ה"פ 5320-10-15 עג'אם נ' ס.

רקע עובדתי וההליכים:

1. ביום 17.6.15 הגיש התובע 1 (להלן: התובע) כתב תביעה בו צוין כי מהות התביעה "הצהרתית, השבת בעלות במקרקעין".

בהתאם לאמור בתביעה (יוער כי אמנם התובענה נפתחה כהמרצת פתיחה אולם הוגש כתב תביעה כתביעה רגילה ועל כן אף אנו נתייחס לתובענה כתביעה)  נחתם ביום 21.8.07 הסכם בין התובע לבין הנתבע 1 (להלן: סיטון האב) לפיו מכר התובע לסיטון האב שטח של 470 מ"ר, חלק מנכס בחלקה 101 (חלק) בגוש 6222 (להלן: הממכר) הכולל את כל זכויות החכירה בממכר (להלן: הסכם 2007).

במבוא להסכם צוין כי המוכר, דהיינו התובע, זכאי להירשם כבעל זכות חכירה על מגרש בשטח של 1,120 מ"ר עליו בנויה דירה כשהמגרש כולל את הממכר וכן חלק מחלקה 77 וחלק מחלקה 78 בגוש 6225 (להלן: המגרש), זאת במסגרת העברת זכויות שעדיין לא נסתיימה, כך לפי ההסכם, בין המעבירים, הוריו של התובע, הם התובעים הפורמאליים 3-2 (להלן: הורי התובע) לתובע.

בהתאם, התחייב סיטון האב לשלם לתובע 30,000 דולר כדלקמן: 5,000 דולר במעמד חתימת ההסכם, 15,000 דולר ביום 21.9.07 והיתרה בסך 10,000 דולר תופקד ביום 30.9.07 בחשבון נאמנות שיפתח על-ידי הנתבע 3 (להלן: עו"ד נחום) עד לקבלת האישורים והעברת החזקה.

יוער כי בסעיף 9 להסכם נקבעו פיצויים מוסכמים מראש בסך 10,000 דולר, כאשר ניתנו יפויי כוח בלתי חוזרים לעו"ד נחום לביצוע הנדרש בהתאם להסכם.

2. בתביעה עתר התובע למתן פסק דין הצהרתי להשבת הבעלות ורישומה במינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל) על שמו, בטענה כי רכישת המקרקעין על פי הסכם 2007 נערכה בניגוד לתקנת הציבור ותקנת השוק, וככל שהדבר לא יתאפשר - עתר התובע לקבוע כי על הנתבעים כולם ו/או לחוד ו/או על סיטון האב, כך בתביעה, להשיב לתובע את שווי המקרקעין כפי שוויים בעת מתן פסק הדין.

3. בפרק הרקע העובדתי, פרט התובע את השתלשלות העסקאות השונות בכל הקשור לנכס ו/או הממכר.

כך נטען כי הורי התובע היו בעלי זכויות החכירה בנכס וכי ביום 29.9.94 מכרו הורי התובע לנתבעים הפורמאליים 6-7 (להלן: ברנס) חלק מהנכס, אף זאת בסכום של 30,000 דולר, הגם שרק הנתבע 6 (להלן: אליהו) הוא שחתם על ההסכם (להלן: הסכם 94). בהסכם זה נקבע כי בנוסף לתמורה דלעיל הקונה, הוא אליהו יישא בכל ההוצאות הקשורות הן בפיצול המגרש והן הכרוכות בעסקה, כולל מס רכישה, מס השבחה ודמי הפיצול של המגרש (להלן: התחייבויות הקונה). אולם, העסקה לא דווחה עד שנת 2005 ועד בכלל, וכי אליהו לא רשם ולא ביצע את רישום הזכויות במינהל.

ביום 21.9.05 התחייב אליהו למכור את זכויותיו לנתבע 2 (להלן: סיטון הבן), בנו של סיטון האב, כאשר סיטון האב הינו מיופה כוחו (להלן: הסכם 2005 המוקדם). אולם, הואיל והזכויות היו רשומות עדיין על שם ההורים ביקשו סיטון מהתובע 2 (להלן: משה) לשתף פעולה להעברת הזכויות שמכר אליהו, כאשר במסגרת זו יחתמו הצדדים כולם על הסכם המבטא את המשך התחייבויותיו של אליהו מול סיטון הבן, וכי סיטון הבן באמצעות סיטון האב יקבל על עצמו את התחייבויות אליהו כלפי משה בהתאם להסכם 94, דהיינו התחייבויות הקונה.

בהתאם נחתם הסכם ביום 30.10.05 (להלן: הסכם 2005)אשר שלושה צדדים לו, משה, אליהו וסיטון הבן באמצעות מיופה כוחו סיטון האב, כאשר בהסכם זה צוין כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יועברו התחייבויותיו של אליהו לסיטון הבן בהתאם להסכם 94, וכשמשה ואליהו מצהירים כי הסכם 94 לא יצא לפועל לאור מחלוקת ביניהם, וכך גם כי העסקה לא דווחה לגורם כלשהו, וכי משה וסיטון הבן מעוניינים לבצע את העברת הזכויות בהתאם לאשר הוסכם. משכך, הצהירו משה ואליהו על בטלות הסכם 94, וככל שיחול חיוב על העסקה שבוטלה, יישא בכך באופן בלעדי אליהו. בנוסף, מאחר ובכוונת הצדדים כי סיטון הבן ירכוש ממשה את הזכויות כמפורט בהסכם 94, הוסכם כי כל ההתחייבויות שנטל על עצמו אליהו יחולו על סיטון הבן באופן בלעדי, וכשעד לחתימת הסכם עתידי בין משה לבין סיטון הבן, יישא אליהו בכל החיובים שיחולו, ומשלב חתימת ההסכם העתידי יחולו החיובים על סיטון הבן.

הגם שכך וחרף ההסכמות לא נחתם כל הסכם בין משה לבין סיטון הבן.

4. בהתאם למפורט בתביעה, ביום 26.7.07 נחתם הסכם בין הורי התובע כמוכרים לבין סיטון האב (להלן: ההסכם המוקדם ב-2007), כאשר נוסחו של הסכם זה, זהה להסכם 2007 שנחתם כאמור, לאחריו, ביום 21.8.07. עם זאת, בתביעה נטען כי ההסכם המוקדם ב-2007 נחתם ברמייה והטעיה בין סיטון האב לבין הורי התובע, כאשר משה אינו יודע קרוא וכתוב, זאת אצל עו"ד נחום תוך הצגת מצג שוא כאילו לסיטון האב יש זכויות שרכש מברנס מכוח הסכם 2005, כאשר לסיטון האב לא היו כל זכויות או מעמד וכאשר הזכות הייתה של סיטון הבן, אם בכלל.

לטענת התובע, הוצג מצג שוא בעת שבהסכם המוקדם ב-2007 לא נכללו הסכמות שנכללו בהסכם 2005 למרות שהובהר על ידי עו"ד נחום להורי התובע, כי כל ההסכמות בעינן עומדות והם לא יחוייבו בהוצאה או תשלום כלשהו, וכך גם האמינו כי אכן יש לסיטון האב מעמד בהתקשרות.