ה"פ 56756-12-15 בן יהודה ואח' נ' הופמן ואח'

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבים לבנות חומה בתוואי זיקת הנאה רשומה לטובת מגרש המבקשים בשטח מגרש המשיבים 1-2.

המדובר בשלושה בתים שכנים שהכניסה אליהם משותפת בשביל מעבר אחד, כפי שנראה בתשריטים שצורפו ע"י הצדדים. בתי המבקשים והמשיבים 1-2 רשומים כבית משותף.

ניתן צו מניעה ארעי, שלאחריו הוגשו תגובות הצדדים, והתקיים דיון במעמד הצדדים.

טענות המבקשים:

1. מדובר בזיקת הנאה רשומה משנת 1986 שהיא זכות קניינית המוקנית למבקשים, שהמשיבים, והיתר הבניה שקיבלו ללא הסכמת המבקשים, מפרים אותה.

2. המבקשים טוענים כי לא השלימו עם המצב שהיה קיים לפני הריסת החומה הקודמת, שהיתה בנויה על שטח זיקת ההנאה, הגישו תלונה לעיריה ופנו למשיבים 1-2 בדרישה להסיר את החומה. יצויין כי המבקשים רכשו את הנכס בשנת 2010, ועברו להתגורר בו בשנת 2011. ברם, פנייתם המתועדת היחידה לעיריה בעניין זה הינה משנת 2015 (נספח 4 לבקשה). פניה קודמת של המבקשים משנת 2011 היתה בעניין קירוי מקומות חניה במגרש המשיבים 1-2, ולא בעניין החומה או שביל הגישה (מוזכר בנספח 5).

3. בקשת ההיתר לשינויים בביתם של המשיבים 3-4 מדצמבר 2014, שהוגשה לאישורם של המבקשים, כללה תחימת היקפו של מגרש המשיבים 3-4, והמבקשים טוענים כי התנגדו לכך עקב חסימת המעבר לביתם. רק בדיעבד, כשהחלה הריסת החומה הקיימת, בדצמבר 2015, נודע למבקשים שהוגשה תכנית מתוקנת ללא ידיעתם ושיתופם, כי אם בהסכמה בין המשיבים 1-2 למשיבים 3-4, שכללה הריסת חלק מהחומה בשטח המשיבים 1-2 והקמת פירי אשפה, בזק וכבלים של המשיבים 3-4 באותו אזור, המצוי בתוואי זיקת ההנאה ולצד שביל הגישה הקיים, וכי הוסכם בין המשיבים כי המשיבים 3-4 יאפשרו מעבר בשביל זה למשיבים 1-2 ולמבקשים. התכנית אושרה ע"י הועדה המקומית באוגוסט 2015 והיתר בניה ניתן בדצמבר 2015. למבקשים נודע על כך רק כאשר החלו להתבצע ב-22.12.15 עבודות הריסה של חלק מהחומה במגרש המשיבים 1-2 והחלו בבניית חומה חדשה בתוואי זיקת ההנאה. עקב כך, המבקשים הגישו את התביעה והבקשה לצמ"ז שימנע בניה ע"י המשיבים בשטח זיקת ההנאה, וכן הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערר.

4. המבקשים צרפו חוות דעת מומחה בטיחות תנועה מטעמם, לפיה העובדה כי בהתאם להיתר הבניה, גם מעבר רכבי המשיבים 3-4 תעשה דרך שביל המעבר, פוגעת בבטיחות מעבר הולכי רגל בשביל, וזאת כאשר לפני היתר הבניה, מקום חניית רכבי המשיבים 3-4 במגרשם היה אחר, והיציאה היתה בנסיעה קדימה.

טענות המשיבים:

1. שביל המעבר לבית המבקשים נבנה מלכתחילה ע"י החברה הקבלנית באופן שונה מאשר נרשם בתשריט זיקת ההנאה, והדבר מצא ביטויו בהסכם המכר בין המבקשים למוכרי ביתם, משנת 2010 (נספח א' לתשובת משיבים 1-2) בו נכתב והוצהר כי "בפועל, המעבר אל הממכר נעשה שלא בהתאם לתשריט המסומן נספח ב', וכי הוא נעשה בסמוך לו. דרך המעבר הקיימת בחלקה עוברת בחלקה של יחידה שכנה המצויה בגוש 6581 חלקה 576 תת חלקה 1 (מגרש המשיבים 3-4 – נ.מ.ש.) וכך נהג מוכר מס' 6 מהיום בו רכש את הזכויות בממכר מהחברה הקבלנית ישינובסקי שבנתה את הבית, וכך אף רוצף השביל היסודי על ידי החברה הקבלנית עצמה". משמע, המשיבים ידעו עוד לפני רכישת ביתם כי שביל הגישה בפועל אינו השביל הרשום בזיקת ההנאה, ומאז רכישת ביתם, מעל 5 שנים לפני הגשת התביעה, לא נקטו כל צעד משפטי לשינוי מצב דברים קיים זה.