ה"פ 5406-11-15 עבוי נ' שדאפנה

בפניי בקשה להעברת התיק המתנהל בבית משפט השלום בנצרת במסגרת ת"א 46847-06-14 לבית משפט זה ולאחוד הדיון בו עם התיק דנן המתנהל בפניי. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בפניי ביום 27.9.2016, המשיב אינו מתנגד לבקשה.

אין מחלוקת כי הצדדים בשני התיקים זהים, וכי שני התיקים מעוררים אותן שאלות של עובדה ומשפט, כך שאיחוד הדיון בהם ייעל את ההליך, ימנע כפל התדיינויות באותן סוגיות, יחסוך זמן שיפוטי ניכר וימנע מצב שבו יינתנו פסקי דין סותרים על ידי בתי משפט שונים.

על אף האמור ועל אף הסכמת הצדדים, אינני סבור כי לבית משפט זה סמכות להורות על איחוד הדיון בשני תיקים, כאשר כל אחד מהם הוא בסמכות עניינית של בית משפט אחר. הסמכות להורות על איחוד הדיון בשני תיקים קיימת כאשר שני התיקים מתנהלים באותו בית משפט. כאשר התיקים מתנהלים בבתי משפט במחוזות שונים, הסמכות להורות על איחוד הדיון נתונה לנשיא בית המשפט העליון ובלבד שמדובר בבתי משפט באותה היררכיה. כאשר שני התיקים הם בסמכות עניינית של בתי משפט שונים, אין מנוס מהפרדת הדיון ומניהול שני התיקים בשתי הערכאות (השוו רע"א 7589/98 הפדרציה הישראלית לתקליטים בע"מ נ' רחל שורץ). אמנם מאז מתן פסק הדין בפרשת הפדרציה הישראלית תוקן חוק בתי המשפט וכיום ניתן לכרוך בתביעה שעניינה קניין רוחני המוגשת לבית המשפט המחוזי תביעה כספית שהיא בסמכות בית משפט השלום, אך התיקון בעניין זה הוא תיקון נקודתי הנוגע לקניין רוחני בלבד ולא ניתן להקיש ממנו לענייננו.

במקרים כאלה שבהם מתנהלים בין אותם צדדים שני תיקים שמעוררים שאלות זהות של עובדה ומשפט, ראוי כי הדיון באחד התיקים "יוקפא" עד הכרעה בתיק האחר ובכך, ייחסך מהצדדים ומבית המשפט הצורך לדון באותן שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לשני התיקים. ואכן, בדיון שתקיים בפניי ביום 27.9.2016 הסכימו הצדדים, כי הקביעות העובדתיות והמשפטיות בתיק זה יחייבו אותם גם בתיק המתנהל בבית משפט השלום.

אשר על כן, הבקשה לאיחוד הדיון נדחית.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ז, 20 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.