ה"פ 9002-12-15 שרביט נ' בנק מזרחי טפחות בעמ ואח'

1.לפניי בקשה מטעם נתבע 1 להורות לתובע להפקיד לאלתר ערבון וערובה בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זאת לאחר שהתובע נמנע מלהפקיד בתיק ההוצאה לפועל המתנהל כנגדו סך של 110,688 ₪ שהוא סכום יתרת המשכנתא, שאינו שנוי במחלוקת, בצירוף 5,000 ₪ להבטחת הוצאות ההליך על פי החלטות שניתנו בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב בתאריכים 8.10.15 ו-30.10.15.

2.המבקש הגיש בבית משפט זה ביום 3.12.15 תביעה לסעד הצהרתי, במסגרתה ביקש מבית המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו הנכס הידוע כתת חלקה 34 מפה 2/81 הנמצא ברח' ממרה 36 בקריית ארבע הרשום בפנקס הנכסים המתנהל במפקדת אזור יהודה ושומרון – קצין מטה לרישום מקרקעין, מרשם הרשאות בבית אל (להלן: "הנכס") הינו בבעלות המבקש לא בבעלות הנתבעים 2 ו-3.

3.יחד עם הגשת התביעה הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע של הליכי מימוש הנכס, הליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב.

4.הנתבע 1 טוען, כי בעקבות החלטות בית המשפט עוכב הליך המימוש של הנכס. הנתבע 1 טוען עוד, כי בכל מקרה הוא זכאי לפרעון המשכנתא הרובצת על הנכס לטובתו, ואין מקום לארכה נוספת כלשהי בעניין זה, מה גם שלטעמו של נתבע 1 לא ניתנה ערובה או ערובה מספקת כתנאי למתן צו המניעה, ובהקשה זה מפנה נתבע 1 להוראות התקנות המחייבות הפקדת ערובה.

5.באשר לסיכויי התביעה וזכות הצדדים לטעון לעיכוב מימוש המשכנתא, טוען נתבע 1 כי זכותו נובעת מכוח המשכון הרובץ על הנכס ולא מכוח עיקול שנרשם לטובת נתבע 1 על הנכס. מוסיף וטוען נתבע 1 כי מאחר שהתובע אינו טוען לבטלות המשכנתא, הרי אין מקום להותיר את עיכוב הביצוע על כנו, ובוודאי בהעדר הפקדת ערובה וערבון בסכומים משמעותיים.

6.התובע הגיב לבקשה זו וטען בין היתר, כי הנתבע 1 החל לפעול למימוש הנכס באיחור ניכר של 4 שנים וזאת משיקולים שונים, לרבות העובדה שהנתבע 1 ביקש מהנתבעים 2 ו-3 לסייע לו בעניין הקשור לנכס.

7.התובע טוען, כי הנתבע 1 ידע על כך שהנכס נמכר וכי מימוש הנכס יפגע קשות בזכויותיו. עוד טוען התובע, כי רישום העיקול לטובת הנתבע 1 בלשכת רישום המקרקעין נעשה לאחר שנרשמה הערת אזהרה בגין כך שהנכס נמכר לתובע.

8.התובע טוען, כי הנכס נמכר ונקנה על ידו בתום לב ובתמורה מלאה, ועל כן ברי שלא ניתן לפעול כיום למימוש הנכס, גם אם עילת המימוש נתמכת בהסכם משכון, שהרי לשיטתו של התובע עילת מימוש הנכס מכוח המשכון בטלה לאחר שהנתבע 1 עצמו רשם עיקול על הנכס.

9.התובע טוען, כי אין לו קשר אישי או משפחתי עם הנתבעים 2 ו-3 ומדובר במכר שנעשה בתום לב, ואין כל חשש או סיבה להניח כי הדבר נעשה כדי להבריח את הנכס מנושים או לפגוע בנתבע 1, וכי קיימות בידי התובע ראיות לכך ששולם סך של כ-400,000 ₪ על ידו לנתבעים 2 ו-3.