה. 29.המשיבה, לא התנגדה לאישור הסכם המכר, אך מתנגדת לבקשה בטענה שהשכר המבוקש הוא מופרז. לטענת המשיבה, פעולות הניהול והמימוש של הנכס לא היו מורכבות במיוחד, לא התמשכו על פני תקופה ארוכה, הפרסום הוא פעולה פשוטה שאינה כרוכה במאמץ ולא בוצעו פעולות מיוחדות. 30.המשיבה הוסיפה וטענה כי רישום הירושות נעשה באופן אישי עבור משיבים, בעוד היא, המשיבה, נשאה בהוצאות שנגעו לרישום ירושת בעלה המנוח באופן אישי, כי נשאה בשכר טרחה לבאי כוחה וכי פעולות הכונסים אינן מצדיקות פסיקת שכר טרחה בשיעור זה, לאור מחיר הנכס הגבוה. 31.המשיבה מבקשת כי שכר הטרחה שיפסק לא יעלה על 500,000 ₪ ומציינת כי בהיותה אלמנה ללא הכנסות ומטופלת בבת שהפכה נכה לאחרונה, אין להטיל עליה לשאת בשכר טרחה כה גבוה. 32.אשר לדמי הניהול, טוענת המשיבה, כי הכונסים קבלו לניהולם נכס מסודר, חוזי שכירות מסודרים ומדובר בניהול פשוט, שאינו מצדיק פסיקת שכר גבוה. 33.המשיבה צירפה להתנגדותה העתק החלטה בבר"ע 276/000 החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ. אדמות שמאי יקיר בע"מ שם נפסק לכונס שמונה על פי חוק ההוצאה לפועל שכר טרחה של 4.5% בלבד, בשל ערך המכירה הגבוה. 34.בתשובה לתגובה הודיעו המבקשים, כי מאחר וקיימת הסכמה של 75% מן הבעלים לשכר הטרחה כפי שהתבקש, העמידו בקשתם על הרף התחתון המקובל, אך לנוכח ההתנגדות, הם שומרים על זכותם לעתור לפסיקה בשיעור -8% ממחיר המכירה, מן הטעמים שפורטו בבקשה, והמצדיקים פסיקה כזו.  דיון והכרעה35.טענות המשיבה לטיפול אישי של הכונסים עבור חלק מן הבעלים נדחות על ידי וזאת לנוכח הצהרתו של עו"ד שפירא בעמ' 31 ש' 21-23 לפרוטוקול כדלקמן: "בכל מקרה אני מבהיר שקופת הכינוס אינה מממנת את דמי עריכת השומות העצמיות"  וכן בש' 25-26: "אני מצהיר ומודיע שאנחנו לא שילמנו מקופת הכינוס לגורם כלשהו בגין רישום צווי ירושה לאדם זה או אחר, במסגרת הכינוס. לאף אחד מהבעלים. כבעל זכות חתימה בחשבון הכינוס." 36.נותר אפוא לבחון את שיעור שכר הטרחה לו זכאים הכונסים.  37.הפסיקה העדכנית מלמדת שעל אף שהכלל הוא, ששכר כונסים בתביעות לפירוק שיתוף במקרקעין נגזר משווי הנכס שמומש, כאשר שיעור השכר נע בין 6% ל- 10% משווי הנכס, נוטה הפסיקה להעדיף את הרף הנמוך של הטווח. בתא (חי') 15314-96 מאיר טורנר נ' צבי טורנר (החלטה מיום 27.4.10) נסקרה הפסיקה כדלקמן: "קביעת השכר תעשה לפי הבחנה בין סוגי התקבולים שביחס אליהם נקבע השכר, ומידת הטרחה הכרוכה בטיפול בהם. בית המשפט יכול, על פי שיקול דעתו, להקטין או להגדיל את שכר הכונס בהתאם למידת הטרחה והמאמץ שהשקיע, מנימוקים שירשמו"  כב' הש' מנהיים מונה בת"א (ראשל"צ) 3922/07 עו"ד אורן נ' י. חנקס בע"מ, מספר שיקולים רלבנטיים נוספים לקביעת השכר: השיעור המקובל בכגון דא; היקף עבודתו של הכונס והצלחת הכינוס שבאה לידי ביטוי בקבלת תמורה הגבוהה מהערכת השמאי וההצעות האחרות; ושווי הנכס.בת"א (ת"א) 1362/01 דמארי אילן- כונס הנכסים נ' אהרון נקבע כי מקובל לקצוב 6%- 10% משווי העסקה תוך התחשבות בהיקף הפעולות ואורך הזמן שבו מתחיל כונס הנכסים ומסיים את המשימה שהוטלה עליו. העיקרון המנחה בהתאם לפסיקה הוא עשיית צדק בין הצדדים ,בהתאם לנסיבות העניין. בע"א (ת"א) 3120/00 שאווט נ' אלבר (מינטלית) נכסים והשקעות בע"מ לעניין שיעור שכה"ט, טען הכונס, כי ביהמ"ש קמא, החליט על שכרו בשיעור 8% בהתחשב בחקיקה ובפסיקה המדברת על שכר שבין 6% ל-10%. ערכאת הערעור ציינה כי כיום קיימת נטייה להפחית בשכרם של כונסי נכסים, והדבר בא לידי ביטוי בתקנות החדשות לעניין שכר כונסים המטפלים במכירת נכסים בהוצל"פ. חרף זאת לא התערב ביהמ"ש המחוזי בהחלטת שופטת השלום אשר בחנה את פעולת הכונס וקבעה את שכרו על דרך המיצוע, והותירו בסכום שנפסק. בת"א (רח') 2475/01 נבט נ' הלל חזר ביהמ"ש על כך ששכר הטרחה המקובל, הנגזר מתקנות ההוצאה לפועל, עומד על 6 עד 10 אחוזים מערך המקרקעין, אלא ששם נקבע, כי הכונס אינו זכאי לחישוב השכר מערך החלקה כולה, שכן טיפל רק בחלק הנמכר- 75% מכלל החלקה. בכך אבחנה השופטת שטמר מקרה זה מהמקרה הנזכר בפרשת שאווט. בת"א (חד') 3461/05 ד"ר שושני נ' ד"ר זומר לעיל, צוין כי, ברוב המקרים העמידו בתי המשפט את שכ"ט הכונס על 6% משווי המימוש או שווי הנכס. כן ראו ת"א (פ"ת) 5393/03 עו"ד נמרוד תבור – כונס הנכסים נ' הרש עמליה (17.1.08):"ומה באשר לשיעור שכר הטרחה? בתי המשפט העמידו לאורך שנים את שכר טרחתם של כונסי נכסים, אשר מונו לצורך פירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירה בטווח של 6%-10% משווי המקרקעין. בפסיקה נקבעו פרמטרים שונים לצורך קביעת שיעורו של שכר הטרחה. בין השאר, נלקחו בחשבון היקף הפעולות שנעשו על ידי כונס הנכסים, משך זמן פעילותו, ומהות העניין. פעילותו של עו"ד תבור, אשר הביאה בסופו של דבר לפירוק השיתוף המיוחל, פורטה בהרחבה בדיווחים שהגיש לבית המשפט מעת לעת ובבקשתו מיום 6.11.07 לקביעת שכר טרחתו. המדובר בקבלת חוות דעת שמאי בנוגע לשווי המקרקעין, בפרסום הזמנה להציע הצעות לרכישת המקרקעין ועריכת התמחרות בין המציעים, בפרסום הזמנה חוזרת להציע הצעות ועריכת התמחרות חוזרת, בניסוח הסכם מכר, בהגשת דיווחים על העיסקה לרשויות המס ועוד. המדובר בפעילות רבה ביותר.יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את ערכו הגבוה של המגרש. נקבע גם כי כאשר מדובר בנכס שערכו גבוה במיוחד, ניתן בנסיבות מסויימות להפחית את שכר טרחתו של הכונס. לענין זה ראה בר"ע(חיפה)276/00, החברה לפיתוח מרכזים מסחריים ביו"ש בע"מ נ' אדמות שמאי יקיר בע"מ (לא פורסם), והפסיקה הנזכרת שם (אליו הפנתה המשיבה בתגובתה).וכן ראה תא (ראשל"צ) 4617-08 עו"ד דרור נאור (כונס נכסים) נ' גולן זכאי (25.8.11)' הרלבנטי במיוחד לצורך פסיקה במקרה שבפני: "באשר לשיעור השכר, השיעור של 6% משווי הנכס כולו, הינו שכר ראוי והולם במקרה זה, במיוחד נוכח העובדה כי איש מהצדדים לא החמיץ הזדמנות לפנות בטענות ובבקשות שונות לבית המשפט. החל בכך המשיב 2 בשלבים הראשונים של טיפול הכונס, שם העלה הסתייגויות והצעות שאינן מוצדקות לטיפול במכירת הנכס, והמשיך בכך המשיב 1, שהעלה הצעתו לרכישת הנכס לאחר המועד האחרון לכך, ולאחר שהכונס הכריז על המשיב 2 כזוכה, וגרם בכך לשרשרת דיונים נוספת בבית משפט זה ובערכאת הערעור. המשיב 2 הוסיף עוד כהנה וכהנה בהעלותו טענות חסרות הצדקה לעניין תוספת המע"מ שעליו להוסיף לתמורה, ואילץ את הכונס להגיש בקשה נוספת במקרה זה. נוכח האמור לעיל, נאלץ הכונס, פרט לפעולות הכינוס המקובלות והרגילות, לעסוק גם במתן תגובות לא מעטות לטענות הצדדים, להגיש בקשות שלא היו מוגשות אלמלא היו הצדדים חלוקים ביניהם כמעט בכל תג ותג, וגם להתייצב פעמיים בבית המשפט (פעם בבית משפט זה ופעם בבית המשפט המחוזי). בכך יש לראות תוספת עבודה ניכרת לעבודתו הרגילה של הכונס.על רקע כל אלה, בקשת הכונס לשכר בשיעור של 6% משווי הנכס הינה הולמת, ראויה ויותר מהוגנת כלפי הצדדים, שמוטב היה להם אילו היו מודים לכונס על פועלו ועל התנהלותו היעילה והמהירה, ולא מתנגדים לבקשתו." 38.יצויין, כי פסקי הדין שלעיל עסקו בפסיקת שכר הטרחה בגין מימוש הנכסים, ואין בהם התייחסות לפעילות הכונסים בגין ניהולם. בענייננו כאמור, ה-6% המבוקשים כוללים גם שכר ניהול. 39.במקרה דנן מחיר נמכר הנכס כאמור, בסך של 24,550 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. 40.עיון בתיק מלמד שהכונסים נדרשו לפעולות רבות לשם ניהול הנכסים ולשם מימושם . 41.לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים הנוגעים לעניין, היקף פעילותם של כונסי הנכסים ומחיר המכירה, העובדה שבתום ההליך נמכר הנכס במחיר הגבוה ב6.5 מיליון ₪ ממחיר השמאות למול נקודת הפתיחה של ההצעות, שהייתה בסך 17.67 מיליון, קרי: נמוכה ממחיר השומה, העובדה כי 75% מן הבעלים מסכימים לשכר המבוקש, העובדה כי השכר מבוקש הן בגין ניהול והן בגין מימוש, והינו ברף התחתון הנהוג לפסיקת שכר טרחת כונס, אני נעתרת לבקשה. היקף עבודתם של הכונסים עד למימוש הנכס, הצלחתם בקבלת תמורה מעל להערכת השמאי ושווי הנכס מלמדים שאין במקרה שלפני עילה לחרוג מתחת לרף התחתון המקובל בשיעור 6%.  42.שכרם של כונסי הנכסים יעמוד בשיעור של ל 6% ממחיר הנכס, ובסך של 1,473,000 ₪ (מיליון ארבע מאות שבעים ושלושה אלף ₪) בצירוף מע"מ.  43.הצדדים יישאו בשכר טרחתם של כונסי הנכסים, כל אחד בהתאם לחלקו היחסי במקרקעין. מחצית מן הסכום ישולם מכספי התמורה הראשונים, ומחצית מן התשלום האחרון שישתלם ע"י הקונה, בהתאם לפעימות כמבוקש בבקשה. 44.בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ו, 26 יוני 2016, בהעדר הצדדים.