ה"פ 65942-11-15 מזרחי נ' בן חמו ואח'

זה מספר שנים שהתובע מחזיק בשטח בתוך בניין, שאותו הפך ליחידת מגורים ואשר אין מחלוקת על כך שנבנה ללא היתר בניה כדין וכי הוא חלק מהרכוש המשותף של דיירי הבניין, אשר התובע אינו נמנה עימם. הנתבע 2, הנמנה עם דיירי הבניין ובעל זכויות בדירה שבבניין וממילא גם ברכוש המשותף, הגיש תביעה לפינוי התובע מאותו שטח שתפס. תביעה זו התקבלה בהסכמה ועל-פי פסק הדין שניתן בעניינה, נקבע מועד לפינוי התובע וכן נכללה בו אפשרות לכך שייערך הסכם בכתב לעניין המשך שהות התובע במקום.

במסגרת התביעה הנדונה טוען התובע, כי אמנם נערך הסכם כאמור, הגם שההסכם נעלם ולכן אינו יכול להציגו, אך על-פי אותו הסכם הוא רשאי להוסיף ולהחזיק בשטח שתפס. לכן עתר לסעד שיורה על אכיפת אותו הסכם ועל ביטול הליכי ההוצאה לפועל של פסק הדין שניתן בתביעת הפינוי. מנגד טוענים הנתבעים, כי על-פי ההסכם שנערך עם התובע לאחר מתן פסק הדין בתביעת הפינוי, שאותו הציגו, הורשה התובע להוסיף ולהחזיק במקום למשך תקופה נוספת אשר הסתיימה זה מכבר. לפיכך טענו, כי יש לדחות את התביעה וכי על התובע להתפנות מהמקום.

לאחר בחינת טענות הצדדים, התקבלה טענת הנתבעים כי יש להורות על דחיית התביעה על הסף. כל זאת מן הטעמים אשר יובאו בפסק-דין זה.

רקע עובדתי, פירוט עיקרי ההליכים ותמצית טענות הצדדים

2.רובן של העובדות הדרושות לשם הכרעה בתביעה הנדונה, שעליהן נעמוד תחילה, אינן שנויות במחלוקת. ככל שנידרש לעובדה השנויה במחלוקת, הדבר יצוין במפורש.

3.הנכס או המקום שבו מחזיק התובע הוא חדר השעונים הנמצא סמוך למקלט בבניין ברחוב אברהם שטרן 24 בירושלים (להלן – הבניין), אשר אין מחלוקת על כך כי הוא חלק מהרכוש המשותף של הבניין (מקום זה יכונה להלן – הנכס). בשנת 2003 או במועד סמוך, תפס התובע חזקה בנכס והפך אותו ליחידת מגורים ששטחה כ-15 מ"ר, שאליה חיבר מים וחשמל והיא משמשת למגוריו.

הנתבע 2 הוא דייר ובעל זכויות רשומות במרשם המקרקעין בדירה אחת מתוך שתיים-עשרה הדירות שבבניין והנתבע 1 הוא בנו.

4.כפי שעולה מכתבי הטענות, במרוצת השנים נעשו ניסיונות שונים להביא לפינוי התובע מהנכס, הוגשו נגדו תלונות שונות אל המשטרה ואף ננקטו הליכים של הוצאת צווים לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. אלו, כך נראה, לא הועילו.

5.ביום 14.9.2010 הגיש הנתבע 2 אל בית משפט זה תביעה נגד התובע ונגד נתבעת נוספת (אודליה ששון), אשר בה עתר להורות על פינוי השניים מהנכס (ת"א 20707-09-10. להלן – תביעת הפינוי). תחילה ניתנו נגד השניים פסקי-דין בהיעדר הגנה, אשר על-פיהם נדרשו הם לפנות את הנכס, אולם בקשת התובע לביטול פסק הדין התקבלה והתביעה נגדו התבררה.