ה"פ 54540-04-15 ואח'

ביום 15.5.16 מיניתי את השמאית גב' ציפי לביא כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: "המומחית") בכל המרצות הפתיחה שבכותרת. המומחית התבקשה ליתן חוות דעתה בנושא הנכסים מושאי התובענות ולהתייחס בין השאר לשאלות הבאות:

• קביעת שווי ממוכר מרצון לקונה מרצון של הנכס מושא התובענות בליפתא תוך לקיחה בחשבון של מאפייניו הספציפיים ולאחר ביצוע הפחתות או תוספות שווי בהתאם ליתרונותיו ו/או לחסרונותיו במקום בו הם שוכנים.

• קביעת השווי של הבנייה המקורית בלבד, ובנפרד עלויות בנייה של תוספות הבנייה במצבן כיום.

• קביעת שווי הבעלות של הבנייה המקורית בצירוף עלויות בנייה של התוספות, בהתאם לשווי בדיירות מוגנת, ובנפרד שווי כבר רשות.

• קביעת שווי בדיירות מוגנת ללא התייחסות שווי לשטח החצר המוחזקת; ובנפרד כולל שווי לשטח החצר המוחזקת, ובנפרד שוויה של החצר המוחזקת.

• קביעת הוצאות פינוי לפי הוצאות צפויות בפועל.

ביום 1.9.16 פנה ב"כ המשיבים, עו"ד שגיא תירוש, בבקשה למתן הוראות לשמאית בית המשפט (בכל המרצות הפתיחה), לפיה התקבלה בין הצדדים הסכמה בתיק מקביל, כי השמאית תכלול בחוות הדעת, שהכנתן בעיצומה, לגבי כל אחד מהמשיבים, חלופה כספית לאומדן שוויו של דיור חלוף לפי סעיף 194 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). אולם השמאית לא ניאותה לקבל את בקשת ב"כ המשיבים לעשות כן בתיק דנן, מבלי שיורה לה כך בית המשפט.

ב"כ המבקשת, עו"ד מרדכי חזיזה, השיב כי לא ברור למה מתכוונים המשיבים בבקשתם ל"אמדן שווי כספי של דיור חלוף". לשיטת המבקשת, אם הכוונה היא לאומדן של הנכסים בליפתא תוך התחשבות במאפייניהם הספציפיים, הרי שהדבר כבר מצוי בהוראות הקיימות לשמאית; אם הכוונה היא לאומדן של דיור חלוף בשווי בעלות מלאה של נכס ערטילאי, הרי שבקשת המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וההלכה. מטרת פיצויי ההפקעה, כך המבקשת, נועדו להעמיד את בעל הזכות במקרקעין באותו מצב כספי שבו היה עומד אלמלא ההפקעה. עוד טענה, כי הוראה דומה לא ניתנה לשמאית בתיקים דומים אחרים וכי כל התיקים הרלוונטיים מתנהלים מול מותב זה.

ביום 15.9.16 ביקשה גם המבקשת תוספת הנחיות למומחית מטעם בית המשפט (תחת תיק ה"פ 54633-04-15). בבקשה נאמר שהמומחית קבעה אומדני שווי בתיקים אחרים, בגין אותה הפקעה, שגם הם מתנהלים בפני מותב זה, כאילו מדובר בזכויות מתיישבים בנחלה חקלאית, ולטעמה קרוב לוודאי שכך גם תקבע באומדן של בר-רשות בעניין המשיבים. עמדת המבקשת היא, כי אין מדובר בשטחים המוחזקים בנחלות ובשטחי יישוב חקלאי ושאין למשיבים כל זכויות במקרקעין לא בדין ולא ביושר. המבקשת חפצה, כי בית המשפט יורה למומחית ליתן אומדן שווי גם בהתאם לעמדתה שלכל היותר יש לפסוק פיצויים על פי רישיון מכללא.