ה"פ 54180-03-16 חדאד ואח' נ' היוונית אורתודוקסית

ת"א 54180-03-16 עיכוב ביצוע, סעד זמני

החלטה

בקשה לסעד זמני, לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי שניתן ביום 8/12/2002 ב- ת"א (י-ם) 7979/02 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית נ' אמיל חדד ו-5 אחרים.

רקע כללי וטענות הצדדים

המבקשים מתגוררים בדירה שבבעלות המשיבה. ביום 8/12/2012 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים ומי מטעמם, לפינוי הדירה, במסגרת ת"א 7979/02 הנ"ל (להלן: "פסק הדין המקורי"); המשיבה אף פתחה תיק הוצאה לפועל לביצוע הפינוי מס' 03-04188-03-1 בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים.

ביצוע הפינוי התעכב ורק בחודש פברואר 2016, ניתן צו פינוי במסגרת תיק ההוצאה לפועל; בעקבות כך הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע הפינוי בלשכת ההוצאה לפועל; בקשה זו נדחתה על ידי כב' הרשמת קורין יצחקי בהחלטה מיום 13/3/2016.

על החלטת כב' הרשמת הוגש ערעור לבית משפט זה (עש"א 26601-03-16), שבמסגרתו עתרו המבקשים לעיכוב ביצוע הפינוי, ובקשתם נתקבלה בהחלטת כב' השופט גד ארנברג מיום 13/3/2016, בכפוף להפקדת ערבון כספי בסך 30,000 ₪.

בד בבד הגישו המבקשים תביעה לביטול פסק הדין המקורי ובמסגרתה הגישו בקשה זו למתן סעד זמני לעיכוב ביצוע פסק הדין המקורי. ביום 24.3.16 ניתן צו ארעי שמעכב את פסק הדין ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 28.3.16. במועד הדיון הגיעו הצדדים להסכם דיוני שלפיו תוגש תגובה מטעם המשיבה ובית משפט ייתן החלטתו על פי הבקשה והתגובה.

בבקשתם טוענים המבקשים כי, לאחר מתן פסק דין בשנת 2002, הם הגיעו להסכמה חדשה עם המשיבה, שלפיה הם ימשיכו להחזיק ולהשתמש בדירה, כל עוד המשיבה לא שילמה להם את זכויותיהם בגין שנות העבודה שלהם אצל המשיבה, לרבות שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, ימי מחלה, פיצוי פיטורין ופיצויי הלנה; לטענתם מדובר בסכומים נכבדים של מאות אלפי שקלים אשר המשיבה חסכה לעצמה תמורת הסכמתה להמשך החזקת הדירה והשימוש בה על ידי המבקשים; המבקשים תמכו את טענתם בתצהירים של המבקש 1 והמבקש 5.

מנגד נטען על ידי המשיבה בתגובתה כי: טענות המבקשים הועלו במסגרת התביעה המקורית ונדחו במסגרת פסק הדין המקורי, שיוצר מעשה בי-דין והשתק פלוגתא; לפיכך המבקשים חסומים מלהגיש תביעה נוספת בגין אותן טענות; אין יסוד לטענת המבקשים בדבר הסכמה חדשה שנערכה ביניהם לבין המשיבה והמבקשים לא הציגו כל ראיה לכך. המשיבה תמכה את תגובתה בתצהיר של המטרופולית איסיכיוס קונדיאנס.