ה"פ 55591-06-14 מילשטיין נ' עו"ד אורי דניאל ושות',הפ"ב 44426-05-14 עו"ד אורי דניאל ושות' נ' מילשטיין

המבקש עותר להכריז על בטלות תניית הבוררות הכלולה בהסכם שכר הטרחה שנכרת בינו ובין המשיב ביום 23.7.13. מנגד, עותר המבקש למינוי בורר בהסתמך על תניה זו.

1. ביום 23.7.13 נכרת בין המבקש לבין המשיב, עו"ד במקצועו, הסכם התקשרות הנושא את הכותרת "התחייבות לתשלום שכ"ט" (להלן – ההסכם), המסדיר את שכר הטרחה שישולם למשיב בגין יצוגו המשפטי של המבקש בארבעת הנושאים המנויים בו: בקשה לאישור משכנתא, תביעה למתן גט בבית הדין הרבני, תביעה כספית וכן עתירה למתן צו הגנה. ההסכם מחזיק שמונה סעיפים. סעיף 7 שבו הינו סעיף בוררות, שזו לשונו:

"כל מחלוקת בקשר עם התחייבות זו ו/או בקשר עם ייצוג הלקוח על פי התחייבות זו וכל הכרוך בייצוג כאמור, יוכרע בבוררות בדן יחיד, אשר ימונה ע"י ר' המוסד לבוררות עסקית בת"א ויהיה כפוף לדין המהותי, ינמק פסקו ויהיה פטור מסדרי דין".

סעיף 8 להסכם מוסיף על האמור, וקובע:

"הלקוח מאשר כי קרא ההתחייבות הנ"ל ומבין מלוא המשמעויות והתוצאות הנובעות ממנה לרבות בקשר עם תניית הבוררות, לאחר שהללו הוסברו לו".

2.היחסים בין המבקש למשיב עלו על שרטון, והמבקש פנה לעו"ד אחר על מנת שימשיך לייצגו. במקביל ביקש המשיב מהמבקש להסדיר את שכר טרחתו ולהשלימו כפי אמות המידה הנקובות בהסכם, בהינתן סעיף 5 שבו, הקובע כי שכר הטרחה על פי ההסכם ישולם למשיב "גם אם וככל שיבחר הלקוח לעבור לייצוגו של עו"ד אחר, טרם השלמת הטיפול המשפטי". משדרישת שכר הטרחה של המשיב לא הוסדרה, עת המבקש טען כי לא זו בלבד שהמשיב קיבל את מלוא השכר שהגיע לו, אלא שגרם לו נזק מחמת ייצוג רשלני, פנה המשיב למוסד הישראלי לבוררות עסקית וביקש למנות בורר בסכסוך שהתגלע בינו לבין המבקש.

3.המבקש מסרב לברר את הסכסוך בינו לבין המשיב במסגרת בוררות, שכן לטעמו דינו של סעיף הבוררות שבהסכם להתבטל. בתביעה שהוגשה על ידו פרש המבקש יריעה רחבה של טיעונים התומכים לשיטתו בבטלות הסעיף, וביניהם: היעדר גמירות דעת לחתום על תנית בוררות; הטעיה מצד המשיב; וטעות מצד המבקש. בתצהיר התומך בתביעתו טען המבקש כי עת חתם על ההסכם "איש לא הסביר לי מה המשמעות של סעיף הבוררות, מהו הליך בוררות, מה ההבדל בינו לבין הליך בביהמ"ש, מהם חובותיי ומה זכויותיי במסגרת בוררות, כיצד היא מתנהלת, בפני מי, ומה ההשלכות של הליך בוררות" (סעיף 4 לתצהיר). עוד טען המבקש כי המשיב "הפר כלפי את חובת הגילוי והנאמנות המוטלת על עו"ד כלפי לקוחו" משלא וידא שהמבקש "יודע ומבין" את תוכנו של הסכם שכה"ט, וכי לו ידע ש"ההתדיינות לא תתבצע בביהמ"ש, בו אני בוטח, ואני עלול למצוא את עצמי מתדיין במסגרת פרטית של בוררות יקרה, בלתי פורמלית, שלא תחת הדגל וסמל המדינה, לא הייתי מסכים בשום פנים ואופן לבוררות והייתי מתעקש על כך שכל התדיינות תתנהל בביהמ"ש" (סעיף 30 לתצהיר).

יוער כי תצהירו של המבקש כולל גם שלל טענות המתייחסות לטיב ייצוגו על ידי המשיב לגופו של עניין, אשר נעשה לטענתו "באופן קלוקל, פסול, חובבני, רשלני ובלתי מקצועי בעליל", אך שאלה זו אינה צריכה הכרעה בהליך שלפני.

4.המשיב הציר בתצהירו כי נפגש עם המבקש גם ביום 21.7.13, גם ביום 22.7.13 שאז מסר לו הצעת שכ"ט לצורך ייצוגו, וגם ביום 23.7.13, עת נחתם ההסכם. לדבריו: "הבהרתי והסברתי למבקש את כל ההוראות ו/או התנאים שעמדו בבסיס ההתחייבות, לרבות תניית הבוררות, מהותה ומשמעותה. המבקש קרא ההתחייבות וחתם עליה לאחר שהבין והסכים לכל ההוראות ו/או התנאים שעמדו בבסיס ההתחייבות, לרבות תניית הבוררות, מהותה ומשמעותה" (סעיף 12 לתצהירו). כן ציין כי המבקש קיבל ממנו את מלוא ההסברים "לרבות תניית הבוררות מהותה ומשמעותה וחתם

על ההתחייבות לאחר שקרא הבין והסכים לתניית הבוררות" (סעיף 16 לתצהיר).

5.אין חולק כי התדיינות במסגרת בוררות, שהינה מסלול אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים, נסמכת על יסוד ההסכמה, שבלעדיה – אין. כאמור, טענתו המרכזית של המבקש, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתביעתו ובתצהירו, הינה כי לא הבין כי הוא חותם על תניית בוררות, גם לא הבין מה פירושה של בוררות, ולו ניתן לו ההסבר- לא היה מסכים להתדיין במסגרת זו. נבחן אפוא בתחילה אם חצה המבקש את המשוכה העובדתית שבבסיס טענתו, דהיינו, האם אכן שכנע אותי כי לא הבין את סעיף הבוררות ולא ידע טיבה של בוררות מהו.

6.במהלך הדיון הוברר כי המבקש הינו קצין בדרגת סא"ל במילואים; כי הוא מהנדס תעשייה וניהול בהשכלתו; אף השלים את לימודי התואר השני בהנדסת תעשייה וניהול למעט שני קורסים; כי בין השנים 2000-1995 שימש בתפקיד בכיר בחברת אינטל; כי בין השנים 2005-2002 כיהן כסמנכ"ל לוגיסטיקה של חברת אשדוד בונדר; כי שימש כסמנכ"ל תפעול בחברת קסטרו; כי הקים חברה פרטית בשם אטואל העוסקת במכירת ציוד יוקרתי למטבח, כי בשנת 2012 שימש כמנהל מכירות בינ"ל בחברת היפרמדיה, והיה אחראי על עסקאות עם רוסיה, אוקראינה ומדינות נוספות. המבקש אף אישר כי במסגרת עבודתו זו "סגר" עבור החברה חוזים ארוכי טווח. כיום עובד המבקש בחברת אופטיקנה בתפקיד מנהל מפעל/מנהל ייצור.