ה"פ 8519-04-16 פילבסקי נ' ביבי - פסקדין

בפניי בקשה לביטול צו מניעה זמני שניתן על ידי ביום10.4.2016, בהעדר התייצבות מטעם המבקשת לישיבה מאותו יום שנקבעה לדיון במעמד הצדדים בבקשה למתן צו מניעה זמני.

רקע

1.המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין מיום 15.2.2015, בגדרו מכרה לכאורה המבקשת למשיב את זכויותיה בדירה ברח' גדוד ברק 17 בטבריה והידועה כגוש 15009 חלקה 1 (להלן: "החלקה"). בד בבד עם הגשת התביעה הגיש המשיב בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשת לבצע כל דיספוזיציה במצב הזכויות בדירה עד מתן פסק דין בתיק העיקרי.

2.ביום 6.4.2016 ניתן על ידי צו מניעה ארעי האוסר על המבקשת לבצע כל דיספוזיציה במצב הזכויות בדירה, וזאת לאחר ששוכנעתי כי אי מתן הצו עלול לגרום למשיב נזק בלתי הפיך, וקבעתי דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני במעמד הצדדים ליום 11.4.2016. דיון זה הוקדם ליום 10.4.2016 בהחלטה מיום 7.4.2016. אין מחלוקת כי הבקשה לצו מניעה זמני, המרצת הפתיחה והחלטות בית המשפט מתאריכים 6.4.2016 ו- 7.4.2016 הומצאו כדין למבקשת ביום 7.4.2016.

3.ביום 8.4.2016 הגישה המבקשת בקשה לדחיית מועד הדיון. נטען, כי המבקשת היא אישה קשישה בת 88 שנים, סיעודית וצמודה אליה מטפלת קבועה לכל שעות היממה. היא מעולם לא נפגשה עם המשיב, מעולם לא קיבלה ממנו דבר ולא חתמה מולו על הסכם כלשהו. לטענתה בבקשה לדחיית מועד הדיון, הבקשה הומצאה לה רק ביום 7.4.2016 בשעה 15.30 ובשל העובדה כי הדיון נקבע ליום 10.4.2016, אין לה אפשרות אפילו להתייעץ עם עורך דין. בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטה שניתנה בבוקר יום 10.4.2016.

4.על אף שהבקשה לדחיית מועד הדיון נדחתה, המבקשת לא התייצבה לדיון מיום 10.4.2016 ובשל כך קיבלתי את הבקשה למתן צו מניעה זמני וקבעתי, כי הצו הארעי שניתן על ידי ביום 6.4.2016 יעמוד על כנו עד מתן פסק דין בתיק העיקרי וזאת בתנאים שנקבעו בו.

הבקשה והתגובה

5.בבקשה לביטול הצו טוענת המבקשת, כי היא לא התייצבה לדיון מפאת גילה המתקדם וחזרה על טענתה, כי היא אישה סיעודית, בת 88 שצמודה לה מטפלת קבועה ועל כן, היא לא יכולה הייתה להתייצב לדיון בהתראה קצרה של שלושה ימים כאשר הבקשה הומצאה לה ביום חמישי (7.4.2016) והדיון קבוע ליום ראשון שלאחר מכן (10.4.2016). לטענתה, אי התייצבותה לדיון לא נבעה חלילה מזלזול בבית המשפט אלא אך מפאת גילה המתקדם. למחלוקת גופה טענה המבקשת, כי היא אינה חתומה על זיכרון הדברים שצורף לבקשה, מעולם לא נפגשה עמו ולא חתמה מולו על הסכם כלשהו. היא לא התחייבה כלפי המשיב לשום דבר ולא קיבלה ממנו סכום כלשהו עבור הדירה. לטענתה, כל אשר נעשה על ידי המשיב הוא מסירת שיק לביטחון למתווך, שיק שעד היום לא נפרע. היא הוסיפה, כי בנה עזרא ביבי חתם על ההסכם, והוא (ההסכם) משקף את התחייבות עזרא לדאוג לכך שאמו (המבקשת) תחתום על ההסכם אם יתמלאו התנאים הקבועים בהסכם, לרבות קבלת פסק דין תוך 4 חודשים מיום עריכת ההסכם המצהיר על זכויות המבקשת בדירה. לטענתה, פסק דין כאמור ניתן רק בחלוף 8.5 חודשים ועל כן, ברור כי להתחייבות זו של עזרא אין כל תוקף. עוד נקבע בהסכם, כי אם תחויב במס שבח, או בהיטל השבחה, היא תהיה רשאית לבטל את ההסכם ולאף צד לא תהיה כל טענה כנגד רעהו בגין כך. גם בשל תנאי זה דין ההסכם להתבטל.