ה"פ 8650-01-15 שושנה ואח' נ' פלוני ואח'

 1.בפניי בקשה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו כל המיטלטלין המצויים בבית בו מתגוררים המבקשים ברחוב משה גושן בקרית מוצקין מצויים בבעלותם הבלעדית, ואין למשיב מס' 1 (להלן : "המשיב") - בנם של המבקשים זכויות במיטלטלין אלה וכפועל יוצר מכך אין ליתר המשיבים - נושיו של המשיב זכות לעקל את המיטלטלין כחלק מניסיון גביית חובותיו של המשיב.

2.יצויין כי הבקשה באה לעולם בעקבות עיקול והוצאת טלוויזיה מבית המבקשים. המבקשים עתרו בצו זמני להשבת הטלוויזיה לידיהם, וכב' השופט י' טורס מצא לנכון להורות להשיב את הטלוויזיה לידיהם בכפוף להפקדת סך 800 ₪ בקופת בית המשפט. המשיבה מס' 2 (להלן : "העירייה") הגישה בקשה לביטול ההחלטה הנ"ל, ולבסוף נקבע כי טענות הצדדים, גם לעניין הצו הזמני שניתן, תידונה במסגרת הדיון בהליך העיקרי.

3.לישיבת יום 12.3.15 שנועדה לשמיעת ראיות הצדדים לעניין ההליך העיקרי, התייצבו המבקשים, ב"כ העירייה והמשיבה מס' 3 - שהיא גרושתו של המשיב ומנהלת כנגדו הליך לגביית מזונות.

4.המבקשים טוענים בבקשתם ובתצהיר התומך בה, כי בנם- המשיב אינו מתגורר עימם מזה שנתיים, וכי כל המיטלטלין המצויים בבית הם בבעלותם ונרכשו מכספם.

5.המבקשת נחקרה על תצהירה. לטענתה, היא והמבקש גרים בבית מזה תשע שנים, ואילו המשיב התגורר עימם עד לפני כשנתיים. היא גם העידה כי היא נמצאת בקשר עם בנה "לעיתים רחוקות" (עדותה בעמוד 1 שורה 20 לפרוטוקול). באשר לרכוש, העידה העדה כי בביתה ישנן שתי טלוויזיות ושני מקררים וכי היא לא שמרה על קבלות המעידות רכישת הציוד על ידה (עמוד 2 לפרוטוקול).

6.מאידך, העידה המשיבה מס' 3 כי צו מעצר שהיא הוציאה בהליך מזונות כנגד המשיב בוצע בבית המבקשים בסוף חודש אוגוסט האחרון (ראו עדותה בעמוד 2 שורות 16 ו- 17 לפרוטוקול). המשיבה מס' 3 שמלאה טענות כרימון על המשיב והוריו, העידה, כי אין היא יכולה להעיד כי המשיב מתגורר אצל הוריו, וכי בעת הפירוד ביניהם הוא לא נטל חפצים מביתם המשותף. היא גם העידה כי הוא קנה במתנה להוריו אחת הטלוויזיות (עדותה בעמוד 2 שורות 22-24 לפרוטוקול).

7.לאחר שעיינתי בחומר הראיות הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

8.הגם שחוק ההוצאה לפועל קובע חזקה, לפיה מיטלטלין המצויים בבית בו מתגורר החייב הם בבעלותו, נדמה כי המבקשים הוכיחו כי המיטלטלין המצויים בביתם הם בבעלותם הבלעדית, ולהלן הנמקתי.

9.סעיף 28 (א) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 קובע כדלקמן: מטלטלין שעוקלו שהיו על גופו של חייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי החייב, כל עוד לא הוכח, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל שאינם שלו", ואילו סעיף 28 (ג) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי: "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה של רשם ההוצאה לפועל על פי סעיף זה, רשאי לבקש ממנו לבקש עיכוב ביצוע של החלטתו כדי לאפשר למבקש לפנות לבית המשפט לעניין הבעלות על המטלטלין המעוקלים; רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו".