ה"פ 63086-09-17 קרנאווי נ' תובל (ע.ח.) מחזור בע"מ ואח'

ביום 28.9.17 הגיש המבקש "בקשה למתן צו מניעה ארעי", במסגרתה עתר להורות כי טובין מסוג דחסן משולב הידראולי, המצויים כטענתו בחצרי הצד השלישי, ייוותרו בחזקת הצד השלישי עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית שהגיש.

על יסוד נימוקים מצרפיים שונים, בהחלטתי מיום 29.9.17 קבעתי כי איני מוצא ליתן הסעד במעמד צד אחד, ועל כן, הוריתי למשיבים למסור תגובתם לבקשה.

ביני לביני הוגשה בקשה מטעם המשיבים לדחות מועד הגשת התגובה, ובהחלטתי מיום 16.10.17 נעתרתי לבקשה, תוך שציינתי כי בשים לב לחלוף הזמן עד הנה, ב"כ המשיבים תבחן תחילה מול ב"כ המבקש האם יש מקום להידרש להגשת תגובה.

סופו של דבר, ביום 19.10.17 הגישו המשיבים תגובתם לבקשה.

בשים לב להחלטתי העוקבת, ביום 23.10.17 הודיע ב"כ המבקש כי "מסיבות פרקטיות בלבד" (ס' 4 לבקשה), הוא מבקש למחוק הבקשה. בה בעת, טען כי שוחח עם ב"כ המשיבים עובר להגשת התגובה, מתוך מגמה לייתר הגשת התגובה, "אך מסיבות בלתי מובנות הוגשה התגובה בכל זאת" (ס' 5 לבקשה).

בהחלטתי בו ביום הוריתי על מחיקת הבקשה למתן סעד זמני כמבוקש. עם זאת, לעניין הוצאות הבקשה, הוריתי לב"כ המשיבים למסור תגובתה.

בתגובת המשיבים נטען כי היה על המבקש לבקש מחיקת הבקשה בסמוך לאחר שניתנה החלטת ביהמ"ש מיום 29.9.17, ולא להמתין עד לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה למתן סעד זמני.

באשר לטענה כי ב"כ המבקש הציע לייתר הגשת התגובה, נטען כי ב"כ המבקש צירף הסכמתו למחיקת הבקשה בסייגים, אשר ככל שניתן להבין לא היו מקובלים על המשיבים.

בתשובת המבקש לתגובת המשיבים, נטען כי בנסיבות העניין אין מקום לפסיקת הוצאות, "ומשלא נגרם נזק כלל לאף צד, מן הדין שלא ייפסקו הוצאות או לחילופין ייפסקו הוצאות לפי התוצאות בסוף ההליך" (ס' 7 לתשובה).